ארכיון תג: רומן בכתובים

כן, כן, כן, גם אני !!! Yes, Yes, Yes, Me too

Nits – Home Before Dark

הן צופות בשידור החוזר של פרק היציאה מהארון של אלן דג'נרס. תמר יושבת על הספה, רגליה מקופלות תחתיה. רוית רובצת למרגלותיה על השטיח, משעינה את גווה אל הרהיט. תמר מציצה אליה מדי פעם, רצון עז אוחז בה לשלוח יד וללטף את חלקת שערה. רוית משנה תנוחה ותמר ממהרת להסיט את מבטה. ידה של רוית נשלחת לאחור וכאילו באקראי, מוצאת את זו של תמר. רטט עובר בה. כולאת את נשימתה. קופאת. ליטוף קל, בלתי מורגש כמעט. תמר אינה מעיזה לזוז. נעים. פרסומות. רוית מפנה את ראשה, מחייכת אליה. תמר עונה לה בחיוך אוטומטי.

They watch the rerun episode of Alan DeGeneres's coming out. Tamar sits on the couch, her legs folded under her. Ravit lies at her feet on the carpet, leaning her back on the furniture. Tamar glances at her from time to time, a strong desire grips her to reach out and stroke her lovely hair. Ravit changes posture and Tamar quickly looks away. Ravit's hand is sent back and, as if at random, finds Tamar's. Vibration passes through her. She holds her breath. Freezes. Light petting, almost imperceptible. Tamar doesn't dare to move. It's pleasant. Commercials. Ravit turns her head, smiles at her. Tamar answers her with an automatic smile.

"בואי, שבי לידי", מבקשת רוית.

"בואי את."

רוית קמה, מותחת את אבריה בפינוק מתוק. תמר בולעת את דמותה המתיישבת קרוב כל כך אליה. אף אחד לא התקרב אלי ככה, אל חמשת הסנטימטרים של מרחב המחיה שלי. אף אחד לא כרך כך את ידו סביב כתפי ונשאר שלם. גם לא כרכה.

"Come, sit next to me," asks Ravit.

"You come."

Ravit stands up, stretching her limbs with a sweet indulgence. Tamar swallows her figure sitting so close to her. No one came so close to me like that, to the five centimeters of my living space. No one had put his hand around my shoulders and remained intact. Neither did so any woman.

"הביטי אלי." תמר מפנה אליה את ראשה, פוגשת בעיניה השחורות. נבוכה. משפילה מבט. רוית שולחת יד, מלטפת את לחיה. "הביטי אלי." עפעפיה מתרוממים לאט. מעולם לא הביטה באף אחד כה מקרוב. מבטה החודר של רוית משחרר פרפרים בשיפולי בטנה. כמה מתוק… רוית המתוקה… שפתיה של רוית מרפרפות על לחיה, תרות. פיה של תמר נפשק.

"Look at me." Tamar turns her head to her, meets her black eyes. Embarrassed. Looking down. Ravit reaches out, strokes her cheek. "Look at me." Her eyelids rise slowly. She never looked at anyone so closely. Ravit's penetrating gaze releases butterflies in her stomach. How sweet… Sweet Ravit… Ravit's lips fluttering on her cheeks, exploring. Tamar's mouth spreads apart.

רוית עוצרת ושוב שולחת אליה נחשול כהה. פניהן סמוכות מאוד זו אל זו. נשימתה המתוקה של רוית. לבה של תמר הולם בחוזקה. שפתותיהן נפגשות בנשיקה רכה. מתנתקות. תמר נושמת בכבדות, לבה מאיים לפרוץ את קירות חזה.

"את בסדר?" רוית הרכה, המתחשבת.

"אני לא יודעת…" מעולם לא חשתי כך. שתי הנשים המתנשקות בחוף הזר עולות בדמיונה. האם גם הן חשו כך?

Ravit stops and again sends a dark surge to her. Their faces are very close to each other. Ravit's sweet breath. Tamar's heart is pounding hard. Their lips meet with a soft kiss. Disengage. Tamar breathes heavily, her heart threatening to break through the walls of her chest.

