ארכיון תג: ריקודים

שמחה ומחולות Joy and Dances

השתדלתי, אך לא יכולתי להגיע אליה I tried, but I could not reach her

השתדלתי, אך לא יכולתי להגיע אליה I tried, but I could not reach her

 

 

איזה כיף לשמוח בסוכות ולחולל עם הולכת הקביים.

It's fun to rejoice on Sukkot and to dance with the crutches' walker.

 

לא הבאתי איתי סולם I did not bring a ladder with me

לא הבאתי איתי סולם I didn't bring a ladder with me

לרקוד, לחיות Dancing, Living

Cliff Richard and The ShadowsDo You Wanna Dance

 

הצלליות על הקירות נעו בקצב הרוקדות. מהיר, איטי, בהתאם למוזיקה.

The silhouettes on the walls moved at the pace of the dancers. Fast, slow, according to the music played.

 

Cliff Richard and The Shadows – Move It

צחוק, צהלה ושמחה

וגם משלוח מנות

מסכות, צהלה ושמחה

מסכות, צהלה ושמחה

החיים יפים, מתוקים כמו דבש, בעיקר בפורים. כמו בקרנבל בברזיל, אנחנו יוצאים לרחובות בתהלוכות תחפושות ושוכחים מההווה המעיק ומהמחר הלא פשוט, שיבוא מיד כשהקרנבל יגמר.

Paul Evans – Happy Go Lucky Me

 ♀♀

אינני יודעת למה אני חושבת על זה, אולי משום שבשבוע שעבר ציינו חמש שנים לפטירתה של אמי ונזכרתי שהיא לא סיפרה לי הרבה על ילדותה, בעיקר לא על איך חגגו את החגים בעיירה. מעולם לא סיפרה אם התחפשה בפורים וּלְמָה. על תמונות אין מה לדבר, כי אם היו – הן אבדו בשואה. אינך נוהגת לקחת איתך את אלבום התמונות כשאת נמלטת על נפשך מפני הצורר המבקש להשמידך; זה הדבר האחרון שיש לך בראש.

קשה לי לדמיין מה עובר על ילדה שגרה בעיירה קטנה, שגדלה בידיעה שהיא שונה מהסביבה, גם אם ישנן עוד כמה ילדות וילדים כמוה. בכל זאת, היא מהמגזר של המיעוט. איך זה לאפות אוזני המן (אמהּ, היא סבתי, היתה האופה של העיירה) ולחַלֵק את משלוח המנות רק לחֵלֶק מהאוכלוסיה, זה שנמנה עם בני ברית.

חשבתי על משלוח המנות בגולה עת הכנתי כמה כדי להביא לשכנות שלי. הצעירים החופשיים (הלא דתיים) של ימינו כבר אינם טורחים במנהג הזה. אלה שיש להם ילדים בגנים או בבתי הספר עדיין מכינים בלית ברירה, אך לא עבור החברים והשכנים. חבל. מנהג יפה הוא משלוח המנות.

רונית אופיר – משלוח מנות

אני נזכרת בארוע הזוי שארע לפני שנים. אחת מחברותי החופשיות גרה אז ב-upstate ניו יורק. ערב פורים, סיפרתי עליה לחברה אחרת, חרדית מברוקלין (תמיד היתה לי חולשה לדתיות וקשר די הדוק עימן…). זו התעקשה שאמסור לה את כתובתה המדויקת של החופשיה ולא אבתה לגלות מדוע. עם כל הידע שלי על החג, לא תארתי לעצמי שהמצוה כה חשובה עד כי תבעיר אש בעצמותיה של החרדית וזו תעשה את כל הדרך הלא קצרה עד ביתה של החופשיה רק כדי למסור לה דרישת שלום ממני באמצעות משלוח מנות.

מה רבה היתה הפתעתי לקבל שיחת טלפון מחברתי החופשית, בה סיפרה שהיתה קרובה להתקף לב עת ענתה לצלצול בדלת כששמעה שמעברה השני הזדהתה מאן דהיא כ"חברה של שרון", ולכן לא היססה ופתחה. לבה החסיר כמה וכמה פעימות לַמראה ההזוי: על סף ביתה ניצבה אשה, אמנם נחמדה ומסבירת פנים, אך עטויה שמאטע (כך כינתה חברתי את השביס) לראשה. מה יכולה אשה מן הישוב לחשוב על הופעה כזו? עלי להזכיר לקוראות שהלה הרי חופשיה, בסביבתה לא גרו יהודים ולכן לא התענתה יום לפני בתענית אסתר, כך שהיא שכחה מחג הפורים. היא חשבה שקרה לי אסון ודתיה באה לבשר לה עליו. בשביל זה בראו לנו את הדתיות, לא ככה?

