ארכיון תג: ממשלת ישראל

פשע שנאה Hate Crime

Love and equality to all אהבה ושוויון לכל

Love and equality to all
אהבה ושוויון לכל

אתה מבין את מה שעוללת, אפסיהו, במהלך חייך הפוליטיים? אתה קולט במוחך האטום את הקשר בין מה שעשית בתקופת השנאה לפני רצח רבין, כשלא התנערת מהדברים שנאמרו נגדו במחנה שלך והרשית לבטא דברי שטנה באספות שערכת כדי להבחר לממשלה? אתה חושב ששכחנו שהיתה לך יד ברצח ראש ממשלתנו? הכי סבור אתה שאין בנו הזוכרים את מעלליך הנלוזים מאז? איש חסר כבוד שכמוך, לא שאנחנו חושבים שיכולת לבחור בדרך ישרה של הגינות וכבוד ולפעול למען איחוד העם במקום לפילוגו, הרי אין זה אופייך, אך מצֵרים עד מאוד על שמצאת לנכון לנקוט בפחדנות ובערלות לב רק כדי לשבת על הכסא שאינך ראוי לו. באמת שאיננו ראויים לאפס שכמותך שיעמוד בראש, כי אינך מנהיג, אתה נגרר אחר כל גחמה של מאן דהוא שאתה חושב שעשוי לסייע לך לשמור על כסאך. אין אנו מתכוונים לשכוח לך את הקרקס המכוער של הקמת הממשלה, במהלכו הרסת כל חלקה טובה בחיינו ודרסת ברגל גסה כל ערך אנושי הגון. היתה לך הזדמנות להצעיד אותנו קדימה, אך בחרת לפעול למען טובתך האישית ולהסיג אותנו אלפי דורות אחורה, אל החשכה והיאוש. מבטיחה לך, שלא תוזכר לטובה בדפי ההסטוריה. אתה ראש הממשלה הכי אנוכי והכי גרוע שהיה לנו פה.

Do you understand what you have done, Zeroyahu, during your political life? Do you get in your blocked mind the connection between your actions in the period before the murder of Rabin, when you didn't resist the things that have been said against him by people in your yard, and you allowed expressing defamatory words at the assembles you led to be elected for the government? Do think that we forgot your part in the murder of our prime minister? Do you really think that we don't remember your corrupted deeds since? You honourless man, we don't think that you could choose in an honest way of decency and honour and act for unifying the people instead of splitting us; this is not you, not your nature, and we are very-very sorry and sad for you saw it fit to act both cowardly and heartless, only to sit on the chair you don't deserve. We really do not deserve such a zero like you to lead us, because you are not a leader, you are being dragged after every caprice you think would help you maintain your chair. We are not going to forget the farce of you establishing this government, while in the process you destroyed every good bit in our lives and crudely squashed every decent humane value. You had a chance to march us forward, but you chose to act only for your personal benefit and withdraw us thousands of years backwards, to darkness and despair. I assure you, that you want be mentioned in the history pages in a good way. You are the most selfish and the worst prime minister we ever had.

במקום למנות את הכי ראויות, את הקרם דלה קרם בינינו, חיזר ביביהו אחר כל הרעים והמושחתים שבחברה הישראלית כדי להכניסם לממשלה הנוכחית שהקים. הגנב, האסיר המורשע שישב על מעשיו בכלא (כן, אתה – אריה מכלוף!) מונה לשר הכלכלה כדי שיוכל לגנוב שוב (לא ככה כתוב – פעם גנב, תמיד גנב?). הפוסטמה הגזענית שבגזעניות, עם פה של ג'ורה הכי ג'ורתית, מונתה לשרת התרבות. איזו תרבות תהיה לנו פה בהנהגתה של מי שחושבת שכל מי שאינו אטום-מוח כמוה, שאינו בצלמה, סרטן הוא ויש לגדעו? אנרכיסטית, שאינה מבינה הגינות ומשפט צדק מהו, מונתה לשרת המשפטים ועכשו היא הולכת לחבל עוד יותר בהצעה האוילית הזו של הקמת בית משפט נפרד לענייני שטחים. אלוהים אדירים, עד היכן מגעת יצירת הטמטום של הממשלה הזו? אלה שמניתי, הם רק קצה הקרחון, אין לי חשק להקדיש מלים לכולם. אני בטוחה שאתן יודעות לקרוא ויכולות למצוא בעצמכן את שאר שמות הנגועים והרקובים על כל מעלליהם, כולל ראשי ועדות, חברי כנסת וכו'. במקום לקבל את מובחרי העם, קיבלנו נבחרים ששולחיהם לא פחות גרועים מהם.

