ארכיון תג: רוח

מטחי גשם Barrages of Rain

גשם ורוח Rain and wind

גשם ורוח Rain and wind

שלושה מטחי גשם היו לנו היום. למזלנו, הם ירדו כשלא היינו ברחוב.

We had three barrages of rain today. Luckily, they poured down when we were out of the street.

שבע ורבע בבוקר. הרעש על התריסים מעיר אותי. אני שמחה להיות בעת הזו מתחת לשמיכת הפוך המחממת ולא ברחוב.

Seven-fifteen in the morning. The noise on the shutters wakes me up. I am happy to be under the warm blanket at this time, not in the street.

צהריים. אני נפגשת עם לקוחה לפגישת עבודה במסעדה המשקיפה על הים הגועש. מבעד לחלון, ניתן לראות את הברקים שהעננים מדליקים בשמיים השחורים. הגשם הכבד הניתך על החוף מחריד מרבצן את הציפורים שניסו לחפש לעצמן משהו לנשנש. כשאנו מסיימות ויוצאות אשה לדרכה, השמש כבר מחייכת אלינו.

Noon. I sit with a client for a work meeting in a restaurant overlooking the stormy sea. Through the window, we can see the lightning that the clouds are igniting in the black sky. The heavy rain on the beach drives out the birds trying to look for something to bite. When we finish and each goes to her way, the sun is already smiling at us.

ארבע אחרי הצהרים. מטח נוסף של גשם פסק לפני כחצי שעה. בפתח הגן של אחד הנכדים, יוצאת מולי מישהי נחמדה, אוחזת בידה ילדון חמוד. היא נראית לי מוכרת, אך איני יכולה למקם אותה. אני חולפת על פניה ונכנסת מבעד לדלת הברזל.

Four in the afternoon. Another volley of rain stopped half an hour ago. At the entrance of one of my grandchildren's kindergarten, somebody nice comes out towards me, holding a cute little boy. She looks familiar, but I cannot place her. I walk past her and enter through the iron door.

"הֵי", היא אומרת לי, "אינך זוכרת אותי?"

לא נעים לי, אבל איני זוכרת אותה. אני שולחת אליה חיוך חמים ואומרת: "מתנצלת, אך הזכרון בימים אלה אינו צד חזק כל כך אצלי." אני נמנעת מלהוסיף שהיא נראית לי מוכרת, כי גם זה עשוי להיות מתעתע.

"Hey," she says to me, "don't you remember me?"

I don't feel comfortable, but I don't remember her. I send her a warm smile and say: "Sorry, but memory these days is not a strong part of me." I avoid from adding that she seems familiar, because that too may be deceptive.

בערב, אחרי ארוחה כיפית עם הנכדים, על כוס קפה ועוגה טעימה שהיא אפתה במו ידיה, היא רִעננה את זכרוני הרעוע.

In the evening, after a fun meal with my grandchildren, over a cup of coffee and a delicious cake she baked with her own hands, she refreshed my shaky memory.

הרוח שככה The Wind Subsided

רוח-רוח – שיר ילדים

Wind-Wind – Children's song

זו הפעם השניה בתוך שבוע שמישהי מתפוצצת עלי. לא ברור לי מה בי עורר כזו תגובה אצלן.

This is the second time in a week that someone has exploded on me. I have no idea what aroused such a reaction in them.

מה שמדהים אותי בקטע הזה, זה שאלה נשים זרות למדי, מכרות חדשות, בשלב ההכרות והגישושים. איך הן מרשות לעצמן?

What amazes me in this, is that these are rather foreign women, new acquaintances, at the stage of initial contact and exploring. How do they allow themselves?

נטשתי את הסערה שבפנים, שמתי נפשי בכפי ונמלטתי לתוך הסערה שבחוץ. הרחוב היה שומם, רק אני והגשם שהלך והתגבר, מרטיב אותי עד לשד עצמותי. מזל שהדרך הביתה קצרה והרוח שככה.

I abandoned the storm inside, risked my life and fled into the storm outside. The street was desolate, just me and the pouring rain, wetting me to the bone. Luckily, the way home is short and the wind subsided.

כביסה מתנופפת ברוח Laundry Flapping in the Wind

פורטיסהד – הקרע

PortisheadThe Rip

הבוקר התחיל עם איומים לגשמים מקומיים בצפון ובמרכז. בכל זאת שמתי מכונה. אלו יכולים להיות איומי סרק ואם תהיה רק רוח – הכביסה תתייבש מהר. צדקתי.

