ארכיון תג: נשמה

המוזיקה שלי My Music

Play Misty for Me

We are singing

רציתי לבוא ממקום טוב, של מוזיקה, של כיף, אך כשמדובר במוצרי אפפל – זה בלתי אפשרי. הם מעלים בך כל רגש שלילי שאפילו לא חשבת שקיים בך. הכל מכוון נגדך שם. שום דבר למען הלקוחה. לדוגמא, האייפוד. עד שאספתי אליו את רשימת השירים הכי אהובים עלי, אותה העליתי בדי עמל מרובֶּה שעות – הלך הדיסק הקשיח של המחשב ואי אפשר היה לשחזר. פעם, לפני יובלות, כשהם עוד היו במיעוט והתחננו שמישהו ישתין לכיוון של המוצרים המעצבנים שלהם – אפשר היה להעביר את תכולת האייפוד לכל מחשב שהוא. היום – יוק! בלתי אפשרי לגמרי. הדבר היחידי שאפשר לעשות, זה לסנכרן מהמחשב לאייפוד ולא מהאייפוד למחשב וכשמסנכרנים מהמחשב – זה מוחק קודם כל את כל מה שהיה לך באייפוד. מפגר, כבר אמרתי? שונאת אותם!!!

I wanted to come from a good place, of music, of fun, but when it comes to Apple products – it's impossible. They evoke any negative emotion you didn't even think existed in you. Everything is aimed against you there. Nothing for the customer. For example, the iPod. By the time I put together my most favourite song list, which I had put up with hours of labour – the hard drive of the computer gave up the ghost and could not be restored. Once upon a time, when they were still a minority and begged for people to pee in the direction of their annoying products – the contents of the iPod could be transferred to any computer. Today – Yuk! Completely impossible. The only thing that can be done is to sync from the computer to the iPod and not from the iPod to the computer, and when syncing from the computer – it first erases everything you had on the iPod. Did I already said it's stupid? I hate them!!!

♀♀

לפעמים אנו שואלות את עצמנו מה נשאיר אחרינו. מה יזכיר אותנו? שובל של בושם ייחודי, צליל צחוק, צלילי מוזיקה שאהבת… אז אני משאירה את זה…

Sometimes we ask ourselves what we will leave behind. What will remind us? A trail of unique perfume, sound of laughter, sounds of the music you liked… So I leave this…

לרשימת השירים שאני אוהבת קראתי LOVE. נכון שאין צורך להסביר? הסדר לא ממש חשוב, כי הרי יכולתי להתחיל עם כל אחד מהם, אבל נאלצתי כמובן לסדר, כי רשימה צריך להתחיל מאיפשהו. גם כדי שזה יִשמע ערוך צלילית ומצב רוחית 🙂

I called the list of songs I love – LOVE. No need to explain, right? The order doesn't really matter, because I could start with any of them, but of course I had to organize, because a list should start from somewhere. Even so that it would sound both arranged and in the right mood 😊

כל השירים פה לקוחים מתוך האלבומים שיש לי, שלטעמי הם מעולים. נכון שלא תמיד כל האלבום מושלם ויש כאלה המכילים שיר אחד או שניים והשאר – חבל על המאמץ שהושקע, אבל אני משתדלת לא לרכוש כאלה והם ממש מעטים אצלי.

All the songs here are taken from the albums I have, which I think are great. True, not every album is always perfect and some contain one or two songs and the rest – a pity on the effort put in, but I try not to buy such which are very few in my collection.

ב-2009, כשהעליתי את השירים הללו לאייפוד, השתדלתי לעורכם בסדר הגיוני כדי שהם ישתלבו זה בזה ויעשו כיף לשומעת. לקח לי כמה חודשים לאסוף את הכל ולמיין מתוך האלבומים שיש לי. מי ידעה שחמדני הממון באפפל יסגרו את השער וכשאחליף מחשבים לא אוכל יותר להעביר את המוזיקה הזו? עכשו רק נותר לקוות שזה יחיה כמה שיותר, כי אחרת – הלכו להם לשוא כל העבודה הקשה והזמן שהשקעתי.

In 2009, when I uploaded these songs to the iPod, I tried to arrange them in a logical order so they would blend in each other and will be fun to be heard. It took me a few months to collect everything and sort from the albums I have. Who knew that apple's greedy basters would close the gate and when I switched computers I would no longer be able to transfer this music? Now it remains to be hoped that it will live as much as possible, because otherwise – all the hard work I put and time I have spent will be lost.

