ארכיון תג: סליחות

גמר חתימה טובה Gmar Hatima Tova

May you be inscribed in the book of life!

Elton John – Sorry Seems To Be the Hardest Word

 

הגם אתן אוהבות את הצביעות הזו של לברך איש את רעהו בברכות לקראת ראש השנה ויום כיפור בלי באמת להתכוון לכך, ויום לאחר מכן לחזור ולנהוג בזולת בצורה הרגילה, המזלזלת והכי רעה שאפשר?

You too love this hypocrisy of blessing each other towards Rosh Hashanah and Yom Kippur without really meaning, and the day after continue treating other people in the usual way, in a dismissive manner and the worst possible?

 

יהודית רביץ – סליחות

Yehudit Ravitz – Slichot (Venial)

***

יום כיפור ה'תשע"ז Yom Kippur 5777

חמסה עלינו, לשנה טובה נכתב ונחתם, אמן!

חמסה עלינו, לשנה טובה נכתב ונחתם, אמן!  Hamsa on us, may we written in the book of life, Amen

בימים האחרונים דיברו על סליחות ומה משמעותה של מחילה למי שפגע בזולתו ולמי שנפגע. דיברו על התעלותו של הפרט מעל אופיו הקטנוני ועל הצורך לבקש את סליחת זולתו. מישהו התנכל לאמירה הכללית של "אם פגעתי במישהו, הריני מבקש את סליחתו". אני תוהה מה לא בסדר עם זה. אני יוצאת מתוך נקודת ההנחה האופטימית שכאשר מאן דהוא יודע במי הוא פגע – הריהו ממהר לבקש את סליחת הנפגע ואינו מחכה דוקא לערב יום כיפור. יחד עם זאת, כאשר אין אנו יודעים אם פגענו במישהו, הרי שאמירה כזאת, כשהיא נאמרת בלב טהור ובכוונה גדולה, בהחלט ראויה. אבל הרי תמיד יִמָצְאוּ אלה שלעולם יִמְצְאוּ דופי בכל דבר ויחושו חובה לעצמם לומר את ההפך ממה ששמעו.

On the last days there were a lot of talking about forgiveness and what is the meaning of forgiving to the offender and the person who was offended. Also, the talks were about one transcending above their petty nature, and the need to ask forgiveness. Somebody complained about the general declaration of "if I offended somebody, I do ash for their forgiveness". I can but wonder what is wrong with that. I optimistically assume that when somebody knows whom they offended – they hurry to ask their forgiveness and do not wait until Yom Kippur. At the same time, when we don't know if we offended somebody, than such a saying, when it comes out from a pure heart and with true intent, is certainly worthy. But there will always be found those who continuously find something wrong in anything, and will find their duty to defame and say the opposite of what they heard.

דיברו הרבה על הצד הנפגע, שכמה מטהר זה לסלוח, כי רק כשסולחים אפשר להמשיך עם החיים ולא נשארים תקועים. לפעמים אפשר למצוא קצת חוכמה בשטויות של העידן החדש. הבעיה נעוצה במה שבני האדם הטפשים עושים עם זה. פגשתי כמה אנשים "מלאי אור ותובנה" וכנראה שהקרמה שלי היא לפגוש דוקא את המזויפים והנלוזים מביניהם.

A lot of talking was about the offended side, that how purifying it is to forgive, because only when you forgive you can go on with your life and to stay stuck. Sometimes there is a bit of wisdom among the New Age's nonsense. The problem is with what the dumb humans do with it. I met people who were "full of light and insight". I guess that from all of the kind, my karma is to meet only the fakes and the crooks.