The morning started with threats of local rains in the north and centre. Still, I turned on the washing machine. These can be false threats and if there will be just a wind – the laundry will dry quickly. I was right.

היה לי מזל. לפעמים צריך ללכת עם התחושה הפנימית ולקוות לטוב. לפעמים זה יוצא בסדר, כפי שרצית ותכננת. ענין של מזל.

Sometimes you gotta go with your inner feeling and hope for the best. Sometimes it comes out okay, as you wanted and planned. A matter of luck. I was lucky.

פורטיסהד – דרכים

Portishead – Roads [lyrics]

מסתבר שגם היא שמה יהבה במזל. יכולתי לראות את הכביסה מתנופפת ברוח ממרפסת השרות שלה, כמו אצלי.

Apparently she, too, put her faith in luck. I could see the laundry fluttering in the wind from her service balcony, like mine.

הרוח רשרשה בעלים The Wind Rustled Through the Leaves

Esperanza SpaldingWild is the Wind

הדרך אל ומן הסטודיו עוברת בגן המייסדים. שביל בטון בוהק בלבן נמתח מן הרחוב, בסמוך לבנין הספריה, אל הבנין בו שוכן הסטודיו בקצהו.

The way to and from the studio passes through "Gan Hameyasdim" (Founders' Park). A concrete path gleaming white stretches from the street, bear the library building, to the building where the studio is located.

פעמיים בשבוע, בשעות שונות של הערב, אני פוגשת בה על אותו השביל. פעם בדרכי אל הסטודיו ופעם בדרכי ממנו לביתי. אני משערת שגם לה יש שגרה כלשהי. כשאני בדרכי אל הסטודיו, אני רואה אותה עם סל ריק אותו היא מחזיקה בידה. בשובי ממנו, נראה כי היא שבה מקניות, משום ששני סלים גדושים תלויים על כל אחת מכתפיה.

Twice a week, at different hours of the evening, I see her on that path. Once we meet on my way to the studio and another time when I'm heading home. I assume that she also has some kind of routine. When I'm on my way to the studio, I see her with an empty basket which she holds in her hand. When I'm back from it, it seems that she is back from her shopping, since two baskets are hanging on each of her shoulders.

גן המייסדים בחדרה לעת ערב Gan Hameyasdim in Hadera in the evening

גן המייסדים בחדרה לעת ערב Gan Hameyasdim in Hadera in the evening

 

היא נראית נחמדה, אפילו מצודדת, אבל איני מעיזה להתחיל איתה. אשה זרה, מה אני יודעת עליה? היא יכולה להיות נשואה, תפוסה. אין לי ענין בכאלה, מצודדות ככל שתהיינה. מצד שני, היא יכולה להיות פנויה…

She looks nice, even attractive, but I don't dare to make a pass on her. A strange woman, what do I know about her? She might be married, spoken for. I have no interest in this kind of women, however attractive. On the other hand, she might be free…

 

גן המייסדים בחדרה בלילה Gan Hameyasdim in Hadera at night

גן המייסדים בחדרה בלילה Gan Hameyasdim in Hadera at night

הערב, בשובי מן הסטודיו, עת רשרשה הרוח בעלים, מרעידה את גופי בצינה של סתו, שוב חלפנו זו על פני זו. מלכסנת אליה מבט, פגשו עיני את עיניה. ממשיכה בקצב ההליכה המהיר שלי ובלי לעצור, נדתי אליה בראשי לשלום, הרי אנו כבר מזהות זו את זו. היא החזירה מנוד. לא העזתי להביט אחורה, אל גבה המתרחק או לבדוק אם עצרה מלכת כדי להביט בגבי. אני תוהה אם גם היא, כמוני, חייכה אל עצמה ואל העלים שנפלו אט-אט אל השביל.

This evening, when I was back from the studio, while the wind rustled through the leaves, causing my body to shiver with the chill of autumn, we again passed each other's path. Glancing at her from the corner of my eye, my eyes met hers. Continuing with my fast pacing and without stopping, I nodded my head towards her, since we already recognize each other. She shook her head in return. I didn't dare to look back, towards her receding back or to check if she stopped to stare at my back. I wonder if she too, like me, smiled to herself and to the leaves that fell down slowly on the path.