כשהכנתי את הרשומה הזו כדי לחלוק איתכן בכיף, חיפשתי בעיקר הופעות חיות מוצלחות או את המקור כפי שהוקלט באולפן. קליפים אינני אוהבת, משום שאני מעדיפה להקשיב למלים ולראות אותן במקום את מה שבמאי/מפיק כלשהו מחליטים בשבילי. בעיני, אין אלה משרתים את השיר ולרוב רק מסיחים את הדעת מהכיף שבהאזנה לצלילים, שלא לדבר על הורסים אותו.

When I prepared this post to joyfully share with you, I was mostly looking for successful live shows or the origin as recorded in the studio. I don't like video clips because I prefer to listen to the lyrics and see them instead of what a director/producer decides for me. To me, the video clips don't serve the song and are usually just distracting from the fun of listening to the sounds, not to mention ruining it.

ישנם עוד אלפי שירים שאני אוהבת ועוד המון מוזיקה נפלאה (קלסית, ג'אז) ועל אף שתקצר היריעה – אני משערת שאביא עוד בעתיד מתוך רשימת המוזיקה הקלסית שבמכשיר.

There are thousands of other songs I love and lots of wonderful music (classical, jazz) and even though there is not enough time or space to cover it all – I guess I'll bring more from the classical music list on the instrument in the future.

אינני יודעת מה איתכן, אך כשאני מאזינה למוזיקה הזו, כמעט מדי יום (במקום הברבורים ברדיו), זה עושה לי נפלא בנפש. להתרווח, לשים אוזניות ולשקוע בַּכיף בצלילים הנפלאים.

I don't know how about you, but when I listen to this music, almost daily (instead of the babbles on the radio), it makes my soul feel wonderful. Relax, put on headphones, and have fun immersing in the wonderful sounds.