Instead of appointing the most worthy, the crème de la crème among us, the Bibiyahu courted all the bed and corrupted in the Israeli society in order to include them in the current government he established. The thief, the convicted prisoner Arie Machluf, who was put in jail for his deeds, was appointed as the economy minister. I guess it was to give him another opportunity to steal more (doesn't it say: once a thief – always a thief?). Then we got this top racist bimbo, who has sewage instead of a mouth; this one became our culture ministeress. One can but wonder what kind of culture we'll have under someone who thinks that anybody who is not blocked minded like her, that is not in her image, is a cancer within our society and should be destroyed. An anarchist, who doesn't understand what decency and fair trial (justice) means, was appointed as the law ministeress. Now she is going to sabotage more with this most stupid bill of establishing a court for the territories affairs, separate to the current Supreme Court. G-d all mighty, our gracious Lord in heaven, where will this government's dumbness lead us? Those I mentioned are the tip of the iceberg; I don't feel like dedicating more words to all of them. I'm sure that you know how to read and can find the rest of the rotten names by yourself, including heads of committees, members of the Knesset etc. Instead of getting the very best, we got elected whose senders aren’t less bed as they are.

יהודה פוליקר ויעקב גלעד – נמס בגשם

Yehuda Poliker & Ya'akov Gil'ad – Melting in the Rain

קוראים לזה פשע שנאה. אני קוראת לזה רצח. מתוך העם הנבחר, מתוך עם הסגולה (אם להאמין לדברי הבל דתיים), יצאו מחרבים ומשנאים. אלה, שאמורים לחיות לפי עשרת הדברות שלהם, לפי הערכים המפורשים שלהם, כמו "ואהבת לרעך כמוך" (דעלך סני, לחברך לא תעביד, ואידך – פירושא; זיל גמור!), שונאים, מגדפים, שורפים, מכים ורוצחים את מי שאינם נמנים על בני עדתם.

מצד אחד, יש לנו את ממשלת הימין העלובה הזו, שחבריה אוחזים בכסאותיהם בכל כוחם ומלבים את השנאה לאחר ומן הצד השני – המבצעים, החסידים האידיוטים השוטים המאמינים למה שמאכילים אותם במקום לבדוק איזו מטרה פוליטית מסתתרת מאחורי הדברים המשסעים ואת מי משרתים הללו. במקום לטפל במגזר הזה ולהכריח את חבריו להשתלב בחברה הישראלית, בחרו העומדים בראשנו להכנע לתכתיביהם ולבלוע את כל הצפרדעים שהם מאכילים את כולנו.

It is called hate crime. I call it murder. Haters and destroyers derived from the chosen people (if we believe to the religious nonsense). One can but wonder what were they chosen for? Those who are supposed to leave according to their Ten Commandments, by their explicit values, like "love your neighbour as yourself" (Leviticus 19:18), hate, curse, burn, beat and murder those who are not members of their congregation.

On one hand, we have this right-wing despicable government, whose members are holding to their chairs with all their might and arouse hate towards the other, and on the other hand – the executers, the idiotic foolishly pious people who believe what they are being fed, instead of checking which politic cause is hidden behind the separating words, and whom do they serve. Instead of dealing with this section and forcing its members to integrate within the Israeli society, the government chose to surrender to their dictates and swallow all the frogs they are feeding all of us.

יהודה פוליקר – איך קוראים לאהבה שלי?

Yehusa Poliker – How is my love called?

כפי שאני רואה את המצב העגום אליו הביא אותנו אפסיהו לאורך השנים כראש ממשלה, עלינו לעצור הכל ולנסות להפעיל את התאים האפורים במטרה להציל את מה שעוד נותר מרמץ הערכים שראש הממשלה הזה וחבר מרעיו החריבו לנו. אני מקוה בכל לבי שההפגנות הערב בירושלים ובתל אביב יציגו בפני הממשלה הזו את התמונה המציאותית. אולי (תמיד כדאי לא לאבד תקוה) חבריה יגיעו למסקנה שהגיע הזמן לנהוג בהגינות עִם כל העָם ולא רק עם החלק הימני והדתי שבו, גם אם השמאל לא בחר בהם.

As I see this sad situation which Zeroyahu brought us to during his years as a prime minister, we must stop everything and try to operate our grey cells in order to save what left from the ember this prime minister and his cohorts destroyed for us. I do hope with all my heart that the protest assembling this evening in Jerusalem and Tel Aviv will present the real picture of reality to this government. Maybe (one can but hope) its members will come to the conclusion that the time has come to be fair to all the people and not only to the right and religious part of it, even if the left-wing didn't elect them.

יכול היה להיות כאן גן עדן, אבל ממש, לוא היו נבחרים האנשים הראויים שהיו מצעידים אותנו לטוב ולשגשוג. חבל שקיבלנו אפסים לא ראויים כמנהיגינו. מקוה שימיהם בשלטון לא ימלאו ושהממשלה הזו תיפול כמה שיותר מהר!

It could be a real paradise here, if the proper people would be elected, and they could march us to wealth and prosperity. It is a shame we got unworthy zeros as our leaders. I hope their days in power won't be long and this government will collapse as soon as possible!