אני רואה עצמי כאשה תמימה (אך לא טפשה!), המתיחסת אל הזולת שאני פוגשת בצורה יפה ומכבדת. אני נוטה להאמין לדבריו, אף פעם אינני מחפשת לסתור אותם ומאפשרת להלה את המרחב שזה צריך. דא עקא, שמאוד מעיקה, שעד מהרה מתגלה פרצופו האמיתי ואני מתאכזבת מאוד. אני חושבת באמת ובתמים שאדם שרוממות האור והרוח בגרונו, אמור לחיות את חייו על פי ההצהרות שהוא משחרר ולא להוליך אנשים שולל (ובעיקר לא את עצמו). לא אחת נאמר לי שאני ממהרת לשפוט וכי עלי לתת לכאלה לכפר על מעשיהם (דמיינו אותי מרימה גבותי אל על בתמיהה גדולה). אין לי הרבה סבלנות לטפשים, גם אם הם חושבים על עצמם כמי שגילו את האור ואת האמת הבלעדית. אין לי כלל סובלנות למי שמזיקים לזולתם גם אם זה מבלי דעת. בעיקר לא לאלה המתרצים את מעשיהם הנלוזים כ"חולשה" ומבטיחים שיש להם "עוד הרבה מה ללמוד ולשפר" וכי הם "עובדים על זה". שיעבדו כאוות נפשם, אך למה על חשבון הזולת?

I see myself as an innocent woman (but, mind you, not a foolish one!), who respectfully welcomes the people I meet. I tend to believe to what they say, never try to contradict them, and allow them the space they need. The trouble is that very soon their true colours are revealed and I get very disappointed. I truly do think that those who speaks so highly about the light and spirit, is supposed to live according the declarations they release and not to deceive people (and mainly not themselves). I was told more than once, that I judge hastily and that I have to let those to atone for their deeds (imagine me lifting my eyebrows in a huge amazement). I don't have much patience for the stupid, even if they think they found the light and the absolute truth. I don't have any tolerance to those who damage people, not even unknowingly. Especially not to those who excuse their behaviour as it is their "weakness" and promise that they have "a lot more to learn and to improve", and that they "are working on this". May they work as they like, but why on the expanse of other people?

נינה:

ממשלה מחורבנת ופוליטיקאים מגעילים. הכל הולך לאבדון פה. אין חינוך ואין תרבות, הכל כלום. תראו מי יושב בכסאות שם למעלה ותבינו. אולי לחלק מהם יש תארים, אבל הם נותרו בהמות.

תמיד הצבעתי ליכוד, כי ככה הצביעו אצלנו בבית ואנחנו הרי ספרדים. אף פעם לא אהבתי את הנתניהו החלקלק הזה, אבל מאחר והוא היטיב עם המאיון שלנו, לא באתי אליו בטענות והצבעתי לו כל הזמן. התעלמתי מהתנהגותו הגסה והאלימה, איך שהוא והחבורה שלו העלילו עלילות קשות על יריביהם, דברים שלא היו ולא נבראו. לא אשכח לו את שתיקתו מול השלטים עם הציורים של רבין במדי נאצי ואיך שהוא וחבורתו הלהיטו עוד יותר את הרוחות בשקר הנתעב הזה שאמו של פרס ערביה. זה לא סוד שידיו מגואלות ישירות בדמו של רבין. אני נגעלת מהאיש הזה! כבוד אין לו אצלי.

יש דברים שלא עושים, פשוט לא עושים! אפילו שאתה בתוך הפוליטיקה המלוכלכת והידיים שלך מסריחות מהטינופת שאתה מתעסק איתה, יש מקומות שאתה צריך להיות בן אדם, לא שמוק. בהלוויה, גם אם זה של יריב פוליטי, עליך להתנהג בכבוד ולכבד את המת ואת משפחתו, וגם את אלה שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. בושה וחרפה איך שהנתניהו הזה התנהג. כמה פעמים אפשר לשמוע אותו מדבר על אחיו יוני ז"ל? אין לו בכלל בושה, הוא דוחף את זכרו לכל חור! מי יקום ויזכיר לראש הממשלה שיוני אינו היחיד שנפל על הגנת המולדת ואחים אינם אמורים לטפס בסולם הפוליטיקה על גב אחיהם הנופלים או בני משפחה אחרים?

אני לא אוהבת ערבים ואני חושבת שלעולם לא יהיה איתם שלום. הם רוצחים ולא בני אדם ותמיד יחפשו איך להרוג אותנו. הם לא אוהבים אותנו ואנחנו לא אוהבים אותם. ככה זה. אבל כשישמעאלי בא להלוויית ישראלי, לא צריך להשפיל אותו. ההתנהגות של נתניהו כלפי אבו מאזן היתה מתחת לכל ביקורת, כמו תינוק בתינוקיה. בושה!