  1. Have I told you lately – Van Morrison  זה מה יש, אם כי אני מעדיפה את הביצוע של Rod Stewart.
  2. Barefoot – K. D. Lang  שיר הנושא מתוך הסרט בה כיכבה: Salmonberries
  3. The first time ever I saw your face – Roberta Flack  מתוך סרטו של קלינט איסטווד: Play Misty for Me
  4. Nocturne – Secret Garden
  5. סהרה – את
  6. Femme Fatal The Velvet underground
  7. מליון כוכבים – עמית פרקש
  8. The great gig in the sky – Pink Floyd
  9. היהודים – קח אותי
  10. Nightporter Japan
  11. Constant craving – K. D. Lang
  12. Cats in the cradle – Ugly Kid Joe
  13. Child in time – Deep Purple
  14. July morning – Uriah Heep
  15. Theme from Valley of Dolls – K. D. Lang
  16. Hometown glory – Adele
  17. Touch me – The Doors
  18. How can we hang on to a dream – Tim Hardin
  19. Because the night – 10,000 Maniacs
  20. Colorblind – Counting Crows
  21. Cozmic blues – Janis Joplin
  22. Free – Hadara Levin Areddy אין ברשת 😦
  23. Animal instinct – Cranberries
  24. The look of love – Diana krall
  25. Blue café – The Style Council
  26. Jazz in Paris – Malcolm McLaren
  27. Parisienne walkways – Gary Moore
  28. The Paris match – The Style Council
  29. Dancing in the dark – Bruce Springsteen
  30. I Maschi – Gianna Nannini
  31. It'll never happen again – Tim Hardin  יש ביצוע מקסים נוסף של The Dream Academy וגם של דייויד סילויאן הנפלא
  32. Sunday Morning – The Velvet underground
  33. החשמליות – לונדון
  34. Nothing really ends – Deus
  35. Sick & Tired – The Cardigans המוזיקה מקפיצה ואף שאינה מתאימה למלים העצובות, השיר מקסים
  36. Without her – Blood, Sweat & Tears
  37. I just called to say I love you – Stevie Wonder
  38. Dykes and the holy war – Polianna Frank
  39. My ever changing moods – The Style Council
  40. Fritha alone – Camel (מתוך The Snow Goose)
  41. Look at yourself – Uriah Heep
  42. קצת אחרת – הנסיך הקטן
  43. Little girl blue – Janis Joplin
  44. Little angel – Hadara Levin Areddy
  45. Night in white satin – The Moody Blues
  46. The Severed Garden (adagio) – The Doors ג'ים מוריסון קורא שירה על רקע האדג'יו של אלבינוני
  47. Trista Pena – Gipsy Kings
  48. Your song – Elton John
  49. Hush sweet lover – K. D. Lang
  50. Wind between my wings – Bette Midler
  51. MMMM… – Crush Test Dummies
  52. I talk to the wind – King Krimson
  53. Lovesong – The Cure
  54. Games people play – The Alan Parsons Project
  55. Smooth operator – Sade
  56. החשמליות – אחר כך בא הגשם ; הנה שיר נוסף שאינו באייפוד, אך יפה לא פחות לבד (כל השירים באלבום יפהפיים אחד-אחד)
  57. The snow goose – Camel
  58. You and Me – Avishay Sapir השיר הזה אינו נמצא ברשת, אך ניתן להתרשם מהמוזיקה המצוינת שאבישי יוצר ומפיק
  59. I'm on fire – Bruce Springsteen
  60. Happy Bosa – Hadara Levin Areddy
  61. Zombie – The Cranberries
  62. Myth – K. D. Lang
  63. Profumo – Gianna Nannini
  64. Carnival – The Cranberries
  65. Promenade – Emerson, Lake & Palmer מתוך גרסתם ל"תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי
  66. היהודים – הזמן שלך
  67. Psycho killer – Talking heads ועוד ביצוע מקסים
  68. Superstar – The Carpenters מעדיפה את הביצוע של בט מידלר
  69. Un amor – Gipsy Kings
  70. קצת אחרת – שיר בין ערביים [מבדידות הופכים האנשים קשים…]
  71. Golden brown – Stranglers
  72. Ode to my family – The Cranberries
  73. I love you more than you'll ever know – Blood, Sweat & Tears והנה איימי וויינהאוז
  74. Maid with the flaxen hair – Richard Stoltzman וכפי שדביסי הגה זאת בביצוע פסנתר
  75. The air that I breath – K. D. Lang
  76. The future – Avishay Sapir השיר הזה אינו נמצא ברשת, אך ניתן להתרשם מהמוזיקה המצוינת שאבישי יוצר ומפיק
  77. You’re the best thing – The Style Council
  78. OneAimee Mann
  79. Time after time – Cindy Lauper
  80. America – Simon & Garfunkel
  81. Overture – K. D. Lang
  82. The rose – Bette Midler
  83. Lover her madly – The Doors
  84. הדרה לוין ארדי – כמה זמן ; אחד השירים המדהימים, שחבל שאין הוא ברשת
  85. The whole point of return – The Style Council
  86. Strange fruit – Pollyanna Frank
  87. Still crazy after all these years – Paul Simon
  88. Daydreamer – Adele
  89. You were always on my mind – Elvis Presley
  90. Trouble me – 10,000 Maniacs
  91. September – David Sylvian
  92. Lithium – Evanescence
  93. שרון ליפשיץ – מעיל הגשם הכחול (לפי שירו של לאונרד כהן Famous blue raincoat)
  94. הדרה לוין ארדי – אני רוצה אותך
  95. Still loving you – Scorpions
  96. Jesse – Roberta Flack
  97. Jessie (going through) – Leslie Tucker
  98. Angie – The Rolling Stones אף פעם לא סבלתי את הלהקה הזו וזה השיר היחיד שאני יכולה לשמוע מהם
  99. Whiter shade of pale – Procol Harum
  100. Anthem – Malcolm McLaren כל התקליט הזה מצוין ומקסים וכדאי להקשיב לו במלואו
  101. There must be an angel – Eurythmics
  102. Linger – The Cranberries
  103. Sleep away – Bob Acri
  104. Guilty Kisses – Ilya
  105. The turn of a friendly card – The Alan Parsons Project Project האלבום המלא
  106. Chasing pavements – Adele
  107. Light my fire – The Doors
  108. Famous blue raincoat – Leonard Cohen חובה, אבל ממש חובה להאזין למלים שלו. לא מתה עליו (אינני סובלת שוביניסטים), אך יש לו כמה שירים מדהימים שכדאי לשמוע, כמו זה
  109. The movie – Jim Morrison האיש היה משורר בחסד וידע גם לקרוא את שיריו בצורה כובשת לב
  110. Time – Pink Floyd
  111. Rain – Uryah Heep  וביצוע מקסים נוסף של Anita Popović
  112. Before you goHadara Levin Areddy
  113. When the music's over – The Doors