מלה לפוליטיקאים ולכל אלה שמנסים להרויח לעצמם משהו על חשבון אסוננו: יפה שאתם תומכים בנו, נחמד שאתם מוצאים לנכון לצאת מן הארון דוקא עכשו, אך עם זאת – הגינות היתה מתאימה לכם הרבה יותר. יכולתם לתמוך בקהילה בכל ימות השנה ולא לבוא ולהֵרָאוֹת כשקורה לנו משהו רע. יכולתם ללחוץ על מי שצריך כדי שאלה יעשו מלאכתו נאמנה וימצאו כבר את הרוצחים בבר הנוער (כמו גם את המחבלים של תג מחיר) שכאילו יד נעלמה מחתה אותם מעל פני האדמה ואי אפשר למוצאם. יכולתם לדרוש חינוך שוויוני והולם, להוציא אל מחוץ לחוק מפלגות והתארגנויות גזעניות כמו הביב היהודי, ישראל ביבינו ודומיהם, כולל כאלה הפועלות נגד המדינה. יכולתם לעשות הרבה מאוד כדי למנוע את הטרגדיות הללו. אבל אתם בחרתם בדרך אחרת, חסרת ערכים ונעדרת הוגנות.

A word to the politicians and all who are trying to gain something for themselves on the expense of our tragedy: it's nice that you support us, it's fine that you find it right to come out now, from all times, but still – decency would suit you better. You could support our community throughout the year, and not be shown when something bad happens to us. You could put pressure on those who don't do their job properly so they will find already the murders at the youth bar (as well as the price tag's terrorists), that as if an Invisible hand erased them above the ground and they can't be found. You could demand proper and equal education, to illegitimate racist parties and organizations such as the Habib Hayehudi, Israel Bibenu and others, including those who act against the state of Israel. You could do much-much more to prevent these tragedies. But you chose another way, lack of values and absence of decency.

בדוק את עצמך (בכוונה זה בלשון זכר!):

א. מה הרגשת כששמעת על הדקירות במצעד הגאוה בירושלים?

ב. מה הרגשת כששמעת שתינוק פלשתיני נשרף חיים?

Check yourself (especially shmucks):

A. What did you feel when you heard about the stabbings at the pride parade in Jerusalem?

B. What did you feel when you heard that a Palestinian baby was burned alive??

Jazmin8

בתמצית:

כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ, וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ (הושע ח' 7)

In essence

They sow the wind and reap the whirlwind (Hosea 8, 7)

הלפלף כבר לא לפלף!

פטריוטיות מתחילה בינקות

תחי מדינת ישראל!

מדהים! איך לפלף הופך בן-רגע לגבר. ביאטריס ואני ישבנו ה-מו-מות ומהופנטות לשמע הנאום חוצב הלהבות של ראש האופוזיציה, שעד כה נראה ממש מסכן, דך ומדוכדך. מלים כדרבנות כאלו לא שמענו מזה זמן רב מאוד. השאלה עכשו היא אם המלים הללו לא תשארנה בגדר כאלה ויהיה שינוי.

פעם הערכתי את כחלון, אך לנוכח הנהיה שלו לדבוק בכסא ולרדוף אחר הכבוד במקום להצטרף להרצוג ולהקים יחד ממשלה נורמלית ושפויה, ירד ערכו בעיני פלאים. במקום להיות גבר ולבחור בנכון ובשפוי לטובת העם והמדינה, בחר הלה בסחיטה ובחרדים שביסודם בכלל אינם מכירים במדינת ישראל, אך אינם נמנעים מלשבת בממשלתה. אבסורד מטומטם שכזה!

בין שאר האבסורדים שבקרקס הממשלתי, שבהמה עלובה עם ג'ורה מכאן ועד אין קץ מתמנה לשרת התרבות. איזו תרבות יכולה זו להראות לנו? תרבות ביבים? השתלחות כנגד מי שאינם רואים איתה עין בעין? במקום למנות אדם ערכי, מי שעינינו תהיינה נשואות אליו בכבוד, קיבלנו זבל. כבר היתה לנו מחבלת שהרסה כל חלקה טובה בחינוך ובתרבות וברוך שפטרנו מעונשה של זו; אך דא עקא שעכשו מחליפה אותה פוסטמה פושטית שלוחת רסן. אוי לעם שלא בחר באלה וקיבל על ראשו את הקרציות העצלניות והנצלניות שימצצו את לשדו על הטיפה האחרונה. אוי!!!

מתפללת לטוב!!! יהי רצון וממשלת הקרקס של ביוב-אפסיהו לא תאריך ימים ולא תוציא את שעותיה עד הבוקר, אמן!