אם, בבחירות הבאות, נתניהו יתמודד שוב – אני ליכוד לא מצביעה!

Nina:

Such a lousy government we have and disgusting politicians. Everything is ruined here. No education, no culture, nothing. Look who occupy the sits up there and you will understand. Perhaps some of them have degrees, but they remain beasts.

I always voted Likud, because this is how my family voted since we are Sephardim. I never liked this smooth operator Netanyahu, but since he acted in favour of our top percentile, I never complained and voted for him all the time. I overlooked his rude and violent behaviour, how he and his gang falsely accused their opponents, things that never existed. I will never forget his silence facing the signs with the portrait of Rabin wearing Nazi uniform, and how he and his gang incite the people with this revolting lie that Peres's mother was Arabic. It is not a secret that his hands are directly contaminated with Rabin's blood. I am disgusted with this man! I don't respect him at all.

There are things that one shouldn't do, just not! Even if you are in the dirty politics and your hand stink from the filth you are dealing with, there are places when you have to act as human, not as a shlong. When attending a funeral, even if it's of a political opponent, you have to behave with respect and honour the deceased and the family, as well as those who came to pay them the final respect. Such a shame how Netanyahu behaved. How many times should we hear him talking about his deceased brother Yoni? He has no shame how he sticks his memory into every hole! Who will stand up and remind the prime minister that Yoni wasn't the only soldier who was killed while defending our country, and brothers are not supposed to climb up the ladder of politics on the back of their fallen brothers or other relatives for that matter?

I don't like Arabs, and I think that there will never be peace with them. They are murderers, not human beings, and will always keep trying to murder us. They don't like us and we don't like them. This is how it is. But when an Arab comes to the funeral of an Israeli, you shouldn't humiliate him. Netanyahu's behaviour towards Abu Mazen was very bad, beneath criticism, like an infant in a kindergarten. A big shame!

If Netanyahu will compete again in the next election – I'm not going to vote Likud!

ג'ינה:

השנה, שמנו דגש על בקשת סליחה, על היחסים בין אדם לחברו. רבים חושבים שהצום הוא עיקר העיקרים ונוטים לשכוח שמהות יום הכיפורים הוא לכפר על העוונות שעוֹוֶן אדם כלפי חברו. תמיד יש את התחרות הסמויה וגם הגלויה בין האנשים כדי להראות כמה חזקים הם ועומדים בצום בגבורה. הרבא הסבירה עד כמה חשובה החרטה האמיתית, הבקשה מהלב ממי שפגענו בו במהלך השנה לסלוח לנו. כולנו בני אדם ואנו חוטאים, גם אם אין זה בכוונה תחילה. תפקיד יום הכיפורים הוא לכפר על המעשים שעשינו, במידה ואנחנו באמת מתחרטים עליהם ומקוים לא לחזור עליהם.

בקהילה שלנו, אנחנו מקבלים כל אדם באשר הוא וכולנו תקוה שגם אחרים יקבלו אותנו כפי שאנו. בארץ, לא התעסקתי עם זה, משום שגדלתי על מסורת והייתי חילונית, כך שלא התעניינתי בהבדלים בין הזרמים השונים שלא היו מוכרים לי. גדלתי על אשכנזי או ספרדי ודתי או חילוני. כשהכרתי את זוגתי היקרה שתחיה, צללתי לתוך נבכי הדת כדי להיות לה עזר ולא נגד והופתעתי לגלות את החרמות עלינו. כל ישראל אולי חברים, אך תלוי באיזה נוסח אתה מתפלל או איך אתה בוחר לקיים את אמונתך. חברה שגרה בארץ הפנתה אותנו לידיעה המפליאה (או אולי שמא לא כל כך) שבעיריית חדרה מסרבים להקצות לתנועה הרפורמית מבנה לתפילה ביום כיפור. במקום לאפשר לכל אחד לקיים את מנהגיו, ממשיכים להפריד ולמנוע זאת. חבל. יחד עם זאת, אנחנו סולחים להם.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל באשר הוא, לשנה טובה תכתבו ותחתמו.

