ארכיון תג: תערוכת אמנות ירוקה

אני מצלמת I'm Taking Photos

אני מצלמת את עצמי I'm taking a photo of myself

אני מצלמת את עצמי   I'm taking a photo of myself

בסביבה שלי, אני זו שמצלמת; לכן, לעתים נדירות יוצא שמצלמים אותי. לפחות יש סלפי.

In my surrounding, I'm the one who takes the photos; therefore, rarely do I get photographed. At least there is selfie.

 

אני בחלון

אני בחלון-מראה, אחד המוצגים בתערוכת אמנות ירוקה    Me in a mirror-window, one of the exhibits in the Green Art exhibition

ילדים בתערוכה Children at the Exhibition

ביקור ילדי הגן בתערוכה The kindergarten children visit the exhibition

ביקור ילדי הגן בתערוכה   The kindergarten children visit the exhibition

ילדים בתערוכה זה דבר מדהים! אני אוהבת לראות את הסקרנות בעיניהם למראה המוצגים. הם לא עושים חשבון: מה שלא מעניין אותם – הם עוברים ממנו הלאה. מרתק!

Children at an exhibition is an amazing thing! I like to see the curiosity in their eyes at the sight of the exhibits. They act naturally: if something does not interest them – they simply move on. Fascinating!

ביקור ילדי הגן בתערוכה The kindergarten children visit the exhibition

ביקור ילדי הגן בתערוכה   The kindergarten children visit the exhibition

נפגשתי הבוקר בגלריה עם אמנית לשם צילומים עבור העמוד שלה באתר שאני מקימה לטובת התערוכה. זאת, כדי שיהיה לנו זכרון לאחר שהתערוכה תסתיים. עשיתי זאת גם לתערוכה הקודמת – "אישה מוזה". לא היה לנו הרבה זמן לצילומים, כי מיד התחילו להגיע אנשים. התערוכה בהחלט מושכת תשומת לב. ממש כשסיימתי לצלם אותה – הגיעו המבקרות הראשונות והתפנינו לעמוד לשרותן.

I met this morning at the gallery with an artist to take photographs for her page on the site I am building for the exhibition. This is so that we will have a memory after the exhibition ends. I did the same for the previous exhibition – "Woman Muse". We did not have much time to shoot, because people began to arrive immediately. The exhibition certainly attracts attention. As soon as I finished taking her photos, the first visitors arrived and we made ourselves available to be at their service.

ביקור ילדי הגן בתערוכה The kindergarten children visit the exhibition

ביקור ילדי הגן בתערוכה   The kindergarten children visit the exhibition

אחריהן הגיעו עוד כמה נשים בנפרד וגם חבורה של שש נשים מבית אבות. הייתי באמצע הסבר על היצירות שלי, כשרחש הלך והתקרב במעלה המדרגות, מה שהזכיר לי את ימי בבית הספר, ביציאה להפסקה. בכל ביקורי עד כה בתערוכות, לא נתקלתי בילדים המבקרים בהן, ודאי לא בילדי גן. אחרי שהחלפנו מבטי פליאה בינינו, ביקשתי סליחה מהחבורה ומיהרתי לעבר המדרגות כדי לבדוק אם שומעות אוזני נכונה או שדמיינתי. ואכן, נחיל חמוד עלה לקראתנו, מלווה בגננות. אי אפשר היה שלא לחייך מאוזן לאוזן למראה המלבב.

Then came a few more women and a group of six women from a nursing Home. I was in the middle of explaining my creations, when a noise neared from the stairs, which reminded me of my days at school, when exiting class for a break. In all my visits to exhibitions so far, I have never saw children who visited them, certainly not from kindergartens. After we exchanged glances of surprise, I excused myself to the group and hurried to the stairs to see if my ears were hearing right or I imagined. And indeed, a cute swarm went up toward us, accompanied by their teachers. It was impossible not to smile from ear to ear at the charming sight.