חפירות:

  1. ברוס ויליס נגד אפל דה מרקר
  2. קישור לאלבומים של הדרה לוין ארדי הנפלאה, שם תמצאנה מה חדש
  3. הדרה אהובתי רשימה שלי על הנפלאה שבזמרות

הדברים היפים שבחיים

החשמליות – אחר כך בא הגשם

מבוא
בספרה המצוין, "כמעין המתגבר", מתארת איין ראנד (בין שאר הדמויות) איש עסקים מניפולטיבי, האוסף יצירות אמנות לעיניו בלבד, משום שההמון נבער מכדי להעריכן כיאות. למרות שהעולם המתואר בספרה הולך ושוקע בבינוניות ומטה, עדיין יש בו מתי מספר היוצרים והמסוגלים גם להנות משכיות חמדה. כלומר, איכות היא איכות היא איכות, גם בעולם אפל.

מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לי טעם יחודי לי, שונה ורחוק כל כך מזה של הסביבה בה גדלתי. אתן יודעות איך זה, יש גם כבשים סגולות, כמוני, לא רק לבנות, שחורות או ורודות. פעמים רבות יצא לי להיות הנשאלת הראשונה, הדוברת הראשונה, כך שלא היה לי עם מה ו/או מי להשוות דעה ולישר קו. לא ברור לי למה, אך כך היה. מה שאומר, שתמיד אמרתי את שאני חושבת באמת. ברוב המקרים, ב-99 פסיק תשעה אחוזים, אף אחד לא התישר איתי, אלא עם האחרים, אלה שבאו אחרי. אולי זה מה שעיצב אותי?
בחיים למדתי כמה דברים. לפעמים אני מצליחה גם ללמוד ממה שקורה לי… אין לי מושג למה ואיך, אבל זה קורה, מוזר ככל שיהיה. בכל אופן, לפעמים אפשר ללמוד משהו, אך אין זה אומר שאנו גם מבינות מה שלמדנו.
אחד הדברים הללו, שאני מצליחה ללמוד ולא בהכרח גם להבין, הולך ככה: אני אוהבת/נמשכת לדברים יחודיים וכשאני אוהבת משהו, הסכנה היא שאף אחד אחר מלבדי לא יאהב את זה. לדאבוני, אני חולקת טעם עם יחידי סגולה. איך כתב בועז – כמה מאות עותקים של האלבום נמכרו. חבל לי, כי האלבום הוא אחד היצירות הכי-הכי שאני אוהבת, העושות כיף לרוח השומעת, המרוממות את הנפש.
מקומות בהם נהגתי לבלות כי היו מצוינים ונפלאים, גם בתי קפה ומסעדות, נסגרו. למה? כי היו טובים מדי לקהל הרחב. אולי כי האנשים שהפעילו אותם – והרי הִכָּרתים – פעלו מתוך אהבה ולא מתוך תאוות בצע. כי הקהל הרחב, שהולעט בתהליך החיברות שלו להתפשר על דברים פושרים, אינו יודע להעריך טעם טוב ומצוינוּת. חבל, פשוט חבל.
החיים שלנו נמדדים על פי מדד הכסף. מדברים אֶל ההמון על אהבה, אך למעשה זו מזויפת. אנשים מזויפים נושאים את שם האהבה לשוא. אנשים מזויפים הורסים את העולם.

עצם הענין
את החשמליות שמעתי בפעם הראשונה ברדיו, המקור ממנו באים לי לאוזן רוב הדברים. התאהבתי מצליל ראשון. זה התחיל עם השיר "לונדון", שלשמחתי שודר ושודר ושודר… די התפלאתי ששיר שאני אוהבת משודר בתכיפות כזו בעידן השטחי של הפלייליסט, תקופת פוסט אורלי יניב, שדרנית ועורכת מעולה, הכי טובה שיש, עד עצם היום הזה. ממליצה להאזין מדי יום שני, בין 22 לחצות, לתוכניתה "לינק", בה אפשר להבין למה אני מתכוונת באהבה למוזיקה טובה ואיכותית.

