ארכיון תג: שפה עברית

נשים בדפוס

מכונת כתיבה, כך היה פעם

מכונת כתיבה, כך היה פעם

מישהי פרסמה אתמול מודעה בה הציעה סדנא לכתיבה שיווקית והדגישה במפורש: "הסדנא מיועדת למי שרוצה להתמחות בכתיבה שמוֹכֶרֶת באינטרנט ולא לעורכי לשון/תוכן ו/או לאלה העוסקים במקצועות שאין בהם כסף".

היש צורך להסביר את זה?

חשבתי על כך, שעד שרכשנו מיומנויות חשיבה ולשון, יכולות דיבור והתבטאות, באה הטכנולוגיה והופכת אותנו לרובוטים לא ממש משוכללים. טכנולוגיה היא דבר חיובי ומצוין, אך לא כשהיא מורידה את יכולותינו האינטלקטואליות, עוצרת את התפתחותנו ומפחיתה את תרבותנו.

במקום עושר לשוני, התבטאויות נרחבות ושימוש במלים נרדפות ובפתגמים, עלינו לסבול קיצורים בלתי מוצדקים ושלא במקומם, הברות בודדות ונהמות בלתי ברורות. קריינים מטיסים את המלים מפיהם כאילו היו מטוסי קונקורד, אינם מתחשבים בעובדה שאם יש מאן דהוא המעונין להבין אותם, הרי שאין אוזנו מסוגלת לקלוט את קשקושם. מצד שני, אף אחד אינו ממש סבלני להאזין לזולתו, כך שבעצם אין זה משנה מה אומר פלוני וזורה את דבריו לכל רוח.

לאורך השנים ועם התקדמות הטכנולוגיה, הלכו מקצועות ופסו מן העולם. כנראה שגם העריכה הלשונית היא אחת מהם. אני עדיין זוכרת איך התחלתי לכתוב – בעפרון על דפי נייר. אחר כך התקדמתי למכונת הכתיבה הידנית (מי זוכרת את ריבועי התיקון ואח"כ הטיפקס הנוזלי?), וממש לפני שחשבתי לרכוש מכונת כתיבה חשמלית – הגיע האטארי ומאז רק התקדמתי ובמהירות, יחד עם השכלולים. זמני הביצוע התקצרו משמעותית ואיפשרו לקבל עוד ועוד עבודות, כי היה ביקוש. לכל אדם ו/או מוסד שכיבדו את עצמם היה חשוב להוציא תכנים בלשון נכונה ובלי שגיאות, משום שהיה מי שידע לבקר אותם. כמה מהדור הצעיר יודעים עברית נכונה? אז מה חשוב מה הם כותבים? מי ידע להבחין בשגיאותיהם?

אני גולשת באתרים ברשת והעיניים נחשכות לי ממה שאני רואה. כשאני מעירה לבעליהם בתקוה לפרנסה, התשובה האחידה שאני מקבלת היא שאין להם ענין בלהשקיע בתיקון התכנים, כי "גם ככה האתר מוֹכֵר". זה מה שחשוב – שהאתר מניב ולמה לבזבז כסף על עברית נכונה.

כמה ספרים שיצאו לאחרונה לאור קראתם והבחנתם בבעייתיות שלהם? הדור הצעיר לא ממש קורא, אז מה משנות השגיאות הנוראיות בשפה; והדור שלי – קורא, מתקן בלב ושותק. מי תטרח לכתוב להוצאה כדי להצביע על השגיאות? מי יקשיב שם? אני טרחתי (בשביל הפרנסה, כמובן) והתקשרתי להוצאה מסוימת כדי להציע את שרותי. התשובה שקיבלתי מורכבת (לשון עדינה ל"בעייתית"):

א. יש להם את העורכים שלהם ואין להם צורך בנוספים. העובדה שהעורכים הנוכחיים לא עשו את מלאכתם נאמנה, אינה משנה להם מן הסתם.

ב. יש להם תעריף אחיד, כך שהתשלום מעליב את מי שמיומנת במשלח ידה, אז מה יש פה להתפלא על התרשלותם של אלה שמוכנים לעבוד במחירים העלובים הללו? מי שמשלם בזול, שלא יצפה לקבל מוצר טוב. אני מניחה שאין מצפים.

ג. העבודה נעשתה ונחתמה ואין הם מתכוונים לערוך מחדש ולתקן את השגיאות. הספר נמכר יפה גם ככה, אז למה להתעסק איתו?

מישהו אמר לי פעם, אחרי שהערתי לו על השגיאות הגסות בספרו, שהספר עבר עריכה (ואכן, שֵׁם העורך צוין שָׁם), אם כי הוא מעולם לא קיבל שום הערה לתיקון. אחרי שהראיתי לו שחור על גבי לבן שיש הרבה לתקן, הוא לא ידע מה לענות על העובדה שעבודה רצינית לא נעשתה בספרו. כמו בספרים אחרים ובטקסטים שאנשים מפרסמים בלי להתיחס לעריכה הלשונית.

הבוקר, קראתי כמה עצות מעוד מומחית לכתיבה שיווקית ברשת. אחת מהן היתה: "תכתבו [להעיר שצריך לכתוב "כתבו"?] למכנה הכי נמוך. אל תתחכמו ואל תשתמשו במלים מפוארות ומסובכות. השתמשו בלשון פשוטה ובמשפטים קצרים. ככל שהמסר יהיה פשוט יותר – כך הוא יהיה מכירתי יותר".

ומה עם עברית נכונה? ומה עם עושר לשוני? מה עם תרבות?

מה דעתכן על האתר החדש שלנו שבבניה?