Gina:

This year we focused on asking for forgiveness, on the relationship between people. Many think that fasting is the main issue, and tend to forget that the essence of Yom Kippur is to remorse and mend the sins people sin against others. There is this constant competition, weather it is hidden or open, between people who have the urge to show how strong they are and can brave the fasting. The Rabba explained how important it is to truly regret our bad deeds, asking from the heart of somebody we offended during the year to forgive us. We are all human beings and we sin, even if intentionally. Yom Kippur is for us to mend our misdeeds if we really regret them with the hope not to do them again.

In our congregation, we welcome any person as they are, and we hope that others will welcome us as we are. In Israel, I didn't deal with this, since I grew up upon tradition and I was not religious; therefore, I didn't pay much attention to the differences between the diverse movements that I wasn't familiar with. I grew up with the terms Ashkenazi or Sephardi, and religious or not. When I met my dear spouse, I sunk into the depth of religion in purpose of being her assistant. I was surprised to find out about the boycott against us. All Israelis may be allies, but it really depends on the version you pray or how you practise your belief.

We are still surprised (or perhaps we shouldn't be) to see how our sisters and brothers in Israel are discriminated. Instead of uniting, the government there chooses to separate and prevent people of practicing their belief as they see fit. A shame. However, we forgive them.

Wishing all the Jews all over the globe Gmar Hatima Tova, may we all be written in the book of life.

מינה:

מלא אנשים עשו לי רע במשך השנים. לא יודעת למה, אבל איתרע גורלי לפגוש את האיחסים והאיחסיות. איני יכולה שלא לתהות מה עשיתי באיזשהו גלגול שכך נגזר עלי. מצד שני, אלו שעשו לי עוול, גמרו לא טוב. הם קיבלו את עונשם ומי שעדיין לא – זה יקרה לו. האמת, לא ממש משמח אותי לשמוע על העונשים הללו. זאת אומרת, זה בסדר מבחינתי שהללו באו על עונשם ואפילו עם ריבית, אך את הנזק שגרמו לי הרי אי אפשר למחות. אם לאפס לו הייתי נשואה קיצצו את הרגליים (ושמעתי ממקורותי שגם אברים אחרים שלו בסכנת הכחדה) בגלל התחלואים השונים בהם לקה אחרי שהצלחתי להשתחרר מהחלאה, זה אמור לשמח אותי? האם זה יכול לפצות על השנים בהן לא ראיתי את נכדי נולדים וגדלים משום שאביהם החרים אותי אחרי שהאפס הרעיל אותו נגדי?

ישנם דברים עליהם אי אפשר לסלוח. גם אם היה מבקש את סליחתי, לא הייתי נענית. אין לי שום כוונה להקל עליו. שיסבול עוד יותר, לא אכפת לי ממנו. אני החלמתי ממה שעשה לי, התגברתי על הקשיים שהלה הערים עלי ואני נמצאת על מסלול טוב מבחינה נפשית. כלכלית, זה כבר סיפור אחר. אני עדיין נאבקת על קיומי, אבל לפחות אני שורדת. כל יום שאני מבלה עם הנכדים (ילדיה של בתי), זה יום מתנה עבורי. שרק יהיו בריאים!

Mina:

Many people cased me a lot of harm during the years. I have no idea why, but I was unlucky to meet the drek de la drek. I can but wonder what have I done in previous lives to deserve this. On the other hand, those who harmed me, ended not well. They got their punishment, and those who haven't got it yet – it will happen to them. To be honest, it doesn't really make me happy to hear about these punishments. I mean, it is OK they got punished and even very hard, but the damage they caused me cannot be expunged, can it? If the zero I was married to got his legs cut off, (and I heard from my sources that other of his organs are in danger of extinction) due to the many illnesses he had after I managed to escape being married to that drek, should it make me happy? Can this compensate me for the years I haven't seen my grandchildren growing up because their father boycotted me after the zero poisoned him against me?