2 Hours of Leaves Rustling in Wind – Relaxation, Sleep, Study

תמיד אהבת את התקופה הזו You Always Loved This Time of Year

ג'סטין הייווארד – סתו תמידי

Justin HaywardForever Autumn [lyrics]

הסתו כבר כאן. מתחיל להיות קריר בערבים. הרוח המנשבת בחוזקה מפיגה את חום היום ברגע שהשמש פורשת לה למנוחת הלילה. הלילות די קרים ודורשים שמיכת צמר.

Autumn is already here. It stars to be cool in the evenings. The wind blowing strongly soothes the heat of the day as soon as the sun sets for its night's rest. The nights are quite cold and require a woollen blanket.

מודי בלוז לילות משי לבן

Moody BluesNights in White Satin

תמיד בתקופה הזו אני נזכרת בך, איך היית נושמת לרווחה על שהקיץ תם ושהחורף מתקרב. אני הייתי מקוננת לך על הקור הממשמש ובא ועל מזג האויר העגמומי הנכון לנו. בקיץ היינו מתווכחות על הדלקת/כיבוי המזגן. את היית מדליקה ואני הייתי מבקשת לכבותו. בסופו של דבר, מצאנו פתרון: את היית מסתובבת בדירה בלבוש מינימלי עם המזגן הדלוק ואני הייתי לובשת חולצות ארוכות שרוולים ומתכסה בשמיכת צמר. אבל על פני הקפואות לא יכולתי לשים הגנה, גם לא על שפתי שהכחילו.

Always in this time of year I remember you, how you used to breathe a sigh of relief that summer was over and winter is approaching. I used to complain about the impending cold and the coming gloomy weather. All summer we used to argue about turning on/off the air conditioner. You turned it on and I asked to turn it off. In the end, we found a solution: you walked around the apartment in minimal attire with the air conditioner turned on, and I wore long-sleeved shirts, covering myself with a woollen blanket. But I couldn't defend my frozen face, also not my lips that turned blue.

בת' גיבונס – עלי שלכת

Beth Gibbons – Autumn Leaves

אחר-כך הגענו לפתרון נוסף – להפרד.

Then we came to another solution – to break up.

Stay in – or Leave – a Relationship?

רוח אביבית Wind of Spring

Aveva Dese at the Sigdiada 2016

כל היום נשבה הרוח וציננה את האויר הלוהט. אני אוהבת את האביב בארץ שלי. מזג האויר נע בין חמימות נעימה בשעות היום, שיש כאלה המכנים אותה חמסין, ובין קור מקפיא בשעות הלילה, שיש כאלה המכנים אותו "נעים".

The wind blew all day long, cooling down the hot air. I love the time of spring in my country. The weather moves from pleasant warmth during the day, some call it a heatwave, and a freezing cold at night, that some call it "pleasant".

AvevA – Rockabye

פראית היא הרוח Wild Is The Wind

פראית היא הרוח Wild is the wind

פראית היא הרוח Wild is the wind

 

 

Esperanza Spalding – "Wild Is the Wind"

 

שירים ליום גשום Songs for A Rainy Day

יום אפור וגשום

יום אפור וגשום  Grey and rainy day

הקטע המצוטט מתוך "אפס" (רומן שלי)

The quoted part was taken from Effes (my novel "Ziro")

האש באח בערה בעליזות. אורלי וענת ישבו על השטיח, משעינות את גבן אל הכורסא. בחוץ נשבה הרוח בחוזקה. גשם עז ניתך ארצה, הולם בכוח ברעפי הגג ובתריסים. אוף, איזו סערה! רק שלא יהיו רעמים, חשבה אורלי בבעתה. אך בהתעלמות מוחלטת מבקשתה המפורשת, ניצת לפתע בחדר זיק אור אדיר. כל האורות בבית כבו מיד, בבת אחת ורעם חזק ונורא הרעיד את אמות הסיפים.

The fire in the fireplace was burning gaiety. Orly and Anat sat on the carpet, leaning their back to the sofa. Outside, the wind blew intensely. A strong rain was pouring down, hitting the shingles and the shutters with all its might. Oy, what a storm! I hope there won't be any thunders, Orly thought in panic. But totally ignoring her specific request, a huge light lit in the room. All the lights in the house immediately turned off at once, and a strong terrifying thunder shook the foundations of the house.

רחוב סומסום – מטריה בשניים

"יו, מאמי!" צעקה אורלי בבהלה והטמינה את ראשה בחיקה של ענת. "איזה פחד!"

ענת ליטפה את שערותיה ברכות, מנסה להרגיעה: "אל תפחדי, מותק, זה רק רעם."