"Are you OK?" The tender, thoughtful Ravit.

"I don't know…" I never felt like this. The two women kissing on the foreign coast come to her mind. Did they feel that way too?

"מה את מרגישה?"

"פרפרים…"

רוית מלטפת את לחיה. הפרפרים. הפרפרים מתפרעים שם, בלבה פנימה, בשיפולי בטנה, בכל מקום… הנשיקה הראשונה בחייה. וזה נעים. ומפחיד. והפרפרים… רוית לוקחת את ידה, מניחה אותה על לחיה. לטפי אותי. חבקי אותי. תמר מהססת. ידיה בקושי נשמעות לה. כל גופה רועד. מניחה זרועות כבדות, חשה מגושמת. אני לא יודעת לחבק. מעולם לא חיבקתי. אף פעם לא ככה. לא עם פרפרים משתוללים.

"What do you feel?"

"Butterflies…"

Ravit strokes her cheek. The butterflies. The butterflies are going wild there, inside her heart, in her stomach, everywhere… the first kiss of her life. Which is nice. And scary. And the butterflies… Ravit takes her hand, places it on her cheek. Caress me. Hug me. Tamar hesitates. Her hands barely obey her. Her whole body trembles. Laying heavy arms, she feels awkward. I don't know how to hug. I have never embraced. Never like that. Not with raging wild butterflies.

Ellen – The Coming Out episode (S04-Ep22 part 1)

"אני אוהבת אותך", לוחשת רוית באוזנה.

היא אוהבת אותי… ואני? אני… אוהבת… את… רוית… בדל המחשבה הלך והתרחב. אני? אוהבת? את?? רוית??? בוםםם! פתאום הבינה את משמעות המשפט שרפרף בתת הכרתה במהלך כל הפקסים שהחליפו ביניהן. לראשונה בחייה חשה את הרגש הזה אודותיו קראה בספרים, שהיתה בטוחה שלא תחוה לעולם. אני… אוהבת… את… רוית… וואו! היא לוחשת לי את אהבתה באוזן, אבל אני לא מסוגלת לומר לה את המלים האלה. עוד לא יכולה להניח להן לחלוף את דל שפתי.

"I love you," Ravit whispers in her ear.

She loves me… and I? I… love… Ravit… The fragment of that thought became more and more expanded. I? Love?? Ravit??? Boom! Suddenly she understood the meaning of the sentence that flicked in her subconscious during all the faxes they have been exchanging between them. For the first time in her life, she felt this emotion about which she was reading in the books, which she was sure she would never experience. I… love… Ravit… Wow! She whispers her love to me in my ear, but I can't say those words to her. I still can't let them pass my lips.

"היי, את לא יודעת איך זה עובד?"

"עובד מה?"

"כשצד א' אומרת I love you, צד ב' אמורה לענות לה I love you too. ככה זה עובד בדרך כלל כמעט בכל העולם."

"אני לא יכולה… עוד לא."

"את לא יכולה להגיד לי שאת אוהבת אותי?" ושפתיה שנפשקו לקראתי, זה לא אומר לה כלום?

"לא בקול רם."

"אז תלחשי לי באוזן, שרק אני אשמע ולא נשתף את הקירות."

"אל תצחקי עלי. גם ככה קשה לי."

"אני לא צוחקת, רק מנסה להקל."

"זה לא נשמע ככה."

"מצטערת, לא התכוונתי. אני מתה לשמוע אותך אומרת לי שגם את אוהבת אותי."

"גם זה יגיע מן הסתם. אל תלחצי." מביך. מה אני יכולה לעשות? אני לא רגילה להגיד את זה. שפתיה נעו בקושי. "את, עם הסבלנות הנהדרת שלך, אנא, הביני אותי."

"קצת קשה לי לנחש מה עובר לך בראש כשאינך משתפת אותי."

"אני צריכה קודם לעבד את זה אצלי בפנים. אני מבטיחה לך שתהיי הראשונה לשמוע את זה."