There are things that can't be forgiven. Even if the zero would beg for my forgiveness, I wouldn't accede. I have no intention to make it easy for him. May he suffer more, I don't care. I am healed from what he did to me, I overcame the difficulties he caused me, and I mentally am on good route. Financially, is another story. I am still struggling to make a living, but at least I survive. Each day I spend with my grandchildren (my daughter's kids), is a blessing and a gift for me. May they be healthy!

נאדיה:

אני אוהבת לקרוא. מאז שגיליתי שאפשר לקרוא בצורה נוחה בטאבלט, שמחתי לתרום לרווחת העצים ועברתי לספרים דיגיטליים. בניגוד לחברות אחרות פה, שדבקות לספרים מנייר, אינני מתגעגעת ל"תחושה הנעימה של הספר ביד, של להעביר את הדפים ולשים סימניה כשמפסיקים לקרוא", כפי שהן מנסחות זאת. יש לי תחושה נעימה בהחלט לדעת שאין כורתים שום עץ בגללי.

בשבת האחרונה שמעתי בתוכנית של יצחק לבני את הראיון שלו עם מישהו שכתב ספר מתח על פריז. אני אוהבת את התוכניות שלו וחשבתי שאם הוא מראיין אותו, הספר מן הסתם מעולה. לא שמתי לב שלמעשה, לאורך כל התוכנית מהלל הכותב את ספרו ולבני לא ממש מתלהב. אחרי שקראתי את הספר, הבנתי למה.

הספר יצא בהוצאה ידועה, כך שאפשר היה לצפות שתהיה עריכה לשונית סבירה. זה לא קרה. הנה לדוגמא שלושה משפטים עילגים מהפרקים הראשונים:

"כך תמיד זה היה", במקום הסדר הנכון: "כך היה זה תמיד" או, בעברית פחות מליצית: "כך זה היה תמיד".

"בתל אביב, באותה השעה, סגן אוריאנה טלמור נשענה על הקיר והביטה סביבה בהשתאות". למה לא: "באותה השעה בתל אביב, נשענה סגן אוריאנה טלמור אל הקיר והביטה סביבה בהשתאות". לא נשענים על הקיר, משום שהוא אינו שולחן עליו אפשר להשען, אלא קיר, אי אפשר לעמוד על קיר, נכון? כך גם אי אפשר להשען עליו.

"רוב הנוכחים הרגישו בבית, מייצגים את יחידותיהם בישיבת ההתראה היומית באופן קבוע". בעברית נכונה צ"ל: רוב הנוכחים הרגישו בבית מייצגים את יחידותיהם באופן קבוע בישיבת ההתראה היומית".

וזה ממשיך כך לאורך כל הספר. אני שונאת כשכותבים בעברית עילגת דמויית אנגלית אמריקאית עילגת.

הכותב הבטיח ספר מתח עוצר נשימה. נו… אני מתארת לעצמי שכל אחד ועצירת נשימתו הוא. כדי לסבר את האוזן, מתח עוצר נשימה מבחינתי, זו הסדרה הבריטית המצויינת Line of Duty שבעברית קראו לה "שחיתות" וסדרות דומות לה העשויות היטב.

לפחות לא שילמתי על זה. בן מסור של אחת הדיירות, השאיל לנו לחג את הטאבלט שלו ומצאתי שם את הספר הזה. העיקר הבריאות! איני נוטרת טינה לאף אחד, בטח לא על ההטעיה הזו.

Nadia:

I like reading. Since I discovered that I can read on the tablet comfortably, I was glad to contribute to the trees' welfare and moved to digital books. Opposed to the others here, in the nursing home, those who stick to the paper books, I don't miss the "pleasant feeling of the book in the hand, of turning the pages and put a bookmark when stop reading", as they put it. I certainly have a nice feeling to know that no tree is chopped because of me.

I read a book, but I didn't enjoy it.

♀♀

בְּמִלָה:

לא תמיד צריך לסלוח. מה שחשוב, זה להיות מסוגלים להמשיך הלאה ולא להתעכב בגלל שטויות של אחרים.