אחר כך רכשתי את האלבום. כך זה היה באותם הימים – לא היה יוטיוב, שלא לדבר על החמור המעתיק. "אחר כך בא הגשם" עורר בי רגשות, עורר אהבה, היה פס הקול של היצירה שלי. כידוע, אינני יכולה לכתוב בלי שמוזיקה ממלאת לי את האוזן. אני צריכה השראה והאלבום הזה מילא חלק נכבד בה.
אינני יודעת איך אתן, אך אני תמיד מקצה לעצמי מקום וזמן לכיף ולא משנה עד כמה טורדניים עיסוקַי. להאזין למוזיקה זה בין הדברים הכי כיפיים בחיים. עוצֶמֶת עיניים ומתמסרת לגלי הכיף העוטפים, הנישאים עם הצלילים השוטפים אל האוזניים. "לונדון" מקבל היום משמעות אחרת, אחרי שביקרתי וחייתי בה במהלך השנים האחרונות.

האלבום לוקח אותנו למקומות עדינים, חלומיים. זה מין רוק רך, לא כסאחיסטי או מטאלי (שאותו אני גם אוהבת, כידוע), מזכיר את המוזיקה של שלישיית קצה השדה, יש לפעמים רצון לעוף. איזה יופי שאפשר לעשות ריפיט באייפוד ולשמוע ולשמוע ולשמוע. האוזן אינה שבעה. היינה טובות אל עצמכן, ממליצה לקחת את הזמן ולהנות.
ישנם אלבומים שקנינו בשל השיר האחד, תקליט השדרים, ששמענו ברדיו. האזנה בבית לא הצדיקה את הקניה, כי מעבר לאותו שיר, שאר האלבום לא היה לטעמנו (איך אני בלשון רבות, בבחינת We the queen of England?). "אחר כך בא הגשם" אינו נמנה על אלה. זה אלבום מגובש, מקסים ביופיו, אפשר לחוש כי נוצר מתוך אהבה. הוא זורם, שוטף אותנו בצלילים רכים, ערבים עד מאוד לאוזן וחודר אל הנפש. מה עוד נבקש מיצירה?
עם הזמן, הלך לי האלבום הזה לאיבוד, כדרך רוב הדברים הטובים בחיי. אני משערת שמאן דהיא חמדה לה אותו וניכסה לעצמה. שיהיה לה לבריאות. רכשתי אותו שוב.
מה שבועז כהן כתב, שובר את הלב, כי חבל שחלומות כאלה יצירתיים נשטפים. חבל שאין תגמול הולם ליוצרות/ים. אסור לנו להרשות עולם שטחי, כפי שזה היום, אסור לנו לתת לשטחיות להשתלט על חיינו.
בספרה המצוין אף הוא, "מרד הנפילים", מזהירה איין ראנד מפני השתקת היוצרים ושיתוק היצירתיות באדם. עולם אפל הוא עולם שאין בו שאר רוח, שאין בו מה שיגרום לנו להתרוממות הרוח. השאלה היא, מה יכולות אנו לעשות בפועל כדי לקיים את הרוח?

סיום
מי שאוהבת זריחות, מי שאוהבת שקיעות, מי שאוהבת, שמסוגלת לאהוב – תאהב את האלבום הנפלא הזה. עשנה לעצמכן טובה – פסח מתקרב ואיתו עת המתנות – רכושנה את האלבום הזה לעצמכן ולזולתכן שאתן אוהבות. אתן תקבלנה אהבה חזרה.

הגרסא המקוצרת:
יש לי חלום: הלואי ונשנה את דרך חיינו כדי שאפשר יהיה לתרגם את ההנאה שיש לנו מיצירות, לתגמול שנוכל להעניק חזרה לאלה שחוללו את הקסם, כמו החשמליות באלבום "אחר כך בא הגשם". שהמדד בחיים שלנו יהיה של ההנאה הנגרמת לנו משאר הרוח של היוצרות/ים. שנהיה עשירות ברוח. אמן!

שירים חדשים של החשמליות

צילומים: שרון הר פז ©®

אלביס פרסלי Elvis Presley

אלביס פרסליאיני יכול שלא להתאהב

Elvis PresleyCan't Help Falling in Love

בדרך כלל, גם בעקבות הגיל, אינני עוקבת כדי לשנן תאריכים, חוץ מאלה הקרובים אלי, שאני כבר זוכרת מזה שנים ומתוך הרגל. היה נחמד לפתוח את הבוקר הזה עם גדי ליבנה ב-88FM ולשמוע את המלך (נולד ב-1935), לציון 32 שנים לפטירתו. עשה לי את הבוקר, עשה טוב לקדם את היום עם המוזיקה שגֶדי ליבנה משמיע – מהמעולים שבעורכי המוזיקה שלנו.