הילדים מתגודדים ליד היצירה של האמנית אולגה נחמקין The children are gathered near the work of the artist Olga Nehamkin

הילדים מתגודדים ליד היצירה של האמנית אולגה נחמקין   The children are gathered near the work of the artist Olga Nehamkin

ילדים אוהבים לגעת, לחוות, לשחק. היו בתערוכה כמה מוצגים איתם הם יכלו לשחק, אך הרוב לא ממש דיבר אליהם. היה ברור שהם יתגודדו סביב העבודה המדהימה של האמנית אולגה נחמקין, שיצרה פינגווינים חמודים וחיות חמודות אחרות מחומרים שהיא מיחזרה. היה כיף לראות את החיוכים על פני הילדים. הם אהבו גם את סוס העץ והמריצה שיצר האמן אברהם אלטרמן.

Children love to touch, to experience, to play. There were several exhibits in the exhibition with which they could play, but most did not really draw their attention. It was clear that they would gather around the amazing work of the artist Olga Nehamkin, who created cute penguins and other cute animals from materials she recycled. It was fun to see the smiles on the children's faces. They also liked the wooden horse and wheelbarrow created by the artist Avraham Alterman.

לא יכולתי להפסיק לחשוב שחבל שאין עורכים תערוכות מותאמות לילדים, בהן הם יוכלו לשחק עם המוצגים, לגעת בהם, לחוות אותם ולא לשמוע כל הזמן: "לא לגעת! רק להסתכל!" לא לגעת, רק להסתכל, ממש לא מתאים לילדים. זה מרחיק אותם מהתחום. איני יודעת כמה נהנו מהביקור היום וכמה התענו. חלק מהם, אלה שהיו מלווים באמותיהם שצילמו אותם עם המוצגים, ודאי יזכרו את הביקור אם התמונות תהיינה באלבום שלהם. אלה ששיחקו עם המוצגים, אולי נהנו. לגבי השאר – אין לי מושג. ישנם דברים שחשוב להנחיל בגיל צעיר. אמנות, גם אם זו נראית כבזבוז זמן אצל מי שקובע אצלנו את תוכנית הלימודים, היא דבר חשוב. זה מפתח את הנפש. זה מפתח את הדמיון. זה עושה רק טוב.

I could not stop thinking that it is a pity that there are no exhibitions fit for children, where they could play with the exhibits, touch them, experience them and not hear all the time: "Don't touch! Just look!" Don't touch, just look, isn't really applicable for children. This distances them from the area. I don't know how much they enjoyed their visit today and how much they felt tortured. Some of them, those who were accompanied by their mothers who took them with the exhibits, will probably remember the visit if the pictures will be in their album. Those who played with the exhibits, perhaps enjoyed. As for the rest, I have no idea. There are things that are important to instil at an early age. Art, even if it seems to be a waste of time in those who determine our curriculum, is important. It develops the mind. It develops the imagination. It only makes good.

פינגווינים במריצה Penguins in the wheelbarrow

פינגווינים במריצה   Penguins in the wheelbarrow

במשפט אחד:

ביקור הילדים עשה לי את היום!

In one sentence:

The children's visit at the exhibition made my day!

אל תסתכלי בקנקן Don't Judge

Modest Mussorgsky – Pictures at an Exhibition

האנשים המבקרים בתערוכה מעניינים מאוד. בכל פעם שאני נמצאת שם, אני פוגשת מכל וכל. מרתק!

The people who visit the exhibition are very interesting. Every time I'm there, I meet all kinds. Fascinating!

בדרך כלל באות נשים. אם זה בזוגות או בחבורות. לפעמים הן סוחבות איתן את בן הזוג. להלן שיחה שגרתית עם בני זוג שאינם מאותו המין:

אני בחיוך (עת הם צצים במעלה המדרגות או כשיוצאים מהמעלית): "ברוכים הבאים!"

האשה: "ברוכה הנמצאת!"