בטרם עמד לבה מלכת באופן סופי, שמעה החברה את האשה מברכת אותה בפורים שמח ותוקעת לידיה המופתעות שקית ארוזה בצלופן צבעוני מרשרש. בעוד הזרה מחייכת אליה משן אל שן, מחכה להזמנה להכנס פנימה כדי לנוח מתלאות הדרך (זה המידע שקיבלתי מהצד של הדתית), עמדה לה חברתי ההמומה, בוהה בתופעה שלפניה, אינה מסוגלת להוציא הגה במשך דקות ארוכות.

הדתית סיפרה לי שכשהבינה שאין תקוה להצעה להכנס, היא חזרה על ברכת ה"פורים שמח", סבה על עקביה וחזרה לברוקלין. לא שהיתה לה כוונה לבקש דבר, גם לא כוס מים, כי מהדרת שבמהדרין שכמוה לעולם לא תטעם וגם לא תשתה חלילה וחס דבר בבית זר, על אחת כמה וכמה בזה של חילוניה, רק לנוח ביקשו רגליה אחרי שכיתתה אותן ברחבי העיר כשהיא מסתייעת ברכבת התחתית ובאוטובוס.

החברה החופשיה לא הצליחה להתגבר על האלם שקפץ עליה וכל מה שהיתה מסוגלת לעשות, זה להביט אחר גבה המתרחק של הדתית ולאחר שזה נעלם מעיניה, לסגור את הדלת ולמהר להתישב משום שרגליה לא היו יציבות כל כך. בכל זאת, הפתעה שכזו, של ד"ש וברכת חג שמח ממני…

רחוב סומסום – משלוחי מנות

בתמצית:

הפתעות יש להפתיע בצורה מושכלת, גם אם הן נעימות. כדאי לקחת בחשבון שלא כל אחת יכולה לעמוד בהן.

פורים באנימציה

חג פורים שמח ומבדח Happy and Funny Purim

חג פורים

חג פורים שמח לילדים ה'תשע"ד 2014  Happy Purim for the children

ובישוב קציר צהלה ושמחה. בית לולה, הוא בית העם שלנו, אם היינו קיבוץ, מלא מפה לפה ברוקדות ורוקדים, צוהלות וצוהלים, המניפים רגליים אל על, מגרונם בוקעים שירי פורים עליזים, שירי עם ובוקרים כיד הדי-ג'י הקלה על הצלילים. והיין, כמובן, נשפך כמים, נערה אל קרבנו עוד ועוד ועוד.

The settlement of Katzir cheered and rejoiced. Beit Lula, our assembly hall, if we were a kibbutz, is full of people dancing, joyous and cheerful, waving their feet up, jubilant Purim songs bursting from their throats, folk and cowboys' songs as the hands of the DJ relieved the sounds. And the wine, of course, spilled like water, poured into us more and more and more.

יום ששי, שתיים אחרי חצות. בית לולה מתחיל להתרוקן. תהלוכה רבת שיכורים משוטטת באמצע הלילה ושרה ושרה ושרה… עד דלא ידע. ביאטריס ואני עם החוגגות, גם אנחנו לא ממש יציבות על רגלינו ומתנודדות כמו השאר. קרררררררר, האף קופא לנו, אבל בתוך תוכנו חם מכמויות היין האדירות שצרכנו. אינני זוכרת מתי שתיתי כל כך הרבה. הראש מסתובב לי ואני רואה את העולם מבעד לעיגולים זזים, בלי להצליח למקד את העיניים. הכל נראה כפול. אני עוצמת עין אחת והרחוב מסתדר לי. פוקחת אותה והכל שב להיות זוגי וישנם כמה עצמים שמתעצמים גם לכדי שלישיה ורביעיה.