Usually, with age to, I do not follow to memorize dates, except of those close to me, which I have been remembering for years and out of habit. It was nice to start this morning on 88 FM with Gedi Livne and hear the King (born 1935), marking 32 years since his passing. It made me this morning, it was good to welcome the day with the music that Gedi Livne plays – one of our great music editors.

האמת, בצעירותי הייתי בצד של קליף. זוכרות את החלוקה למחנות? לא ממש התחברתי לאנרגיה הפרועה של אלביס, האביר הבריטי שר אלי יותר. על טעם ועל ריח, כן?

To be honest, in my adolescence, I was on Cliff's side. Remember the division into camps? I didn't really connect to Elvis's wild energy, the British knight sang more to me. It's about taste and smell, yes?

בתחילת שנות ה-70 התרכך אלביס והחל לשיר בלדות ממיסות לב ששבו אותי בקסמן. בה בעת, התחיל קליף להתעסק עם התכנים הנוצריים שלו שממש לא עניינו אותי, הרי אני יהודיה 🙂 מה גם שהמוזיקה כבר לא היתה לטעמי. אינני אוהבת הטפות ובעיקר לא בעטיפה של מוזיקה כדי להעביר מסרים.

In the early 1970s, Elvis softened and began singing heart-breaking ballads that captivated me with their charms. At the same time, Cliff started messing around with his Christian content that didn't really interest me, after all, I'm Jewish 🙂 Not to mention that the music wasn't to my taste anymore. I don't like preaching and especially not with the cover of music to convey messages.

 

Elvis Presley – Suspicious Minds

זה לא שאני מעדיפה רק מוזיקה שקטה ובלדות, אך המוזיקה של אלביס בתחילת דרכו לא עשתה לי כלום. אין שם קסם בשבילי. מעניין, שכמתבגרת מורדת לא התחברתי לחספוס ולבוטות של אלביס, אלא העדפתי את הרכות של קליף. ניגודים נמשכים? עד היום, אין כמו הערגה האינסופית הטמונה ב-Evergreen Tree לעשות לי טוב על הנשמה. אין.

It's not that I prefer only quiet music and ballads, but Elvis's music at the beginning of his career didn't do anything to me. There is no magic there for me. Interestingly, as a rebel teenager, I didn't connect to Elvis's roughness and bluntness, but preferred Cliff's softness. Contrasts are drawn? To this day, there is nothing like the endless yearning lying in Evergreen Tree to do good to my soul. There isn't.

Cliff Richard – Evergreen Tree

לפעמים, לאו דוקא האיכות קובעת את החשיבות של מישהי/משהי, אלא התרומה של זו לאנושות. גם אם השירים המוקדמים של אלביס לא עושים לי את הקסם – עדיין, פריצת הדרך שהוא עשה באמצעותן, חשובה לעולם המוזיקה. עובדה שהוא הניע מליונים בזמנו, ענה על הצרכים של דורו, כפי שכנראה גם המוזיקה השטחית של ימינו עונה על צורכי הדור הנוכחי.

אינני יודעת אם המוזיקה שאלביס עשה בשנות ה-70 נועדה כדי לפזול לכלל הקהל, להתאימן להופעותיו בלאס וגאס. אולי הוא פשוט התבגר, התמתן? אני יודעת שאז התאהבתי בשירים שהוא ביצע בצורה מדהימה ויכולתי גם להעריך את קולו הנפלא ולהתענג משמיעתו.

Sometimes, not necessarily quality determines the importance of someone/ somebody, but their contribution to humanity. Even if Elvis's early songs don't do the magic to me – still, the breakthrough he made through them is important to the music world. It's a fact that he motivated millions at the time, met his generation's needs, like today's superficial music probably meets the needs of the present generation.

 

Elvis Presley – In the Ghetto

הנה אחד השירים החביבים עלי: האם את בודדה הלילה?

Here's one of my favourite songs: Are You Lonely Tonight?

 

Elvis Presley – Are You Lonesome Tonight

I don't know if the music Elvis did in the 1970s was intended to cater to the general public, to adapt to his performances in Las Vegas. Maybe he just got older, moderated? I know that I fell in love then with the songs he performed amazingly and I could also appreciate his wonderful voice and enjoy hearing him.

יחי המלך!

Long live the king!

הגרסא המקוצרת:

אלביס פרסלי המלך.

 

The short version:

Elvis Presley the King.