כלכלה נכונה

עבודה

נראה כי בני האדם תמימים המה מהיוולדם וככל שהם מתבגרים – זה אינו משתנה הרבה, למרות המכות הניחתות עליהם השכם והערב. משהו ביסודנו גורם לנו ללכת שולל אחר ציניקנים רשעים וחסרי מוסר המובילים אותנו באף. בכל פעם שמישהו שיודע לנגן לנו על הנימה הנכונה שובה את לבנו – אנחנו שוכחים את העובדה שלהבטיח לא עולה כסף ונוהים אחריו בעיניים עצומות. עוֹיְלֶם גוֹיְלֶם. אין ספור פעמים נוכה ולעולם לא נלמד.

מישהי לא ממש חכמה השוותה תמימות לטפשות. אין פלא שזו אינה נמנית יותר עם חוג הסובבות אותי. אני חושבת שתמימות היא תכונה יפה ובהחלט רצויה. היכולת להאמין בטוב ולראות את העולם מהצד החיובי שבו, היא נפלאה בעיני. אין בֵּינָה ולבין הטפשות דבר, גם לא שמץ, רק השמצה. התמימות מניעה אותנו לפעול למען מטרות נכונות וטובות, היא שומרת על התקוה. כשיש תקוה – יש גם אופק וישנה תחושה שניתן להתגבר על קשיים. כשזו נכבית – מחשיך גם העולם. מה מותר האדם מהבהמה, אם לא היכולת לראות הלאה, לצפות, לקוות, לתכנן? כשאין עתיד – מה עוד נותר בלתי אם רשע, שחיתות, רמיה ושאר מרעין בישין לא עלינו ולא על בני ביתנו? דא עקא, שהממשלה הרשעית הזו (ואין לשכוח שגם קודמותיה) יושבת וצוחקת עלינו בפה מלא ובשיניים חשופות המאיימות לקרוע אותנו לגזרים, בלי להסתיר את כוונותיה לרוששנו. מה השתנה מהממשלה הקודמת לזו הנוכחית, מלבד העובדה המצערת שנכנסו אליה חמדנים ותחמנים חדשים? אותו ראש דחליל חלול חורש רעתנו עומד שוב בראש ונותן לנו בראש.

אינך צריכה להיות כלכלנית כדי לדעת לנהל תקציב, רק להִנָחֵן בהגיון בריא ובידע בסיסי בארבע פעולות החשבון הבסיסיות. מי שמשתמש ביותר מכך – זה רק תחמן. מה כל כך מסובך מאשר להבין שתפקידה של הממשלה הוא לתת את מירב השרותים לאזרחיה? מה לא ברור במטרות של גביית מסים? שאף אחד לא יבלבל לנו את המוח בשטויות המטומטמות שניהול כלכלה נכונה ובריאה מצריך לימודים גבוהים ותכונות מיוחדות של מנהליה. כלכלה היא כלכלה היא כלכלה. וזה פשוט: צריכות להיות הכנסות כדי שאפשר יהיה להוציא הוצאות. מעבר לזה – הכל שטויות וזריית חול בעיני הציבור. אבי הכלכלה הישראלית, פנחס ספיר, היה כלכלן? אלו השגים אדירים השיג האיש והוביל אותנו לשגשוג גדול והצלחה. חבל שאלה ירדו לטמיון עם עליית הליכוד לשלטון והחרבת כל מה שהיה טוב פה.

השאלה היא מה עושה הממשלה עם המסים שחלק מהעם משלם לה ולאן הולכים הכספים הנגבים מאיתנו. חלק גדול מהעם עובד בשחור, מה שאומר שחלק גדול מהמסים אינו מגיע לממשלה. למה זה קורה? בלי להטיל דופי בציבור שלם (אף שהעובדות בהחלט נכונות, אתן מוזמנות להתכבד ולבדוק בעצמכן), עדיין עולה התהייה איך זה שבמגזר הערבי נעשית רוב העבודה בשחור? מישהו בדק את המספרים? לא שאין גם בין היהודים (ורבים!!!) משתמטי מס לבד מהטייקונים התחמנים. מישהו ממס הכנסה נכנס אי פעם לשכונה שהולכת ונבנית ובדק את פנקסי הקבלנים העובדים במקום? מישהו בדק שהפועלים שלהם מדוּוָחִים לרשויות? כל כך אידיוטי לדבר גבוהה-גבוהה על העמקת הגביה וריסוס הציבור בתשדירים מטומטמים, חסרי משמעות ותועלת ובדרבוננו להלשין זה על זה. איזה מוסר זה להלשין? האם אנחנו רוצים להיות כמדינות הטוטליטריות בהן הפחד מפני שכנך שולט, במקום חופש ועידוד העסקים הקטנים שהם עמוד השדרה של הכלכלה הנכונה והבריאה? האם לא עדיף לגבות מס מכולם ולפני כן – העם לא עדיף לתת לנו להרויח כדי שנוכל לשלם את מסינו?

