ארכיון תג: עתיד נושם

יום כדור הארץ Earth Day 2013

עץ וכדור הארץ

© סול אסתר צכנובסקי

אנו רגילות שכשמשהו אינו עובד, עורכים לכבודו יום סרט. גם אני, בצעירותי, הייתי שותפה לענין הזה בלי שתהיה לי יכולת לשפוט ולהחליט. בתור חניכה בתנועת נוער, פשוט שלחו אותי והייתי צריכה ללכת. לילדה בת 13 אין שיקול דעת וגם אם לא בא לה לקחת חלק בענין – אין היא מעוניינת להיות חריגה.

We are used to the fact that when something does not work, we conduct a tag day for its benefit. I, too, in my youth, took part in this without having the ability to judge and decide. As a Youth-movement Apprentice, I was just sent, and I had to go. A 13-year-old has no discretion and even if she doesn't want to take part in such thing – she isn't interested in being different.

אני בספק אם ימים כאלה הצליחו לשנות משהו. אני גם מתעצבנת על שבמקום שהממשלה תדאג לחלשים שבאוכלוסיה – היא מנערת את חוצנה מהם ומשליכה אותם לרחוב. רבים טועים וטוענים ש"המדינה אשמה", אך אין זו המדינה, אלא הממשלה. "המדינה" זו מושג, לעומת "הממשלה", המורכבת מבני אדם המכהנים כדי לשרת את העם. חבל שממשלות נתניהו הובילו אותנו אל עברי פי-פחת.

I doubt if days like this managed to change anything. I also get annoyed that instead of the government taking care of the weak in the population – it rids itself of them and throws them onto the street. Many people make the mistake of claiming that the state is to blame, but it is not the state, but the government. A "state" is a concept, as opposed to "government", consisting of incumbent people to serve the nation. It is a shame that the Netanyahu governments have led us to a depreciation.

חקלאות וירטואלית

בני האדם, בכל מקום ואתר על פני הכדור הזה, מתנהגים כאילו אין מחר. הם הורסים את העתיד של צאצאינו, אם זה מתוך טפשות או (ובעיקר) מתוך בצע כסף. אי אפשר שלא לשאול את עצמנו איך אין אנו דואגים לעתיד ואנו אוכלין ושותין כאילו אין מחר. מכר שלי נוהג להסב את תשומת לב מאזיניו שלמעשה אנו חיים על סלע שבכל רגע עלול להתפוצץ וכולנו נהפוך לעפר ואפר. מספיק אסטרואיד אחד ואנחנו עפים מפה ונפוצים לכל רוח. אולי זו הסיבה לאדישות שלנו בנוגע לרווחת הבאים אחרינו?

Humans, everywhere and across this sphere, act as if there is no tomorrow. They are destroying the future of our descendants, whether out of silliness or (and mostly) out of lucre. It's impossible not to ask ourselves how we don't care about the future and we eat and drink as if there is no tomorrow. An acquaintance of mine likes to draw his listeners' attention to the fact that we are actually living on a rock which at any moment may explode and we will all become dust and ashes. One asteroid is enough to cause us to fly away from here and widespread. Perhaps this is the reason for our apathy about the welfare of those who will come after us?

© יגאל צ'כנובסקי

© יגאל צכנובסקי

יש כל כך הרבה מה לתקן. אני דוגלת בהתנהלות נכונה מלכתחילה, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", במקום להאלץ לכבות שריפות מיותרות, שחבל שהתחלנו אותן. יחד עם זאת, ישנם דברים שעדיין ניתן לתקן, עוד לא מאוחר. השאלה היא עד כמה המאמצים שלנו רציניים. יום כדור הארץ המצוין בכל שנה ב-22 באפריל, בא להתריע ולחדד את המודעות באשר להרס כדור הארץ בידי המין הנחשב להכי נבון החי עליו. אין לי בעיה עם ציון ויחוד יום לנושא מסוים, הבעיה שלי היא עם מה שאחרי היום הזה, אם יש לזה המשך יומיומי.

There is so much to fix. I adhere to the right behaviour in the first place, as a "The end of an act in thought first", rather than having to put out unnecessary fires, which is a shame we started them. However, there are things that can still be fixed, it's not too late. The question is how serious our efforts are. The Earth Day, marked every year on April 22, came to alert and sharpen awareness regarding the destruction of the earth by the species considered to be the most intelligent living on it.

האם, בעקבות העלאת המוּדעות לנזקים שאנו גורמים למקום עליו אנו חיות, אכן נשנס את מותנינו, נגייס עצמנו ונעשה מעשה חיובי למען עתיד ירוק ונושם?

I have no problem with a specific day and day for a particular topic, my problem is with what happens after this day, if it has a daily continuation. Do we, by raising awareness of the damage we cause to the place we live in, do our utmost, mobilize ourselves and make a positive act for a green and breathing future?

לחובבי הבשר שבינינו, גארי יורופסקי (מצונזר)

For the meat lovers among us, Gary Yourofsky (uncensored)