ארכיון תג: ערגה

מה נשמע ? What's New

הסקייפ מצפצף. ביאטריס מבקשת לדבר איתי. אני שמחה לשמוע ממנה אחרי זמן שלא דיברנו.

Skype beeps. Béatrice asks to speak to me. I'm glad to hear from her after a while we did not talk.

"מה נשמע, הכל בסדר?" היא שואלת כשאני עונה לצלצול שלה.

"אצלי בסדר, איך אצלך?" אני עונה בשאלה, כרגיל.

אי אפשר להפריז בחשיבותה של שיחת חולין בין אקסיות. לפחות נגמר יפה, בהחלטה הדדית מכבדת, בלי כעסים, בהבנה ובקבלה של העובדה שהזוגיות שלנו בלתי אפשרית בזמן הזה. לאהוב מישהי, פירושו להניח לה להתפתח בהתאם לצרכיה, לא רק בהתאם לצרכייך. לאהוב מישהי, פירושו להסביר, להחליט יחד, לכבד זו את זו. אנחנו אוהבות זו את זו מאוד.

"What's new, how are you?" She asks when I answer her call.

"I'm fine, how about you?" I answer with a question, as usual.

One can't overstate the importance of small talk between exes. At least it ended well, with mutual respectful decision, without anger, with understanding and acceptance of the fact that our relationship is impossible at this time. Loving someone means letting her develop according to her needs, not just according to your needs. Loving someone means explaining, deciding together, respecting each other. We love each other very much.

זוגתה מופיעה מאחוריה, מניחה יד בעלתנית על כתפה. היא מחייכת אלי. "מה נשמע, שרון? הכל טוב?"

אני מחייכת חזרה. "הכל מצוין, אנג'לה, תודה ששאלת. איך את?"

"אנחנו בסדר, תודה", היא עונה. אני מהרהרת ב'אנחנו' הזה. הן ביחד כבר שנה, אז בהחלט 'אנחנו'. אני מחכה שהיא תלך ותניח לנו להמשיך בשיחתנו בלי שתעמוד לביאטריס על הראש. "רוצה קפה?" היא שואלת את ביאטריס. זו מהנהנת ומודה לה. "ואת, גם קפה? אולי תה?" היא פונה אלי בשובבות.

"לי קפה, תודה, אחד סוכר", אני משתפת פעולה.

Her spouse appears behind her, laying her hand on her shoulder in ownership. She smiles at me. "What's up, Sharon?

I smile back. "Everything is excellent, thank you for asking, Angela. How are you?"

"We're fine, thanks," she replies. I think of this 'we'. They've been together for a year, so definitely 'we.' I wait for her to go and let us continue our conversation without standing on Béatrice's head. "Do you want coffee?" She asks Béatrice who nods and thanks her. "And you, also coffee? Tea perhaps?" She turns to me mischievously.

"For me coffee, thank you, one sugar," I cooperate.

אנג'לה נעלמת מהמסך ומשאירה אותנו לנפשנו. מבעד למרחק הפיזי בינינו, אנחנו חשות קרובות, מתגעגעות, נכספות, אך החיים זורמים הלאה, גם אם זה במישורים שונים ולא תחת אותה קורת גג.

Angela disappears from the screen and leaves us alone. Through the physical distance between us, we feel close, longing, yearning, but life goes on, even if it is on different levels and not under the same roof.

קיי די לאנג – כיסופים תמידיים

k.d. langConstant Craving

מליון כוכבים Million Stars

שירים שמעבירים בי רטט

Songs that Make Me Tremble

מוזיקה צריך לשמוע בעוצמה. להדק את האוזניות ולתת לצלילים להעיף אותך לחלל האינסופי.

Music needs to be heard loudly. Tighten the headphones and let the sounds flip you into infinite space.

ישנן יצירות, שלא משנה כמה זמן עובר – שיניו אינן נוגסות בהן ושלמותן נשמרת. איכות היא איכות היא איכות. המפגש בין הצלילים המושמעים לבין האוזן המאזינה הוא ש"עושה את זה" או שלא. כמו אהבה, כמו "כימיה": או שהיצירה מחוללת בך משהו או שהיא משאירה אותך אדישה. לא יודעת, אולי בגלל גילי הבשל, אך נדיר שקורה לי להתאהב בשיר בימים אלה, להוציא את שהדרה לוין ארדי יוצרת. מה לעשות, אני עגולה ועקבית. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי תוהה אם מי שעושים היום מוזיקה באמת מקשיבים לעשייה שלהם. בכוונה כתבתי עשייה ולא יצירה, כי המוזיקה הפכה להיות תעשיה וכבר אינה קסם יצירתי ומרומם רוח.

There are pieces, no matter how long time passes, its teeth didn't consume them and their completeness stayed intact. Quality is quality is quality. The encounter between the sounds being played and the listening ear is what "does it" or not. Like love, like "chemistry": either the piece does something to you or it leaves you indifferent. I don't know, perhaps because of my ripe age, but it is rare for me to fall in love with a song these days, except for those that Hadera Levin Areddy creates. What to do, I am round and consistent. Many times I find myself wondering if those who make music these days really listen to their work. I deliberately wrote work rather than creation, because music has become an industry and is no longer a creative and uplifting charm.