במקום להרוס ולדכא אותנו עד עפר, במקום למנוע צמיחה, תנו לנו מנוף ואפשרות להתפתח ולהתקדם. הפירמידות של הטייקונים קורסות לא משום שהעם מחה ולא קנה אצלם, אלא משום שאלה מונפו ללא הכרה מצד הבנקים שמצד אחד מעניקים להם מתנות ומצד שני עושקים את הציבור שאין לו. איך אין מבינים בממשלה הגרועה הזו שלעם אין כסף לקנות? ואם אין קונים – הכלכלה צולעת. משקרים לנו שהכלכלה יציבה. איך יציבה, אם לחלק גדול מן העם אין כסף לקנות לחם?

אינני חסידת האשראי. למזלי, לא נזקקתי (ונקוה שגם לא בעתיד) למסגרת (תרתי משמע), כך שאינני רודפת אחר הזנב של עצמי, אך אני מכירה מספר לא מועט של א/נשים (בעיקר נשים) שהמינוס שוכן קבע אצלם ואינו זז מהם, רק גדל והולך כל הזמן. איך? קודם כל, יוקר המחיה המחריף תדיר בעוד שהמשכורת נשארת קבועה (במקרה הטוב) או מופחתת (במקרה היותר נפוץ). שנית, כל עוד יש משכורת – יש בסיס שעליו אפשר לקחת עוד ועוד הלוואות ב"פריסה נוחה", שנראית כאילו כלום, אך בסופו של דבר זה תשלום חודשי נוסף שיש לשלם. שלישית, גם אם את/ה חנוק/ה בהלוואות שהמשכורת בקושי מכסה, איך לא תקח/י מימון נוסף כדי לצאת עם המשפחה לנופש ועוד בעידוד הבנק? כן, גם ההיברידי! כולם יוצאים, למה את/ה לא? ומה עם ה"אטרקציות" הקורצות לילדים בחופש הגדול? כל כרטיס עולה לפחות 100 ₪! אני סמוכה ובטוחה שאתן יודעות לעשות את החשבון בעצמכן כמה זה מרושש משפחה ממוצעת.

מתי נבין שהבנק קיים כדי להרויח כסף, לא למען רווחתנו הסוציאלית וכל אשראי שזה מעניק לנו אינו נובע מקסמנו האישי, אלא מהיותו גוף מסחרי המוצץ את דמנו? דא עקא, שגם אם בעליו דתי, מצאו להם הגאונים איך להפר את הציווי שלא לגזול ריבית והמציאו את "היתר העסקה". נו, שוין, תמיד אפשר לסמוך על אנשי שלומינו שיעוצו עצה כדי שזו תופר ויצילונו מהאיסורים שנאסרנו עליהם מדאורייתא. לוא היינו מבינות שאין תפקיד הבנק לשמש לנו משענת, אלא זה מגדולי אויבנו – היינו מתנהלות לפי כיסנו ויכולתנו ולא מסתבכות בחובות. אני מניחה שישנם מספרים מובהקים המוכיחים כמה מהעם מסובכים, גם כשיש להם משכורת. ועוד לא דיברנו די על נמיכותה, על הטרנד המסוכן וחסר המוסר של עובדי קבלן ושחיקת ההכנסה.

כמה מאיתנו משלמים מסים. אלה נובעים מהכנסתנו. כשאין הכנסה – איך נשלם מסים? אני תמיד מיעצת לפונות אלי להכוונה, לשלם כמה שיותר מסים, משום שאם את משלמת – סימן שאת מרויחה ואני מאחלת לכל אחת (גם לעצמי, אמן!) לשלם לפחות מיליון שקל לחודש. כשיש הכנסות – אפשר להוציא, לקנות מאחרות ובכך להניע את הכלכלה. זו צמיחה, לא קפיאה במקום ועוד יותר גרוע – נסיגה וריצת אמוק כדי לחפש מקורות מימון להוצאותינו הבסיסיות. חשמל כבר שילמתן? ומסי ארנונה ומים? לחם הצלחתן לקנות? כי קוטג' ממש אי אפשר, זה יקר מדי!