In a word:

One shouldn't be obligated to always forgive. The most important thing is to be able to move on and not to be held back by the nonsense of others.

צום יום כיפור Yom Kippur fast

גמר חתימה טובה

גמר חתימה טובה!

"למה אני צריכה לצום?" היא תוהה בקול רם, משתפת אותי במתרחש במוחה. "לא פשעתי, לא חטאתי, לא עשיתי כל רע."

אכן, צודקת, אני חושבת לעצמי, היא אינה צריכה, הצדיקה. אז למה היא צמה בכל זאת?

"אבל", מבטה מחמיר, "יש דבר כזה שנקרא 'מסורת' וזו הסיבה שאני צמה, כיהודיה, גם אם אינני מאמינה."

"בסדר, אבל", אני תורמת חלק משלי לשיחה, "יש גם דבר כזה שנקרא דת ומצפון, וזו הסיבה שאיני צמה."

"דת ומצפון?" היא חוקרת אותי, תהייה עמוקה בעיניה הכהות.

אני מניחה שאינה מבינה ומסבירה: "דתי החילונית ומצפוני כאשה המנסה לחיות לפי אמונתה זו."

"צדיקה באמונתה תחיה", היא עונה וחותמת את הסכמתנו להניח אשה לבחירת לבה לחיות את אמונותיה כפי שאנו מוצאות לנכון. ישנם דברים שאין טעם להתווכח עליהם. אנחנו סוברות שהאהבה מנצחת כל חילוק דעות שהוא.

"Why do I need to fast?" She is publicly wondering, sharing with me what's on her mind. "I did not commit any crime, nor did I sin, I haven't done anything wrong."

Indeed, she's right, I'm thinking to myself, she doesn't have to, the saintly person. Then, why does she fast?

"But", her gaze becomes severe, "there is this thing called 'tradition' and this is the reason why I fast, as a Jew, even if I'm not a believer."

"OK, but", I contribute my part to the conversation", "there's also such a thing called religion and conscience, and this is the reason why I'm not fasting."

"Religion and conscience?" She enquires me, deep wonder in her dark eyes.

I guess that she doesn't understand, so I explain: "My secular religion and my conscience as a woman trying to live according her belief."

"The righteous person will live by his faithfulness" (Habakkuk 2:4), she answers and seals our agreement to let each of us live according her believes as she sees fit. There are things which it's pointless to argue about. We believe that love concerns any dispute what so ever.

Cliff Richard – Some People

גם השתא נאותה אהובתי להתכנס עמי ועם הטף בישראל. בפאריז, נוהגת אמהּ לכנס את המשפחה לצום יחדו. זו המסורת המשפחתית שלהם. אנחנו מתבדחות בינינו שבשהותה עימנו בארץ, היא מקיימת באדיקות את הפסוק "ועיניתם את נפשותיכם", משום שקשה יותר לצום כשהכל מסביבך מסבים לסעודות כסדרן. הרבה יותר קל כשאין גרויים. השתדלתי לבשל מאכלים שריחם אינו הולך לפניהם יותר מדי, אך לא נראה לי שקל לצום כשקרקוש הצלחות והסכו"ם נישא ברמה. בכל זאת, אנחנו מונים יותר משני מניינים, אם לקחת גם את הנשים בחשבון, ואי אפשר לשמור על דממת כלי האוכל.

My beloved woman agreed this year too, to get together with me and the children in Israel. In Paris, her mother has a custom to gather the family in order to fast together. It's their family tradition. We are joking between us that being with us in Israel during the fast, makes her practice devotionally the verse "and you shall torture your souls" (Leviticus 23:32), as it's harder to fast when all the people around you are sitting at the table without skipping any meal. It's much easier when there are no temptations. I tried to cook foods that do not have too much aroma, but I don't think that it's easy to fast when the rattle sound of the cutlery and cookware is so loud. After all, we are more than two Minyans (if we take the women into consideration), and there's no way to keep silent while eating.

Cliff Richard and Another Level – Some People

האשה עמדה בצום בגבורה. מזג האויר הנעים הקל עליה. לא היה יותר מדי חם ובבית הכנסת, השוכן כמטחווי קשת מביתנו, ישנם מזגנים. אלה עבדו במלוא תפוקתם כדי להקל על העומדים בתפילה.