להלן מספר שירים עבריים שלעניות דעתי מעשירים את עולמנו. סדר העלאתם אינו מצביע על כלום, היות ובפירוש אין לי העדפה – אלה השירים שאני הכי-הכי אוהבת ושומעת כל הזמן כמעט בכל זמן. כמובן שזו בחירה מצומצמת מתוך המגוון שברשותי. אתן בהחלט מוזמנות להעלות את בחירותיכן.

Here are some Hebrew songs that in my humble opinion enrich our world. Their order here does not indicate anything, since I definitely have no preference – these are the songs I love most and listen to almost all the time. Of course this is a limited choice out of my diversity list. You are definitely welcome to put on your choices.

עמית פרקש/ מליון כוכבים: ט"ז בתמוז התשס"ו (12.7.09). צהרים. מקשיבה לחדשות ורצה להתחבר לטלויזיה. אימה נופלת עלי. נזרקת בזמן ל-16 באוקטובר 1986, תאריך נפילתו של רון ארד בשבי, כפי שהיה בזמן חטיפת החיילים בהר דב ב-7 באוקטובר 2000 ובגבול הלבנון ב-12 ביולי 2006. מלחמה מצחצחת נְשָקֶיהּ ועמֵי שני הצדדים סובלים. שוב משלמים ילדים עבור גחמות ושגיאות של פוליטיקאים.
מלחמה גורמת בחַרְבָּה להלוויות, דמעות, יגון. אין בה ששון לאנשים נורמלים ושוחרי שלום. מתוך הכאוס והיאוש עולה קול צלול, חודר, מנגינה ומלים מצמררות: "רצית לעוף, רצית כבר הלאה…" פשוט לעמוד דום ולהצטמרר. יהי זכר נופלינו הקדושים ברוך.
בשבוע שעבר ציינו מלאת שלוש שנים לסיום המלחמה המיותרת הזו. מי יתן שלא תהיינה יותר מלחמות ונזכה כבר להגיע אל המנוחה ואל הנחלה ונשב בשלוה ונחת תחת גפננו ותאנתנו. מזכירה, למי שמעדיף להתעלם, שגלעד שליט עדיין לא שוחרר.

הדרה לוין ארדי/ Before You Go: אני sorry to tell you שאין את זה ביוטיוב, אבל יש לי את האלבום המקורי King O, עם השיר הזה, אותו הורדתי לאייפוד בהזדמנות הראשונה שהגעתי הביתה ואני חורשת. על אהבתי הבלתי נגמרת אל הדרה כתבתי פה, באתר. הדרה היא זמרת מדויקת. איך היא מתארת בשירים בצורה מדויקת, בחפיפה הולמת בין מלות השיר ללחנו, את מה שאני מרגישה – פשוט קסם.

עברי לידר/ זכיתי לאהוב: לפעמים תופש אותָך שיר ואת אומרת לעצמך (אני, לעצמי) שזו שלמות מדהימה, איך שהמלים "מתלבשות" על המנגינה בצורה כה הולמת. עד שאת מבחינה בשגיאות הגסות של הזמר בהגייתן. לא יעזור, עלגות ובורות בשפת האם – בשום פנים ואופן לא בבית ספרי. אינני מסוגלת לקבל עצלנות של מאן דהוא לברר כיצד הוגים נכונה את המלים. בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה, הייתי רחוקה מהרדיו, כך שהמלים לא נכנסו לי לאוזן, אף שהלחן כבש אותי כליל. כששיר מקסים אותי – איני נחה עד שאני מוצאת את מלותיו כדי להאזין להן. קשה להנות ממנו, אף שזה שיר מקסים ביותר. שלא לדבר על הנחלת הלשון הקלוקלת. ממש לא נעים לשמוע את הקהל מעוות את המלים כשהוא מצטרף לשירת הזמר. חבל. אני חושבת שעדיין יש מקום להקליט מחדש בהגִיָה הנכונה. בכלל, ממליצה להצמיד יועץ/צת לשון לפני כל הקלטה כדי למנוע בושות.

סהרה / את: מוזיקה היא מוזיקה היא מוזיקה. כשזו איכות – מרגישים מיד את הקסם. איך אפשר לשמוע את המִדבר בשירה שלהם. אני הרי מהדור שלפני ה-MTV והיוטיוב, הדור שעדיין השתמש בדמיונו ולא נצרך לזה של זולת. מדמיינת לעצמי את חולות המדבר של שיר האהבה הבדואי ומתמכרת לצלילים. גם עלילות הפצוע האנגלי עולות לי לתודעה, זכרונות מאפריקה, שמלבד כמה צילומי נוף מרהיבים, העלילה אינה זכורה לי. הכיכוב של מריל סטריפ מוביל אותי אל שיתוף הפעולה הנפלא שלה עם קלינט איסטווד ב"הגשרים של מחוז מדיסון". להזכר ברוברט רדפורד, מתפצל: לפעמים מוליכה אותי המחשבה אל "כך היינו" ולפעמים אל "הלוחש לסוסים". בכל פעם מוביל אותי השיר הזה למחוזות שונים, מלאי ערגה וגעגועים.

הגרסא המקוצרת:
מוזיקה פירושה לאהוב.

The short version:

Music means loving.