מרגיז איך הגיעו כל אלה שיושבים עכשו בממשלה לאייש את המשרות הללו. איך כאלה, שאין להם מושג כלשהו במה שחשוב באמת, הגיעו להרע לנו ומצליחים לגזול מאיתנו את כבשת הרש. איך הצביעו הטפשים למפלגות של חסרי הבנה והאמינו שאלה ייטיבו עימנו? טפשים ולא תמימים, כי רק טפש לא ראה שמוליכים אותו באף, רק טפש. תמים הצביע לשלי יחימוביץ. הבעיה היא, שזו האחרונה הכזיבה גם היא. במקום לקחת את המושכות בידיה, בחרה זו לקשקש קשקושים בתרוצים עלובים שאינם אמינים על אף אחד שפוי. שרת אוצר אינה בהכרח כפופה לדחליל המאייש את משרת ראש הממשלה. לוא היתה נכנסת לתפקיד ופועלת לפי הכרזותיה לפני הבחירות – היא יכלה לשנות. בשביל מה יש שרת אוצר? לא בשביל לשרת את ראש הממשלה, אלא בשביל לעשות את הצריך למען העם. והיא בחרה להשתפן ולא להלחם על האמת בתוך הממשלה. מבחינתי, היא כבר לא רלבנטית והתקוה לאחרות שתפעלנה – הולכת ונמוגה. מישהי שמעה על השפעתם של חברי הכנסת החדשים שנכנסו אליה רק משום שרכבו על גלי המחאה? שפיר, מיכאלי ודומיהן – נשים שהושלינו להאמין שתוכלנה להשפיע – מה הן עושות? שמענו עליהן? אז הן חברות כנסת עכשו, אז מה? הן משנות משהו? מה הן עושות בשביל מדינה?

מה אנחנו רוצות שיקרה?

לא קל להיות אופטימית באוירה הנוכחית שהממשלה חסרת הלב הזו מטילה עלינו. יחד עם זאת, יש טרנד כזה שאומר, שאם תהיי אופטימית ושמחה – היקום יחזיר לך את זה כפליים. השאלה אם ניתן ללכת עם זה למכלת ולשלם על המצרכים שאת צריכה לקנות. צריכה, כי לאכול צריכה, להתקיים צריכה. על החשמל ניתן בהחלט לוותר ולא להשתמש בו אם נאמץ לנו פתרונות סולריים – עוד נושא בו הממשלה עושה יד אחת עם חברת החשמל ואינה פותחת את השוק לכל דכפין המעונין להקים תחנות סולריות כדי לספק חשמל חינם. 8 חודשים מהשנה שטופי שמש לגמרי המה ואין דוד שמש לכל בית. זה הגיוני? אפשר להפעיל בית באמצעות חשמל מהשמש, אבל למה שהממשלה תפעל לסגירת חלקים גדולים מהמונופול הזה ששמו חברת החשמל ותאפשר פרנסה ליזמים ירוקים ובד בבד רווחה כספית לעם?

רשימה מתומצת (כי היריעה רחבה מאוד) של מה שהיינו רוצות שיקרה:

שכל ילדה וילד יהיו שבעים, יזכו לחינוך מצוין ויגדלו להיות אזרחים טובים, מרוצים ושומרי חוק.

שלכל אזרחית ואזרח תהיה גישה בחינם (או במחיר סמלי) לשירותים להם היא/הוא נזקקים חס ושלום.

שכולנו נהיה שוים בפני החוק, שלכולנו תנתן ההזדמנות לעסוק במה שמתאים לנו ודרכנו תהיה סלולה לכל מקום אליו נשאף להגיע.

שכל אחת ואחד מאיתנו תזכינה להזדקן בכבוד ועם קצבאות הולמות אותן חסכנו במהלך חיי העבודה שלנו.

כל זאת, לאו דוקא לפי הסדר, אלא שהנושאים הללו יטופלו אחד לאחד ומיד ויפתרו אחת ולתמיד ונחיה ברווחה ובשקט ובשלום זו עם זו וזה עם זה וכל הצירופים האפשריים.

יש שתאמרנה כי אלה דברים כלליים וסיסמאות. אני חושבת שאלה מתווים ראויים שיש להשיגם. לא בכדי אני נמצאת במקומי ולא הלכתי לפוליטיקה, כך שאינני מתימרת להציע את עצמי לנהל את ביצוע הנושאים הללו או להציע דרכים לישמם. את זה אני משאירה בידי מי שלמדו והשכילו ויכולים לפעול מקצועית כדי להוציא אל הפועל את מה שמגיע לעם מתוקף היותו משלם מסים כדי שאלה יחזרו אלינו בצורת שירותים הולמים.

בתמצית: בואנה בהמוניכן לתמוך במחאה, משום שזו חשובה ביותר, בנפשנו! ביאטריס ואני נהיה שם.

חפירות:

  1. אם שפרה ביטון היתה מקימה אוהל ברוטשילד, היו מקפלים אותה ב-5 דקות, יסמין גואטה, רותם שטרקמן, אתר דה מרקר
  2. המהפכה התודעתית צוברת תאוצה גיא רולניק, אתר דה מרקר
  3. יאיר לפיד מפספס את הזדמנות חייו, רובי נתנזון, אתר דה מרקר

  4. שנתיים אחרי המחאה: דפני ליף, מה את היית עושה במקום יאיר לפיד? שרון שפורר, אתר דה מרקר
  5. שנתיים למחאה: המומחים מסכימים: "השלב הבא יהיה הרבה פחות מנומס", אשר שכטר, אתר דה מרקר
  6. הון שחור בבלוג הזה
  7. עבודה בבלוג הזה
  8. די כבר! בבלוג הזה
  9. לאן ת'ולכת ארצי, מולדתי? בבלוג הזה
  10. מרד הנפילים סיפור של מחאה

