ארכיון תג: מצוה

תחנת אוטובוס Bus Stop

באוטובוס, ליד ההגה In the bus, near the wheel

באוטובוס, ליד ההגה   In the bus, near the wheel

אין לי מכונית מזה עידן ועידנים וגם אין לי כוונה לרכוש משום דאגתי לסביבה. הבעיה העיקרית היא, שבישראל, התחבורה הציבורית אינה מפותחת כדי הצורך וזאת בלשון המעטה.

I haven't had a car for ages and I don't intend to own any because I worry about the environment. The main problem is that in Israel, public transportation is not developed enough, and this is an understatement.

תחנת האוטובוס עמוסה בממתינים ובממתינות, אני ביניהן. אדם בגיל של ילדַי (בשלהי 30), עומד על שפת המדרכה ומסמס, אינו שם לב לסביבתו. מישהי בגילו מעירה לו שהוא עומד קרוב מדי לסכנה אפשרית ומניחה את ידה על זרועו במטרה לכוונו לזוז משם. הוא מרים את עיניו מעל המסך, בוחן אותה ממושכות, זז ממקומו ואומר לה בתקיפות: "אני נשוי, יש לי ילד!"

האישה מסמיקה בתדהמה. "אני שמחה בשבילך, אבל מה זה קשור? אולי לא שמת לב, אך עמדת במקום מסוכן, קרוב מדי לכביש. אינך רוצה לחזור למשפחתך בשלום?"

האיש אינו משיב לה, מתרחק ממנה וממשיך לסמס.

The bus stop is loaded with waiting people, I'm among them. A man of my child's age (late thirties), is standing on the edge of the pavement, texting, not paying attention his surroundings. Someone his age tells him that he is too close to danger and puts her hand on his arm to direct him away. He looks up from the screen, gazes at her for a long time, moves away and says firmly: "I'm married, I have a child!"

The woman blushes in amazement. "I'm happy for you, but what's that got to do with anything? Perhaps you didn't notice, but you were in a dangerous place, too close to the road. Don't you want to return to your family safely?"

The man does not answer, moves away from her and continues texting.

למראה ארשת המבוכה על פניה, איני יכולה להתאפק ואומרת לה: "אל תקחי ללב. זה שהוא גס רוח, אינו אומר שלא עשית מצוה, הרי הוא היה נתון בסכנה. את בסדר גמור!"

ארשת המבוכה על פניה מתחלפת בחיוך רחב של הקלה. "תודה לך!" היא מודה לי. "לא הייתי סולחת לעצמי לוא היה קורה לו משהו."

Seeing the embarrassment expression on her face, I can't help saying to her: "Don't take it to the heart; that he is rude, does not mean that you didn't do a mitzvah, he was in danger. You did the right thing!"

The expression of embarrassment on her face changes into a broad smile of relief. "Thank you!" She thanks me. "I wouldn't forgive myself if something happened to him."

במשפט אחד:

אני מרגישה שעשיתי מצוה וגרמתי למישהי להרגיש טוב עם עצמה.

In one sentence:

I feel I have done a mitzvah and made someone feel good about herself.

מצוה ביום A Mitzvah per Day

Ed SheeranSupermarket Flowers

בתור לקופאית בסופרמרקט, אני תמיד מביטה בעומדים אחרי לבדוק אם יש להם פחות מצרכים ממני כדי לתת להם את תורי. ככה זה כשיש לך זמן ואין לך לאן למהר. החיים יפים.

At the queue to the checkout person in the supermarket, I always watch the people standing behind me to check if they have fewer groceries than me in order to give them my place. That's how it goes when one has time and there's nowhere to hurry too. Life is beautiful.

Mickey Mouse Mother and Child go to Shopping

 

היא הצטרפה אל התור שלי, בידה שקית ניילון עם מספר קטן של מצרכים בתוכה. אני בוחנת את הכבודה ונראה לי שמגיע לה לעבור לפני. "פאז'אלסטה", אני מאירה לה פנים ומחוה לה בידי.

היא מביטה בי במבט חודר (הן תמיד מביטות בי ככה…) ומחליטה לחייך אלי. "זה בסדר", היא עונה לי במבטא צרפתי ממיס (ואני חשבתי שהיא רוסיה…), "יש לי זמן."

"אוקיי", אני אומרת בנימוס.

"גם לך אין הרבה", היא מוסיפה.

She joined at my queue, a plastic bag with a few groceries in her hand. I examine her luggage and it seems that she deserves to go before me. "Pazalsta" (пожалуйста), I am being nice and gesture with my hand.

She stares at me with a deep gaze (they always gaze at me that way…) and decides to smile at me. "It's OK", she answers with a melting French accent (and I thought she was Russian…), "I have time."

"OK", I say politely.

"You don't have many groceries yourself", she adds.

Kids Shopping – Supermarket

 

"אני מקפידה לעשות לפחות מצוה אחת ביום", אני מסבירה לה את פשר נדיבותי.

"זה בסדר", היא שונה, "העיקר הכוונה. היתה לך כוונה טובה, אבל אני לא ממהרת, כך שזה נחשב לך כאילו עשית את המצוה."

כאילו זה לא כמו שעושים, אני רוצה להגיד לה, אבל למה לי להתווכח עם אשה שנראית נחמדה כל כך? אני מנידה בראשי להסכמה שקטה.

"I try to do at least one Mitzvah per day", I explain to her the meaning of my generosity.

"It's OK", she repeats, "the intention matters. You had a good intention, but I am in no rush, therefore it is considered as if you did the Mitzvah."

As if isn't like when it's actually done, I want to say to her, but why should I argue with such a nice lady? I nod with my head in a silent approval.

Baby Panda's Supermarket