The woman braved the fast. The nice weather made it easy on her. It wasn't too hot, and the synagogue, which is near to our home, is air-conditioned. These worked in full capacity to ease upon the worshippers.

סליחות על החוף בנתניה

גמר חתימה טובה!

לעת ערב, עת התלויתי אליה לנעילה ולשמיעת תקיעת השופר, היה קריר מדי לטעמי ונצרכתי לצעיף מחמם מצמר כדי לגבור על הצינה. ביאטריס הרימה גבה מלגלגת על אף שהיא כבר רגילה לעובדה שגם בקיץ אני מתעטפת בשמיכת הפוך. מה לעשות, הלילות בקציר די קרים.

In the evening, when I accompanied her to Ne'ila prayer to hear the blowing of the Shofar, it was too chilly for me and I needed a warming wool scarf to overcome the cold. Béatrice raised a ridicule eyebrow, even if she is already used to the fact that I'm wrapping myself with the down duvet. What can I do, the nights in Katzir are unfairly chilly.

עטופה היטב בצעיף ובתגבורת של סוודר מעליו, ישבתי לצפות איך מנצחת אהובתי על טפינו המקיימים את מצוות תקיעת יתד ראשונה לסוכה. הלב מתרונן למראה הנכדים הבוגרים המשתתפים גם הם במלאכת הקודש. גשם אמנם לא ירד, אך העננים שכיסו פיסות של כוכבים רמזו שאולי זה יבוא בקרוב. כולנו תקוה שזה לא יקלקל את הקישוטים שהחבר'ה יתחילו לשקוד עליהם מחר.

Well wrapped with the scarf and with the enforcement of a sweater above it, I set down to watch my love one supervising our children practicing the Mitzvah of sticking in the first peg for the Sukkah. The heart rejoices to the sight of the older grandchildren participate in this ritual. No rain was there to ruin the work, but the clouds covering a significant number of stars hinted that in may come soon. We all hope that it won't damage the decorations which the gang is going to labour on them tomorrow.

♀♀

בתמצית:

גמר חתימה טובה לכולנו.

In essence:

May all of us be signed and sealed in the book of life.

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

גמר חתימה טובה!

סליחות וכפרות Slichot and Kapparot

 Forgiveness and Absolution

סליחות וכפרות
סליחות וכפרות, נתניה © שרון הר פז

שעת בוקר, ערב יום כיפור. ביאטריס מעלעלת ברשימת אנשי הקשר שלה בנייד. היא הולכת לבלות בשעה-שעתיים הקרובות בניהול כמה שיחות נפש עם רעותיה ורעיה כדי לברר אם חטאה להם ולבקש את מחילתם.

אני מעלעלת באינטרנט בנסיון למצוא את התפילות בשפה האנגלית לטובת ידידה שלנו באוסטרליה שאינה שולטת בשפת הקודש. במסגרת ידידותינו, אנחנו חוגגות איתה את כניסת היום הקדוש כמה שעות לפני שנכנס את הטף על טפם לסעודה המפסקת אצלנו.

It's morning, the evening of Yom Kippur. Béatrice is leafing through her contacts on the mobile. She is going to spend the next hour or two conducting a few deep soul chats with her friends in order to find if she have sinned to them and ask their forgiveness.

I'm leafing through the internet trying to find the prayers in English in favour of our friend in Australia who doesn't master the holy language. In the frame of our friendship we are celebrating with her the entering of the Holy Day a few hours before we gather in our home the children with their offspring for the final meal before the fast.

יהודית רביץ  סליחות

אצלה זו מסורת המוטמעת עמוק בנפשה מלידה, כך חונכה. היא מקפידה על אמירת הסליחות בחודש אלול ובעיקר על טקס הכפרות בערב יום הכיפורים. ברוח הצמחונות, היא מבכרת להחליף את התרנגול המבוהל והמסכן בכסף שהיא מחלקת אחרי הכפרה לעניי עירה.