מרים סידי / אש בעיניים

מרים סידי / אש בעיניים

מלים: סידי
לחן: אדי סומרין, סידי

מי שלא ראה את זה כדאי שיסתכל
אני לוקח לריאות חזק לא משתעל
מול צבא שלם אני עומד לבד לא מתבלבל
הם בשם הפסל אני בשם האל
עם זולל, סורר ומורה ומתהולל
אין דברי חכמה אבל יודעים טוב לקלל
הנה בא עוד מחלל שאת הקודש מחלל
מוכן להיגמל אתה הולך להסקל!
תל אביב הפכה לתל בבל
"כיצד עזבוני ילדי?" האל שואל
"איך שכחתם מי מנהל רחבי תבל?"

יום הדין קרב ואף אחד לא יגאל!

אש בעיניים, אש בידים אש אש אש…

המשטרה מושחתת וגם כן הצבא
הדג מסריח מהראש בממשלה
מי ששוחה בכסף טובע בזוהמה
בכנסת אין לו תיק אבל עם תיק במשטרה
מנהיגים שנוהגים לגנוב…
ופקידים שמקפידים לסחוב…

והתקשורת משדרת גועל נפש ושטויות
עם כתבים שמכתיבים לי איך לחיות

אש בעיניים, אש בידיים אש אש אש…

סידי שולף את אקדחי הצדק
כדור בכל קנה ואצבע על ההדק
לא קשור למערכת! לא לוקח חלק!
מדליק ת'גפרורים שופך ת'דלק אויי!
תן לי להביור תן ליד את המצית
זה שיר שורף זה לא סתם עוד להיט
מרים כוסית, באתי להצית
אני לא קורא למרד, אני מסית!

אש,אש,אש אש אש..

פוליטיקאים שקרנים – לשרוף אותם!
גנבים ורמאים – לשרוף אותם!
זוללים כמו חזירים – לשרוף אותם!
מטפחים ת'עשירים – לשרוף אותם!
שוכחים מעניים – לשרוף אותם!
מזניחים את הזקנים – לשרוף אותם!
מבטיחים לא מקיימים – לשרוף אותם!
כי עלינו לא עובדים – לשרוף אותם!

 

די כבר !!! Enough Already

© משה בלולו

אחת ליומיים בערך אני חוטפת את הדכאון של החיים שלי בגלל מה שקורה פה (אלימות, טייקונים, גנבות, מעילות וכיוצא באלה מרעין בישין שלצערנו כולנו מכירות) ורוצה לשים קץ לכל זה. כמה אפשר לסבול? בשביל מה להתענות? אם אהיה כאן ואם לאו – מאי נפקא מינה? מישהי פחות, למי זה ישנה? איך פתח הנזיר עם הפרארי את הרצאתו: "Who will cry when you die?"

Every other day or so, I get the depression of my life because of what is going on here (violence, tycoons, theft, and so forth evils that unfortunately we all know) and I wish to put an end to it all. How much can one tolerate? What to be tortured for? Whether I am here or not – does it matter? Somebody less, who will it matter? How the monk with the Ferrari began his lecture: "Who will cry when you die?

מצאתי שהתרופה היחידה לזה, היא לצאת לגינה ולעבוד את האדמה, כל עוד יש לי הזדמנות ולפני שהארץ תחרב לנו בידי הרשעים. לא שזה עוזר הרבה, משום שכשאני גומרת בקושי לעקור את העשבים השוטים במקום אחד, צצים להם חדשים ורבים במקומות נוספים. כמו חברי הכנסת והשרים המתרבים על חשבוננו ללא סיבה, מלבד אחת: אנו משקים אותם ומאפשרים זאת. נחמה פורתא אני מוצאת בכך שלפחות אינני יושבת מול המחשב מן הבוקר עד הערב ופעילות גופנית אולי תמנע/תעכב אוסטאופורוזיס, לא עלינו ולא על בני ביתנו (אפשר רק לקוות…).

I found that the only remedy for this is to go out to my garden and work the land, as long as I have a chance and before our land will be destroyed by the evils. Not that it helps much, because when I barely finish to pull out the weeds in one place, new ones pop up in many other places. Like the members of the Knesset and the ministers who multiply at our expense for no reason other than one: we water them and allow it. A little comfort I find that at least I do not sit in front of the computer from morning to evening and physical activity may prevent/delay osteoporosis, neither us nor our loved ones (we can but hope…).