מתי? בימות המשיח? היא לא יודעת להביע אהבה? אולי היא לא בטוחה… רוית הביטה בה בתהיה, אך נסוגה ללא אומר. גלשה לאט אל הרצפה. דממה. רק הטלויזיה מטרטרת.

"Hey, you don't know how it works?"

"What works?"

"When Part A says 'I love you', Part B is supposed to answer it. I love you too. That's how it usually works in almost the whole world."

"I can't… Not yet."

"Can't you tell me you love me?" And her lips spread towards me, doesn't that mean anything to her?

"Not loud."

"Then whisper in my ear that I will be the only one to hear and we won't share with the walls."

"Don't make fun of me. It's hard for me as it is."

"I'm not making fun, just trying to make it easier."

"It doesn't sound like that."

"Sorry, I didn't mean to. I'm dying to hear you saying you love me too."

"That will probably come, too. Don't press." Awkward. What can I do? I'm not used to saying that. Her lips were barely moving. "You, with your wonderful patience, please understand me."

"It's a little hard for me to guess what goes through your mind when you don't share with me."

"I have to work it out inside me first. I promise you will be the first to hear it."

When? In Mashiach's days? She doesn't know how to express love? Maybe she's not sure… Ravit looked at her wondering, but withdrew, saying nothing. She slid slowly to the floor. Silence. Only the television is rattling.

"אז מה", תמר מתכופפת אליה קרוב. "שוב לא ראינו את אלן יוצאת מן הארון, פספסנו… את רוצה שאעביר את הקלטת אחורה?"

רוית מפנה אליה לאט את ראשה, מבטה נתקל במִפְתַח חלוקה. מתוכו מציצים שדיה. "חזה מדהים יש לך, מותר לי לגעת?" בלי לחשוב. פליטת פה. אולי לא במקומה. לא התכוונתי ממש, אבל הם נראים כל כך עסיסיים.

תמר נרתעת לאחוריה כנשוכת נחש. עיניה קרועות לרווחה בתדהמה. את חצופה! צועקת אליה באלם. זה מה שקורה כשנותנים למישהי אצבע…

רוית קמה על רגליה. "אני מבינה שכדאי שאזיז את עצמי הביתה. היה לנו יותר מדי הערב…" וכנראה שנדונתי לא לראות את האלן הזו יוצאת מהארון. אולי זה רמז? אולי גם אני צריכה להשאר שם ולא לעורר… היא כועסת עלי, אז לא אבקש ממנה שתביא לי את הקלטת. מילא. שתשאר שם, בוידאו שלה. אולי זה מה שצריך לקרות…

"So," Tamar bends close to her. "Again, we didn't see Ellen coming out, we missed it… You want me to move the tape back?"

Ravit slowly turns her head to her, her gaze encountering the split in her gown. Her breasts are peeking out of it. "Awesome breasts you have, may I touch?" Without thinking. Slip of the tongue. Maybe out of place. I didn't really mean it, but they look so juicy.

Tamar recoils like in a snake bite. Her eyes are wide open in astonishment. You're cheeky! She is yelling at her in silence. That's what happens when you give someone a finger… They demand the whole hand!

Ravit gets on her feet. "I understand that I better move myself home. We had too much this evening…" And I was probably doomed not to see this Ellen coming out. Maybe it's a clue? Maybe I should stay in the closet too and not provoke… She is angry at me, so I won't ask her to give me the tape. Oh well. May it stay there, in her videotape. Maybe that's what needs to happen…

Ellen – The Coming Out episode (The Puppy) S04-Ep22 part 2

האשה הזאת צינית! כן, מוטב שתלכי. הגדשת את הסאה. אני צריכה לעכל את הנשיקה. לנסות להבין את הרגשות שלי. זה לא פשוט. היא הולכת. מביטה בי ממרחק ולא נוגעת בי. מבינה שלא כדאי לה. אומרת שלום, שואלת אם נדבר מחר.

"כן, נדבר. לילה טוב."

"לילה טוב."

"ליל מנוחה."

"חלומות פז."

"נו, לכי כבר!"

"תחלמי עלי?"

"אני יודעת? אולי."