"מה רעם? זה כמו פצצה! יו!" צעקה אורלי באימה וצללה שוב אל תוך המחבוא הרך למשמע רעם נוסף.

"תכף זה יעבור. אל תדאגי. אין לך ממה לפחוד. זה רק קצת רעש ותו לא."

"ה'תו-לא' – זה מה שמפחיד אותי, ענת. תמיד כשאומרים את ה-'ותו-לא' הזה, ידוע לי מנסיוני המר שדוקא יש תוספות וזה לא נגמר פה. אוף!" שוב התחפר ראשה בחיק הבטוח בהגיע הרעם השלישי.

"Oy my G-d!" Orly shouted in horror and buried her head in Anat's lap. "That was scarring!"

Anat softly caressed her hair, trying to calm her down: "don't be scared, sweetie, it's just a thunder."

"What a thunder?! It was like a bomb! Oy!" Orly cried in horror and again dived into the soft hiding place. Another thunder rolled on their head.

"Don't worry, it will be over soon. You don't have anything to be afraid of. It's just a little noise, nothing more."

"The "nothing more" – this is what frightens me, Anat. Always, when this "nothing more" is said, I know from my bitter experience that there's more and it doesn't end here. Oy!" Again, her head entrenched in the safe lap when the third thunder came.

רחוב סומסום – רעמים וברקים

"אולי כדאי שאמזוג לך קצת קפה? המשקה החם ירגיע אותך", הציעה ענת בהפוגה בין הרעמים.

אורלי לקחה את הספל בתודה ולגמה ממנו, מניחה לחום המשקה להתפשט בכל אבריה. הרעם הבא היה חלש יותר מקודמיו. הצורך להגן על עצמה עדיין חלחל בה, אך היא ניסתה לשלוט בזה, לרסן את הדחף החזק הזה לחפש מחסה. צמרמורות בלתי ניתנות לשליטה הרעידו את גווה. היא אזרה את כל כוחותיה שלא להתנפל שוב אל חיקה החמים של ענת. הספל רעד בידיה והיא לגמה ממנו שוב באיטיות, מנסה ליצב את ידיה. החשמל טרם חזר, אך הדבר כבר לא הפריע לה כל כך עכשו.

"Perhaps I should pour you some more coffee? The warm drink will calm you up", Anat suggested during the break between the thunders.

Thankfully, Orly took the cup and sipped slowly, letting the warmth of the drink spread all over her. The next thunder was weaker. The need to defend herself still trickled in her, but she tried to control in, to restrain this strong urge to seek shelter. Uncontrolled trembling shivered her body. She gathered all her strength in order not to sink into Anat's warm lap. The cup in her hand was shaking while she took slowly another sip, trying to stabilize her hands. The electricity was not on yet, but it didn't bother her so much now.

סופה – עמיר בניון

הסערה החלה להתרחק. הרוח עדיין נשבה בחוזקה, אך הרעמים כבר כמעט ופסקו. עדיין יכולה היתה לשמוע אותם, חלשים, מתגלגלים בנהמה רחוקה, אך הם כבר לא הפחידו אותה. עיניה החלו להתרגל לאפלולית. האש באח הפיצה אור רך, נעים.

The storm started to weaken, becoming farther away. The wind still blew strongly, but the thunders were almost gone. She could still hear them, weak, roaring in the distance, no more frightening her. Her eyes got used to the dimness. The fire in the fireplace was spreading a nice, soft light.

האש באח בערה בעליזות

האש באח  The fire in the fireplace

♀♀

בקשה: הו, אלוקימתינו האדירות, אנא, המטירי עלינו גשם ברכה במידה ובמשורה!

Request: Oh, our mighty Goddess, please, pour on us blessed rain to a degree and not too much!

♀♀

Guns N' Roses Ft. Sir Elton John Playing November Rain

היי קשת בענן של מישהי

Be a Rainbow in Somebody's Cloud

Maya Angelou

בזו אחר זו, הן עוזבות אותנו לאנחות בעולם הזה. ענקיות רוח, נשים חזקות, משפיעות, משנות סדרי חיים.

חבל שחלק גדול מאיתנו שומע עליהן רק כשהן הולכות לעולמן.

עדיין לא מאוחר ללמוד את מורשתן ויפה שעה אחת קודם.

מאיה אנג'לו קוראת שיר שלה upworthy.com

מאיה אנג'לו ויקיפדיה

מאיה אנג'לו שירים

אם ציפורים יכולות לעוף, אז למה לא אני?