בוקר אחד אַת קמה ושומעת פתאום דיבורים על בחירות. כאילו שאין פתרון אחר לצרות שלנו. מה מונע מן הממשלה המכהנת להוציא דברים אל הפועל לטובתנו? אנחנו, הא/נשים הפשוטים/ות, הממוצעות, הלא-מתערממות, המנסות לצוף על אף נסיונותיה העקשים של הממשלה הזו להטביענו, איננו רוצות הרבה – מה אנחנו, טייקונים? מה שאנו רוצות, זה חיים שׁלֵוִים, כאלה שיאפשרו לנו שקט ליצור. רוצות בטחון כלכלי, דֵי לחם ומים לקיים את הנפש, גג מעל הראש. האם זה יותר מדי לבקש?

One morning you get up and suddenly hear talks about elections. As if there is no other solution to our problems. What is preventing the incumbent government from putting things into practice in our favour? We, the simple, average, unassuming people who try to surface despite this government's stubborn attempts to drown us, do not want much – what are we, tycoons? What we want is a peaceful life, such that will allow us to create in peace. We want financial security, enough bread and water to sustain the soul, a roof over our heads. Is it too much to ask for?

עד שהכנו עצמנו להתמודד עם מִסמוּס המחאה החברתית בתהליך הזה של הבחירות, ניסינו להתארגן בהמונינו לקראת מחאות הקיץ, והנה, שוב בוקר רע ואגרוף נוסף בפרצוף: קואליציה מקיר לקיר כמעט, כזו שתהרוס את המדינה היקרה שלנו ותחרוץ את גורלנו לשבט. אתם שם למעלה, אתם שומעים??? אנחנו רוצות לחיות!!! ואיפה הנשים בקואליציה הזו? איפה קולן של מחצית מן האוכלוסיה? למה אין אנו קמות ומוחות ומונעות את האסון הזה?

By the time we prepared ourselves to deal with melting the social protest with this election process, we tried to organize ourselves massively for the summer protests, and here, again a bad morning and another punch in the face: a nearly wall-to-wall coalition, such that would destroy our dear country and determined our destiny for the worst. You up there, do you hear??? We want to live!!! And where are the women in this coalition? Where is the voice of half the population? Why don't we rise up and prevent this catastrophe?

ייחלנו לשינוי, אך לא לזה פיללנו. לא רצינו ממשלת זכרים חסרי רסן שהולכת להמיט עלינו אסון רק משום שכל אחד מהם מְתַחְמֵן איך להראות לַכל עד כמה שלו גדול יותר. חבורת צמאי-הדם הלזו, השׂשה אלי-קרב, לא תיתן פתרונות מעשיים לצרות האמיתיות שלנו, אלא תסיט את השיח הציבורי – הדורש חיים טובים ובטוחים (הן כלכלית והן למניעת האלימות הגואה עלינו לכלותנו) – לקולות של צופרי מלחמה. לזה כבר יהיה תקציב. במקום להעביר כספים למקומות בהם הם נדרשים – לרווחה כלכלית לכולנו – יישפכו דמים לשוא.

We hoped for change, but that was not what we hoped for. We did not want an unbridled government of males that was going to bring disaster upon us just because each of them manipulates how to show everybody how his is bigger. This blood-thirsty gang, that rushes to fight, will not give practical solutions to our real problems, but will divert the public discourse – which requires a good and secure life (both economically and in order to prevent the violence that is rising on us to extinction) – into the sounds of war sirens. To that they will have a budget of course. Instead of transferring monies to the places where they are needed – economic welfare for all of us – blood will be shed in vain.

מי שמאמין/נה להסכם הקואליציוני בין הליכוד לקדימה – היא במקרה הטוב תמימה ובזה הרע – טפשה שלא למדה מהעבר. ממתי הסכם חתום הוא בסיס לעשיה אמיתית של הממשלה והכנסת? האם לא היו הסכמים קודמים שדיברו על פעילות העומדים בראשנו למען רווחת העם? מה נעשָׂה עד כה מלבד הצמדות לכסאות בדבקות?

Anyone who believes in the coalition agreement between the Likud and Kadima – is at best innocent and at bad – a fool who has not learned from the past. Since when has a signed agreement been the basis for real action by the government and the Knesset? Where not there previous agreements that spoke of the activities of our leaders for the welfare of the people? What has been done by them so far apart from clinging to chairs?

והכי מרגיז – למה זה נרקח אמש וקמנו לזה הבוקר? למה לא קודם לכן? עכשו נצטרך לחכות שבוע שלם עד שב"ארץ נהדרת" יעשו מזה מעדנים.

And most irritating – why was it concocted last night and we got up to it this morning? Why not earlier? Now we will have to wait a whole week for the "Wonderful Country" to make delicacies out of this.

במשפט אחד:

יש עוד אור בחוץ. הולכת לנכש כמה שיותר עשבים שוטים כדי להספיק עד שהחשכה תרד עלינו.

In one sentence:

There is still light outside. Going to weed as many weeds as I'll manage before the darkness fell on us.

© משה בלולו

למי ששכחה איך נראה קיץ תשע"א: מרד הנפילים

For those who have forgotten how the summer of 2011 looked like: Atlas Shrugged