"תחלמי, תחלמי, כדאי לך", ממליצה רוית.

"נו, די!" תמר יוצאת ולוחצת על כפתור המעלית.

"את רוצה להפטר ממני, אה?"

"כבר מאוחר. יש לי יום עמוס מחר."

This woman is cynical! Yes, you better go. You've exaggerated. I have to digest the kiss. To try to understand my feelings. It's not simple. She's going. She's looking at me from a distance and doesn't touch me. She realizes she shouldn't. She says goodbye, asks if we'll talk tomorrow.

"Yes, we'll talk. Good night."

"Good night."

"Restful night."

"Sweet dreams."

"Nu, go already!"

"Will you dream about me?"

"I don't know. Maybe."

"Dream, dream, you should," recommends Ravit.

"Nu, enough!" Tamar comes out and pushes the elevator button.

"You want to get rid of me, eh?"

"It's late. I have a busy day tomorrow."

המעלית מגיעה. גופה של תמר מתקשח עת רוית קרבה אליה ומחבקת אותה בעדינות. רוית נסוגה באי רצון בולט, מתרחקת לאט. "אני אוהבת אותך." שולחת נשיקה באויר. תמר מביטה בה בדממה, אינה מסוגלת להסיר ממנה את עיניה. שפתיה מכווצות. דלת המעלית נסגרת. שריקה חרישית. האויר היוצא מחזה אומר הקלה.

The elevator arrives. Tamar's body stiffens as Ravit approaches her and gently hugs her. Ravit withdraws with an obvious reluctance, moving away slowly. "I love you." She sends a kiss in the air. Tamar looks at her in silence, unable to take her eyes off her. Her lips tightened. The elevator door closes. A soft whistle. The air coming out of her chest means relief.

Nits – Home Before Dark

מתוך "אחלמה", ספר בכתובים, שאם תרצֶה השֵׁמָה ובעזרתה הרבה, זה יצא בקרוב מאוד.

From "Achlama" (in Hebrew: Amethyst), my novel, that with goddess's will and her great assistance, it will come out very soon.

עוד מתוך "אחלמה"

More from "Achlama"

שיר עדין למחשבה (הנה המלים) Nits – The Long Song

A gentle song to think about (here is the lyrics) Nits – The Long Song

בדידות Loneliness

מלים מפתות, אך לא תמיד יש להן כיסוי

Words are enticing, but they don't always have cover…

לרחף בשמיים Floating in the sky

ריחפתי על פני המים, תרה אחר ארוחת הבוקר    I floated across the water, looking for breakfast

ריחפתי על פני המים, תרה אחר ארוחת הבוקר. הדגיגים הטעימים חמקמקים, אך אינם יכולים לעמוד בפני נחישותה של בטן מקרקרת. סביב, קולות צהלה ומשק כנפיים, אחי ואחיותי הדואים. שמש הבוקר מציצה עלינו, מחייכת, שולחת קרניים עדינות, מגששות לאט דרכן אלינו. חמימות נעימה מתפשטת באויר המצטלל.

I floated across the water, looking for breakfast. The delicious fish are elusive, but cannot withstand a rumbling belly determination. Sounds of joy and wings all around, my brothers and sisters gliding. The morning sun peeks at us, smiling, sending gentle rays, slowly groping their way to us. Pleasant warmth spreads in the shimmering air.

ראשי מזדקר, אוספת את כנפי לצדֵי גופי וצוללת בחדות. אין לו סיכוי. משפדת אותו במקורי ונושאת אל מסתור בחוף. אני רעבה. אריקה מביטה בי בעיניים כלות. אני מגלגלת לעברה את הפגר הדומם. היא מדדה אלינו בכבדות ואני גוררת אותו בעזרת מקורי, מנסה לצמצם את המרחק. זוגתי בהריון ואני דואגת לכל מחסורה.

My head protrudes, I collect my wings beside my body and dive sharply. It has no chance. Pining it in my beak and carrying it to a hiding place on the beach. I'm hungry. Erica looks at me with her longing eyes. I roll the still carcass toward her. She toddles to us heavily and I drag it with my beak, trying to reduce the distance. My spouse is pregnant so I'm supplying all her needs.