Friday, two after midnight. Beit Lola begins to empty. A very drunken procession roamed in the middle of the night and sings and sings and sings… Unaware of what's happening. Béatrice and I are with the celebrations, we are not quite steady on our feet ourselves, and we are swaying like the rest. It's colllllld, our nose freezes, but inside our body it's warm due to the huge quantities of wine we consumed. I don't remember when I ever drank so much. My head is spinning and I see the world through moving circles, unable to focus my eyes. Everything looks double. I close one eye and the street gets organized. I open it and everything becomes double again, and there are some objects that grow into a trio and a fourth.

אין לי מושג איך ולמה זה קרה, אך ביאטריס סיפרה לי שפתאום נעמדתי באמצע הכיכר, מסביבי אנשים שמחים, והתחלתי לדקלם בשפה זרה לה:

קוּקעריקו, די מאמע איז נישט דא

וי איז זי גיפארן?

קיין מלאבעס.

וואס וועט זי ברענגען?

א טופ מיט קאבע.

וי וועט זי דאס שטעלן?

אינטע די טיר.

ווער וועט דאס טרינקען?

איך מי דיר.

I have no idea how and why it happened, but Béatrice told me that suddenly I stood in the middle of the square, around me happy people, and began to recite in a foreign language she didn't know:

Kukeriku, di mame is nisgt du.

Vi is zi gifurn?

Kein Melaves.

Vus vet zi brengen?

A top mit kave.

Vi vet zi dus shteln?

Inte di tir.

Ver vet dus trinken?

Ich mit dir.

ביאטריס טענה שהחבורה מחאה לי כפיים בהתלהבות ודרשה לשמוע שוב ולדקלם יחד איתי עוד ועוד. לדבריה, עשינו את זה לפחות 10 פעמים ואפילו היא כבר למדה לדקלם את זה בעל פה. אני פותחת לה עיניים בגודל של צלחות כשהיא מדגימה לי איך עמדתי ודיקלמתי, מתעלמת מהקור ומהעובדה שדחקה בי כל הזמן למהר הביתה. אני נמסה למשמע מבטאה הצרפתי באידיש. אי אפשר לחשוד בביאטריס שזו תדע את שפת אמי, קל וחומר דקלום שלימדה אותי הורתי בילדותי, כך שאני מאמינה לה שכך קרה, למרות שאינני זוכרת דבר מכל זה.

Béatrice claimed that the group applauded me enthusiastically and demanded to hear again and recite along with me more and more. According to her, we did it at least 10 times and even she has learned to recite it by heart. I open to her eyes the size of plates as she demonstrates how I stood and recited, ignoring the cold and the fact that she kept pushing me all the time to go home. I'm melting at the sound of her French accent in Yiddish. You can't suspect Béatrice to know my mother tongue, let alone a recital that my mother taught me as a child, so I believe her that it happened, even though I don't remember any of it.

במשפט אחד:

איני צריכה לזכור או להזכר – הכל מצולם ומתועד בוידאו אצלה בטלפון הנייד.

 

In One sentence:

I don't have to remember or be reminded – everything is filmed and documented on her cell phone.

חג פורים שמח לילדים ולמבוגרים תשעד 2014

חג פורים שמח לילדים ולמבוגרים ה'תשע"ד 2014  Happy Purim for the children

ובעברית:

קוקוריקו, אמא איננה.

לאן נסעה היא?

למלאבס (היא פתח תקוה של פעם).

מה היא תביא?

סיר עם קפה.

היכן היא תשים?

מאחורי הדלת.

מי ישתה זאת?

את ואני.

In English:

Cock-a-doodle-doo, mother is gone

Where did she go?

To Melabes (the name of Petah Tikva in the past)

What would she bring?

A pot with coffee.

Where would she put it?

behind the door.

Who would drink it?

you and me.

♀♀

לכבוד פורים, כמה חיוכים 😉

ניר וגלי – אין דברים כאלה

הערוץ של ניר וגלי

הושענא רבא Hoshana Rabbah

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּה, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ (תהלים קי"ח 5)

Out of my straits I called upon the LORD; He answered me with great enlargement (Psalms 118, 5)

יום ראשון. פוקחת עיניים אל תוך שבוע חדש. האמנם? בזה אחר זה באים הטלפונים המתנצלים. עַם ישראל רובו ככולו בגשר. לפחות התנצלו ולא הבריזו סתם. המונח "אחרי החגים" טופח על פני וקורם משמעות ביתר שאת.

