ארכיון תג: סערה

חמים ונעים Warm and Nice

 

הדלתות – רוכבים בסופה

The DoorsRiders on the Storm

 

הגשם שירד ביומיים האחרונים, מצא אותנו מתבוססות בבוץ שזה הותיר אחריו.

The rain that had fallen in the past two days had found us wallow in the mud that it had left behind.

ברדיו דיברו על הסערה שעוברת עלינו. חשבתי עלייך.

On the radio they talked about the storm we are going through. I thought about you.

 

 

 

 

כי הכל מתחיל ונגמר Since Everything Starts and Ends

Ella sings – Stormy Weather

קשה היה לראות אותה, התמונה התנדנדה וזזה כל הזמן, אך היא התעקשה להיות איתי על הסקייפ במקום להתפנות כפי שהורו השלטונות.

It was difficult to see her, the picture was swaying the whole time, but she insisted staying on Skype with me instead of evacuate as the authorities instructed.

אשה זרה. אנחנו מכירות מזה מספר שנים דרך הפארם-טאון. החלפנו מלים פה ושם, בעיקר על המשחק. מדי פעם היא היתה שולחת לי הודעות אישיות באמצעות המעטפה בראש המסך. מעולם לא הבנתי למה היא עושה זאת; אולי היתה בודדה, למרות שבפרופיל שלה היה כתוב שהיא נשואה. אולי חשה צורך לחלוק עם מישהי זרה, כמוני. אולי חשה אלי קִרבה, למרות הזרות. לא ברור לי למה. יש כאלה שהעולם שלהן מתחיל ונגמר במשחק הזה או במשחקים אחרים והשחקנים נדמים להם כחברים. אני אשה מנומסת, לכן נהגתי להשיב לה, בעיקר מלים מעודדות, אם כי מעולם לא מצאתי לנכון לשתפה בחיי. אני מעדיפה לשתף את חברותי האמיתיות, לא את הוירטואליות שאיני מסוגלת לחוש אליהן קִרבה כלשהי.

A stranger. We are acquaintances for several years now via FarmTown. We've exchanged words here and there, mainly regarding the game. From time to time she used to send me personal messages using the envelope at the top of the game. I never understood why she does it; perhaps she was lonely, despite of her being married as her profile said. Perhaps she felt the need to share with a stranger like me. Maybe she felt close to me despite the strangeness. I have no idea why. There are people whose world start and end with this game or other games, and the players seem to them as their friends. Since I'm a polite woman, I used to answer her, mostly encouraging words, but I never find it suitable to share my life with her. I prefer sharing with my real friends, not with the virtual to whom I can't feel any closeness.

Hurricanes 101 – National Geographic

היא שלחה לי הודעה בה ביקשה שאתחבר לסקייפ כדי שנוכל לדבר. מעולם לא ביקשה כזאת לפני כן.

She sent me a message asking me to connect to Skype so we could talk. She never ask such before.

היי, אם לא אהיה מחוברת, זה אומר שנאלצתי לסגור ואני במקום מסתור. סגרתי את המקום ויש לי גז, אוכל ומים. הדרכים גרועות, איני רוצה להתקע על הכביש הראשי, זה עלול להיות גרוע יותר מאשר להשאר בבית. אני גרה בצד המערבי ומקוה שזה לא יסטה לכיוון הזה. אני פוחדת. רק עברתי לכאן, לא רציתי לעבור, הכל באשמתו. גם אי אפשר לטוס מפה. אני יכולה להתמודד עם שלג, לא עם זה. אני עלולה לא להיות מחוברת כמה ימים.

Hi, if I am not online, it means I have shut down and in hiding. I have my place closed up and I have gas, food and water. The roads are bad, I don't want to be stuck on the highway; that would be worse than staying in my house. I live on the west side hopping it does not turn this way. I am scared, just moved here, didn't want to move, all his fault. Can't fly out either. I can handle snow, not this. So I might not be on for a few days.

פתחתי הסקייפ והתחברנו. היה נחמד לחבר פנים לדמות הוירטואלית שאני מכירה מהמשחק, על אף שהתמונה קרטעה כל הזמן. היה גם נחמד לשמוע את הקול האנושי, למרות שהיה קשה להבין את המלים שהתמרחו ובקושי נדבקו לי באוזן. לולא הנסיבות הקשות, אני מניחה שהיינו יכולות לדבר על נושאים אחרים מאשר מה שהיא עוברת במציאות התזזיתית של הסופה הנוראה.

I turned on Skype and we connected. It was nice to connect a face to the virtual avatar I know from the game, even if the picture was jumping all the time. It was also nice to hear the human voice, even if it was difficult to understand the words that prolonged and barely stuck in my ear. Had it not been for the difficult circumstances, I assume that we could talk about other issues than what she's going through in the frenetic reality of the terrifying storm.

Hurricane Irma – Largest storm ever recorded in the Atlantic

 

 

הספקנו לדבר כרבע שעה ואז היה ברק נורא בחלון מאחוריה ונותקנו. אני מקוה לשמוע ממנה שלא אונה לה כל רע. חיה בתקוה.

We managed to talk for about fifteen minutes, and then was a horrible lightening in the window behind her and we were cut off. I hope to hear from her that she is safe and no harm befell her. I live in hope.