אריקה מושיטה כנף ומלטפת אותי. אני נוגעת בה ברוך ופורשת לשמיים, להמשיך בציד. דגיג בודד אינו משביע אף אחת, ודאי לא אשה הרה. אם לא אמצא דג בשרני יותר, אצטרך לחוג הלוך ושוב עוד מספר פעמים. לא אכפת לי. מביטה מטה. אריקה המתרחקת נוגסת בדגיג בתאבון רב. אך ימים ספורים נותרו עד מועד הרחבת זוגיותנו. הקן בנוי ועומד על כנו. הוספתי חדר ילדים מרופד היטב. שלושה-ארבעה צאצאים ימצאו בו את מקומם בנוחות. ואם יבואו יותר – נסתדר גם אז. אני חזקה וכשירה ואין לי בעיה לבנות עוד. שרק נהיה בריאות.

Erica reaches out and strokes me with her wing. I touch her tenderly and spread my wings to the sky to continue hunting. Just one fingerling does not satisfy anyone, let alone a pregnant woman. If I can't find a fleshier fish, I'll have to go back and forth several more times. I don't care. Looking down. Becoming farther away, Erika takes a bite of the fingerling with great appetite. Only a few days remained until the date for our expansion as a couple. The nest is built and is ready. I added a well-padded nursery. Three or four descendants will find their place comfortably in there. And if more will come, we'll work it out then as well. I am strong and fit and have no problem building more. We should only be well and healthy.

בגיחה החמישית התמהמהתי מאוד. המזון עשה שרירים והתחמק ממני בעקשנות. אביב, שעסק אף הוא בהאכלת בן זוגו המעובר, הניף בשאלה את הדגיג הדשן שהעלה במקורו. עפעפתי לו לשלילה, נחושה לספק את צרכי זוגתי בכוחות עצמי. כל כך הייתי מרוכזת במשימתי, עד כי לא שמעתי דבר. הרחק למטה על החוף התחוללה מהומה, אך היא לא הגיעה אל תשומת לבי. הרף עין של צל חולף ואני שוב מצמידה את נוצותי וצוללת נמרצות, בקושי מספיקה למלא את ריאותי באויר.

At the fifth flight I was very delayed. The food activated its muscles and stubbornly dodged me. Aviv, who was also feeding on his expectant mate, swung the fleshy fingerling that he caught with his beak. I blinked at him in rejection, determined to meet my partner's needs on my own. I was so focused on my task, that I heard nothing. Far down on the beach there was a commotion, but it didn't catch my attention. A fleeting of a passing shadow, and I again compress my feathers and plunge intensively, barely manage to fill my lungs with air.

מלאת סיפוק וגאוה אני נוסקת ודוהרת חזרה אליה. מן הסתם הספיקה לשבור מעט את רעבונה והחלה להפריד את העצמות מן הבשר למעני. ודאי ערכה אותו על מצעית העלים בצורה מעוררת תאבון. אולי הניחה צדף קטן לקישוט. אריקה אהבה תמיד לעשות מחוות מתוקות כאלה, להביע את אהבתה, לחמם לי את הלב. אריקה, אהובתי המתוקה. מנופפת בעוז בכנפי, אצה-עפה במרץ אל זוגתי.

Filled with satisfaction and pride, I take off and dash back to her. She probably satisfied her hunger a little and began to separate the bones from the flesh for me. She certainly set it on the placemat of leaves in an appetizing form. Maybe she put a little seashell on for decoration. Erica always loved making such sweet gestures, expressing her love, warming my heart. Erica, my sweet lover. Waving my wings fiercely, I'm hurrying-flying to my spouse.