Sunday. I open my eyes into a new week. Is that so? One by one the apologetic phones come. The people of Israel are mostly in a bridge. At least they apologized and didn't just stood me up. The term "after the holidays" strike on my face and gave more meaning to it.

התפנה לי היום ואני מחפשת תעסוקה. יוצאת לחצר לבחון את מצבת העלים, אולי יש צורך לגרף. בשקט השורר מגיע פתאום לאוזני קול ענות גבורה, קול שירה רמה לא הרחק מכאן.

I got a free day and I am looking for employment. Going out into the yard to examine at the number of the leaves, maybe it needs to be swept clear. In the quiet prevailed there, a sudden sound of song and joy comes to my ears, a sound of loud singing not far from here.

יְהוָה לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם (תהלים קי"ח 6)

The Lord is on my side; I will not fear, what can man do unto me? (Psalm 118, 5)

בית הכנסת המאולתר הומה פיוטים. אני קרבה ולהפתעתי, לא כצעקתה – לפי הקולות אפשר היה לחשוב שכל קציר התכנסה והגרונות נטויים, אך הצלחתי לספור רק חמישים איש וטף ואשה אחת (אני). כנראה ששאר הישוב גם הוא מגשר על החגים. עזרת הנשים מיותמת, אך אינני מעלה על דעתי להצטרף אל החוגגים למטה, פן אעורר עלי את חמתם המיותרת של הזכרים. געגועים לבית הכנסת הרפורמי שלי עולים בי. אני מתנחמת במזג האויר הנוח והנעים שלנו לעומת הקור המקפיא שם. אין דבר מושלם.

The improvised synagogue is full of liturgical poems. I came close and to my surprise, not as I imagined – by the sounds you could think that all of Katzir came in and the throats are on, but I managed to count only fifty men and boys and one woman (me). It seems that the rest of the settlement is also bridging through the holidays. The ladies' section is orphaned, but I don't think to join the revellers below, lest I'd get the unnecessary wrath of the males. My longing for my Reform synagogue is rising in me. I take comfort in our comfortable and pleasant weather compared to the freezing cold there. Nothing is perfect.

אָנָּא, ה', הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא, ה', הַצְלִיחָה נָּא (תהלים קי"ח 25)

Save now, I beseech thee, O Lord: O Lord, I beseech thee, send now prosperity (Psalm 118, 25)

"Oh, hi", היא מתנשמת במאור פנים. העליה במדרגות אל הגג אינה דבר של מה בכך בגילנו. "Where are the rest of the vibers?"

"אַיים אוֹפרֵייד דֶת אַיים דִי אוֹנְלִי וַיֱבּ הִיר, סוֹ יוּ'ל הֶב טוּ בֶּר וִויד מִי", אני מחייכת אליה. "אַיי אֶסְיוּם דֶיי אַר בִּיזִי פוֹר דֶה יום-טוב. אֶלוֹט טוּ דוּ, יוּ נוֹאוּ, קְלִינִינְג, קוּקֶינְג. אַיים שׁוּר דֶיי'ל בִּי הִיר טוּמוֹרוֹאוּ." אם תרצה השם, כמובן, אני מוסיפה בלבי.

"It's OK", היא משיבה לי חיוך. "At list you are here and we can dance with each other".

אני מושיטה לה יד, מחוה קידה. "מֶיי אַיי הֶב דִיס דֶנְס וִויד יוּ, מֶאם?"

היא מזמזמת את הנעימה שעולה מסיעת הגברים, אוחזת בידי ומסחררת את ראשי.

"Oh, hi", She breathes with a warm welcome. Ascending the stairs to the roof is not an easy thing at our age. "Where are the rest of the vibers?"

"I'm afraid that I'm the only vibe here, so you'll have to bear with me", I smile at her. "I assume they are busy for the Yom-Tov. A lot to do, you know, cleaning, cooking. I'm sure they'll be here tomorrow." If the Goddess wants, of course, I add in my heart.

"It's OK", She replies with a smile. "At list you are here and we can dance with each other."

I reach out to her, gesturing a bow. "May I have this dance with you, Mam?"

She buzzes the tune that comes from the men's section, holding my hand and swirling my head.

 

חפירות (קלות הפעם):

  1. הושענא רבה ויקיפדיה
  2. אלוהי הרוחות (אנא ה') אתר הפיוטים