המוזאון לתולדות המחשב האישי בישראל

עברית יפה שפה

מתילדה מכונת הכתיבה

לפני מספר ימים, התקשרה אלי מאן דהיא כדי לעניין אותי בבית הדפוס בו היא עובדת. מאחר ויש לי בקנה 3 ספרים להוציא לאור, הבעתי התעניינות בבית העסק אותו היא מיצגת. קיויתי בסתר לבי שהיא בעלתו ולא רק הפקידה או המשווקת. סיכמנו שהיא תשלח לי בדוא"ל את הפרסום שלה והפניה לאתר.

לא עוברות מספר דקות ואני מקבלת דוא"ל ממנה, מה שכמובן מצא חן בעיני, כי אני אוהבת נשים הפועלות במהירות ואינן מתעכבות ומעכבות. באופיי אני שונאת ומתעבת כשדברים נדחים. אם יש לך משימה – למה שלא תמלאיה לאלתר? למה לדחות למועד בלתי ידוע?

אני פותחת הדוא"ל ומבקשת לעיין בו מתוך אהדה רבה, אך כשאני מגיעה לשורה השניה – חושכות עיני וכל החשק לשיתוף פעולה מתנדף לי מיידית לגמרי. הנה מה שכתבה:

בהמשך לשיחתנו הטלפונית להלן פרופיל חברתנו וקישור לאתר הבית

אנא כנסי ללשונית: הדפסת ספרים

תודה על שיתוף הפעולה

חידה: בטרם אתן ממשיכות הלאה, עיינה שוב ומצאנה מה לא בסדר בטקסט, בסדר?

רמי פורטיס – מכונת הכתיבה

אינני נגד סלנג, להפך – זה מעשיר את השפה וישנם ביטויים נחמדים שאפילו נשארים הלאה לדורות ואינם אופייניים רק לדור שבו הומצאו. אני יוצאת חוצץ נגד בורות ושטחיות. אם אינך יודעת משהו – צאי ולמדי את זה עד שתביני במה דברים אמורים. אל תתימרי לעשות מה שאינך מבינה בו. כשכתבי היד שלי נדחו בידי הוצאות הספרים – הבנתי שעלי לקחת את גורלי בידי ולהוציאם בעצמי. יכולתי ללכת לבית דפוס ולהדפיס ואחר כך לנסות לשווק, נכון? אבל מאחר ולא ידעתי דבר בתחום ולא היה לי מושג כלשהו איך מוציאים ספר לאור – נרשמתי ללימודי מו"לות באוניברסיטה הפתוחה ובמשך קרוב לשנה חבשתי את ספסלי המקום כדי לרכוש ידע. האמת היא, שציפיתי ללימודים מעשיים, בבחינת הוראות הפעלה כדי לצאת ולפעול מיידית, אבל זו אוניברסיטה וככזו כנראה אין זה מתפקידה להכשיר מעשית, אלא תאורטית בלבד ואת זילי וּגְמוֹרִי במקום אחר. העיקר שהוצאת מסמך המאשר שהשחתת את זמנך שם.

אחרי שקיבלתי את תעודת הגמר בהצטיינות כמו כל השאר, התפניתי ללמוד בצורה מעשית כיצד עושות זאת. הלכתי מבית דפוס אחד למשנהו וליקטתי מידע. התמזל מזלי ופגשתי את ידידי ורעי כאח לי, משה היקר מפז, שלקח על עצמו את המשימה להחכימני בתחום ומכאן נובע שאת כל הידע שצברתי יש לתלות בו.

ג'רי לואיס – מתילדה מכונת הכתיבה

אני מתארת לעצמי שלא הספקתן לשכוח את הדוא"ל שעימו פתחתי, אך אם כן – הנהו שוב, להזכירן:

בהמשך לשיחתנו הטלפונית להלן פרופיל חברתנו וקישור לאתר הבית

אנא כנסי ללשונית: הדפסת ספרים

תודה על שיתוף הפעולה

אני מניחה גם שהצלחתן לפתור את הבעיה בהרף עין, כי אין צורך להיות משכילה באופן מיוחד כדי לדעת עברית נכונה. ברגע שראיתי את שנכתב, ידעתי שאין לי שום דבר לחפש בבית הדפוס הזה. אם אינם מקצועיים מספיק כדי לדעת עברית בסיסית – בל יהא חלקי עימהם. ידי לא תהא במעל להנציח שגיאות גסות בשפת האם שלי.

שכחתי מהם.

Leroy Anderson –  The Typewriter

היום מצלצל הטלפון ועל הקו מישהו מבית הדפוס ההוא, המבקש לדעת אם עיינתי בחומר. הסברתי שלא התכוונתי להרחיק לכת מעבר למה שקראתי ולא טרחתי להכנס לקישור שצורף, כי כשפונים אלי בעברית שגויה ממקום שאמור היה לדעת את השפה – אינני מעוניינת.

"זה רק בית דפוס, לא…" עונה האיש ומשאיר את השאר תלוי באויר. אפשר לחשוב ששלחתי אותו ללמוד באקדמיה ללשון.

"אכן", אני עונה, "זה בית דפוס, אך לא רק, ואני בהחלט מצפה שיפנו אלי בעברית נכונה."

"כל טוב לך, גברת", הוא ממהר לאחל לי כשהוא מבין מיד שדעתי גמורה וסוגר את השיחה אחרי שאני מודה לו.

לפחות היה מנומס.

♀♀

ואם במתילדה עסיקנן, הנה עוד אחת, אוסטרלית… עושה חשק לרקוד. כולנו, מצב רוח טוב!

André RieuWaltzing Matilda