השמש משתקפת במים The sun is reflected in the water

נוסקת ודוהרת חזרה אליה   I take off and dash back to her

חגה מעל קננו. משהו לא מריח לי טוב. מלמטה, עולים קולות צווחה נוראים. לבי צולל יחד עם גופי המנמיך טוס. מעגל סוער מרחף מעל מה שהיה פעם ביתי, מונע בעדי מלראות. אני חובטת בכנפי כדי להזיז את הדואים בדרכי, אך נתקלת בחומה איתנה החוסמת אותי. אביב ושחף עוטפים אותי בכנפיהם ומובילים אותי אל קנם שעל הצוק. אני מנסה להתנגד, מצווחת את שמה של אהובתי, אך אביב מהסה אותי ואומר שזה לטובתי. אני נגררת אחריהם בלב מכווץ מאימה. מה הם מסתירים ממני?

I'm circling above our nest. Something doesn't smell good to me. From below, horrible sounds of squeals ascend. My heart dives along with my body lowering the flight. A turbulent circle hovers over what was once my home, preventing me from seeing. I slap my wings to move those who are gliding in my way, but encounter a solid wall blocking me. Aviv and Shahaf envelop me in their wings and lead me to their nest on the cliff. I try to resist, squealing my beloved's name, but Aviv hashes me and says it's in my favour. I am dragging after them with a shrinking heart from horror. What are they hiding from me?

נשימתי שוצפת. שחף מהזה מעט מים מרעננים על פני, אך איני מוצאת מנוח. אריקההההההה!!!!!!! אני צווחת בקול לא לי. אני נשמעת היסטרית וקשה לי להאמין שזו אני. תמיד הייתי רגועה, בשאנטי, אך הפעם אומר לי לבי שמשהו נורא קרה.

אביב מסביר לי בשקט ששני הולכי-על-שתיים ערכו מצוד על המחנה שלנו ופגעו בכמה עשרות שחפים שהיו איטיים מכדי להגן על עצמם או להתחמק מפגיעתם. גם אריקה נפגעה. גופי מתכווץ. ברק נורא מבזיק בי ועיני מסתנוורות מהדמעות המציפות אותן וזולגות במפל מלוח במורד פני. שחף כורך סביבי כנף ובשניה מוחה את האשד הקולח ממני.
"מה קרה לה? היכן היא?" אני ממלמלת בקול שבור, עיני מתרוצצות סביב, מנסות לאתר מידע.
שתיקה. מבטם אומר הכל. מסרבת להאמין. לא יכול להיות שזה נגמר. מנסה להזיז את כנפי, אך הן אינן נשמעות לי. אני רוצה לראות. רוצה לראות. רוצה!!!!!!!!!!!!!! הם מנסים לשכנע אותי שאין טעם. החומסים לקחו הכל. לא נשאר כלום. קשה לי לקלוט. רגע אחד הייתי מאושרת, שמחה בחלקי ובעתיד הורוד שנשקף לנו, ריחפתי בעננים – תרתי משמע – ובמשנהו – הכל נמחה. גז. האם זה סיוט? למה שאחלום דבר כה נורא?

My breath is incense. Shahaf sprigs some refreshing water on my face, but I can't find rest. Ericahhhhhhh!!!!!!! I scream loudly with a voice I don't recognize. I sound hysterical and I find it hard to believe it's me. I've always been calm, in Shanti (serenity), but this time my heart tells me something terrible has happened. Aviv quietly explains to me that two bipeds conducted a hunt on our camp and hit a few dozen seagulls that were too slow to defend themselves or evade from their damage. Erica was injured too. My body is shrinking. A terrible lightning flashes in me and my eyes dazzle with the tears that flood them and spill into a salty waterfall down my face. Shahaf wraps a wing around me and with the second wipes away the cascade that streams from me.

"What happened to her? Where is she?" I mutter with a broken voice, my eyes darting around, trying to find information.

Silence. Their gaze says it all. I refuse to believe. It can't be over. Trying to move my wings, but they don't obey me. I want to see. Want to see. Want to!!!!!!!!!!!!!! They are trying to convince me that there is no point. The predators took everything. There was nothing left. It's hard for me to absorb. One moment I was happy, contented with my lot and the pink future we expected, I was floating in the clouds – literally – and in the next – everything was destroyed. Disappeared. Is it a nightmare? Why would I dream such a terrible thing?