With her, it's a tradition assimilated deep in her soul since birth, this is how she was brought up. She strictly keeps the tradition of the Slichot prayers (special prayers recited during the month of Elul), and especially practices the Kapparot ritual on the evening of Yom Kippur. In the spirit of vegetarianism she prefers to exchange the poor frightened cock with money. After the ceremony, she allocates the money to the poor.

רן ונמה – תרנגול בן גבר

אצלי, אחרי שהשתחררתי מכמה דברים שהוטמעו בי בילדותי, אני מנסה להיות הוגנת וישרה ולא לפגוע באף אחד/ת שאינה מבקשת את רעתי. מי שחורשת רעה נגדי ונגד שלי, עדיף שתישמר לנפשה. כאלה, אני משחררת ממני באנרגיות טובות. להלן דוגמא: מישהו מעצבן אותך על לא עוול בכפך. מישהו זר, שאינו מכיר אותך, אבל מתאווה להכנס לך לתחתונים, חושב שיש לו זכות להעיר לך על אורח חייך ומנסה להתערב כדי להניא אותך מלחיות לפי מה שאת. אחת ההערות המפגרות שזה משחרר לעברך בחוצפתו: "את פשוט לא פגשת עדיין את הגבר הנכון", בבחינת הוא ושמוקו הוא. אינני מוצאת לנכון לשתף אותו בעובדה המשמחת שדוקא פגשתי את האשה הנכונה, היא ביאטריס הנפלאה שלי.

With me, after I was freed of some things that were assimilated in me since childhood, I'm trying to be fair and honest and not to hurt anybody who doesn't seek to do me wrong. Those who do try to do me and mine wrong, it might be better to them to beware. These I release from me with good energies. Here is an example: somebody pisses you off without ant provocation from you. A total stranger, who doesn't know you, but desires to enter into your pants. He thinks that he has the right to comment about your lifestyle and tries to interfere in order to prevent you of living according who you are. One of the stupidest comments that shmuck releases towards you is: "You just didn't met the right man yet". Nu, a total shmuck. I don't find it right to share with him the delightful fact that I did meet the right woman, who happen to be my wonderful Béatrice.

הזעם העולה בי על החוצפה לקבוע מה נכון לי, עולה וגואה, אך החוכמה היא לשחרר את זה ולהחליף את האנרגיות הלא רצויות באנרגיות טובות. לא שחס וחלילה אשגר לעבר הנלוז אנרגיות של אהבה, כי זה הרי אינו ראוי להן וגם לא אוכל לעשות שקר בנפשי. מה שאני יכולה לעשות, זה לחשוב על הטיה של האנרגיות שאינני רוצה בחיי. פשוט לשלח את האפס מעל פני לכיוון אחר משלי, רצוי מנוגד לגמרי, בתקוה ששם זה ימצא לעצמו את שזה צריך ויניח לי לנפשי. ברגע שזה ישוחרר – גם אני משוחררת ונשארת עם האנרגיות הטובות שלי ושל ביאטריס אהובתי.

The fury that arises in me due to the Chutzpah (cheekiness) to determine what is right for me, goes up and increases, but the wisdom is to let it go and exchange the unwanted energies with good ones. Mind you, I wouldn't send energies of love to this imbecilic zero, as he doesn't deserve them, not to mention that I couldn't possibly lie to myself. What I can do, is to push away those energies that I don't want to have in my life. Simply to send away the zero off of me to a different direction to mine, better if it's totally the opposite, with the hope that he will find there what he needs and leave me be. Once this is released – I am relieved too and stay with my good energies, as well as with Béatrice's mon amour.

אמנם, זה די קשה, אך שוה ביותר. אצלי זה עובד ואני מקוה שגם אצלכן.

Indeed, it's pretty hard, but it's worthwhile. It works with me, and I hope it's the same with you.

PassengerLet Her Go

♀♀

במשפט:

לשנה טובה תכתֵבו ותחתֵמו.

In a sentence:

Le shannah tova ticatevu ve techatemu (may you be written and sealed for a good year).

סליחות וכפרות

 

סליחות וכפרות, נתניה על הים © שרון הר פז