לפתע, אוחז שחף בבטנו התפוחה ונאנק. אביב תומך בו ומוביל אותו אל המצע הרך שהכין מראש. הצירים. תהליך ההטלה החל. אינני חושבת כלל. מתוך אינסטינקט, כורעת למרגלותיו ובודקת את הפתיחה. יש לו עוד הרבה זמן. זו ההטלה הראשונה של הבחור וסביר שהיא תארך מספר שעות. אביב מנטר את נשימותיו, מונה את רווחי הזמן בין הצירים ומוחה באהבה את הזעה הניגרת על פני בן זוגו.

Suddenly, Shahaf clutches his swollen belly and groans. Aviv supports him and leads him to the soft bedding he prepared in advance. The contractions. The laying process has begun. I don't think at all. Out of my instinct, I'm kneeling at his feet and checking the opening. He still has plenty of time. This is the first laying of the guy and it will probably take several hours. Aviv monitors his breathings, counts the time intervals between the contractions and lovingly wipes the sweat pouring across his partner's face.

שעת בין הערביים. השמש טובלת את קרניה במים, מכסה את השמיים בצעיף צבעים מרהיב. שחף הומה באפיסת כוחות ומחליק את אורון לתוך ידי המצפות. בדחילו ורחימו עוטף אביב את כדור הנוצות הזעיר ומניח אותו על חזה היולד. שלושתם הומים בהתרגשות נינוחה. משפחה.

Dusk. The sun dips its rays in the water, covering the sky with a spectacular veil of colours. Shahaf is buzzing with exhaustion and slides Oron into my awaiting hands. With awe and reverence (with fear and love) Aviv wraps the tiny feather ball and places it on the birth giver's chest. The three of them are buzzing with relaxed excitement. Family.

פורשת בלאות את כנפי ודואה אל המים. דמותי משתקפת בהם. אין לי חשק לצפות בה. חשה רעב. פיסת עץ צפה לאִטה על הגלים הרוגעים. מניחה עליה את רגלי, חושי חצי ערים. להקת סרדינים חוצה תחתי בתוך המים. לא צריכה להתאמץ הרבה. עד שהם מתפזרים בבהלה לכל רוח, אני מצליחה למלא את בטני לשובע.

Spreading my wings and gliding to the water. My image is reflected in them. I have no desire to watch it. I feel hungry. A piece of wood slowly drifts upon the calm waves. I put my feet on it, my senses half-awake. A school of sardines crosses in the water beneath me. I don't need to make much effort. Until they disperse all over in panic, I manage to fill my stomach until satiation.

מתוך הרגל, אני עושה את דרכי אל המקום שהיה הקן שלנו. רק ריחה הקלוש נותר, נבלע בריחו המלוח של הים. הרוח החליקה הכל, כיסתה באינספור גרגרים דקיקים על חיים שהיו. נושאת עיני אל המרחב. פיסות דקות נישאות באויר. השמש השוקעת צובעת את האופק בפסטל רך, מאפיל.

Out of habit, I make my way to the place that was our nest. Only the faint odour remained, engulfed in the salty scent of the sea. The wind smoothed everything, covered a life that was once with countless fine grains. Looking up into the wide-open space. Thin bits are flying in the air. The setting sun paints the horizon with a soft, darkened pastel.

דואה אל בדידותי.

I'm gliding into my loneliness.

אריקה החמודה שלי My lovely Erica

דואה אל בדידותי   I'm gliding into my loneliness

***

מתוך: "כמו עלים יבשים", ספר בכתובים מפרי עטי.

From: "Like Dry Leaves", a book I'm writing.

הגרסא המקוצרת:

באלימות לא נשיג כלום, רק תהו ובהו וחושך על פני תהום ואיש הישר בעיניו יעשה – לא טוב!

The short version:

With violence we will get nothing, just formless and empty, and darkness over the surface of the deep, and every man does that which is right in his own eyes – no good!

צילומים: שרון הר פז (C) מתוך אלבום ברייטון, אנגליה 24.11.08

Photos: Sharon Har Paz (C) from Brighton Album, England 24.11.2008