הגבר: זה בדרך כלל שותק ולפעמים מואיל לנוד בראשו כדי להכיר בקיומי. כשזה מואיל בטובו לדבר, זה אומר: "אני פה בשביל אישתי." זה יכול לרמוז על שתי ברירות, מבחינתי. אולי יש אפשרויות נוספות, אך הבה נתרכז באלה שאני מסוגלת להבין (אני הרי מאותגרת, זוכרות?). פירוש אחד אומר: באתי לכאן כי זו סחבה אותי ולמען שלום בית, לא היתה לי ברירה, אלא לבוא. פירוש אחר: אני פה, כי היא אחת האמניות המציגות ושלא יגידו שאיני תומך בה. שתי הסברות הללו מצביעות על כך שהצד הלא נכון של האוכלוסיה בישראל אינו ממש מתעניין באמנות.

Usually, more women come. Whether it is in pairs or in groups. Sometimes they bring their partner along. Here's a routine conversation with non-same-sex partners:

I smile (as they pop up the stairs or out of the elevator): "Welcome!"

The woman: "Blessed you!"

The man: he's usually silent and sometimes he tends to shake his head to recognize my existence. When he is kind as to speak, it means: "I am here for my wife." This can suggest two choices, as far as I'm concerned. There may be other possibilities, but let's concentrate on those I can understand (I'm challenged, remember?). One interpretation says: I came here because she dragged me here and for domestic peace, I had no choice but to come. Another interpretation: I am here, because she is one of the artists who exhibit and don't want people to say that I don't support her. These two explanations indicate that the wrong side of the population in Israel is not really interested in art.

אם שתק ואם אמר את שאמר, פעולה אחת לו: הוא מתישב על הכסא הקרוב ומתעסק עם הנייד שלו, מתעלם מזוגתו ומהסביבה. כשבאות חברות – אם זה בזוג או בחבורה – אף אחת אינה מגיעה לתערוכה בשביל זולתה, אלא גם בשביל עצמה. אף אחת אינה מתישבת בטרם ערכה את הסיור המלא ואם יש להן זמן – הן מתעכבות ומדברות על מה שראו וחוו לפני שהן עוזבות.

Weather he was silent or said what he said, he has one act: he sits down on the nearest chair and occupies himself with his mobile, ignoring his wife and the environment. When female friends come – whether in a couple or a group – no one comes to the show for others, but for herself. No one sits down before she makes the full tour and if they have time – they stay and talk about what they saw and experienced before they leave.

כשהן מגיעות, אני מציגה את עצמי ומציעה את הדרכתי במקרה ותהיינה להן שאלות. היה לנו שיח גלריה פורה מאוד ולמדתי דברים רבים על האמניות ועל יצירותיהן, כך שאני יכולה להסביר לתוהות ולמעונינות. כשפי שזה ריתק אותי, אני רואה איך גם הן מרותקות ללמוד על הטכניקות השונות באמצעותן נוצרו היצירות מחומרים ממוחזרים. יש כאלה, שאחרי הסיור, אם זמנן בידן, הן משתהות כדי לשוחח עוד. אני לומדת הרבה על נשים שונות. איך אמרה מישהי: מרחוק, לא מכירים כל כך ויש לנו דעות מוקדמות על האנשים שאנו פוגשות. אך כשמחליפות דעות – פתאום רואות שההבדל לא ממש גדול וישנם תחומי ענין משותפים. אכן כן.

When they arrive, I introduce myself and offer my guidance in case they would have questions. We had a very fruitful gallery talk and I learned a lot about the artists and their works, so I am able to explain to those who wonder and are interested. As this fascinated me, I also see how fascinated they are to learn about the different techniques through which the works were created from recycled materials. There are those who, after the tour, if they have the time, they stay to talk more. I learn a lot about different women. How someone said: From a distance, we don't know each other very well and we have prejudices about the people we meet. But when we exchange opinions, we suddenly realize that the difference is not really big and there are common interests. Indeed so.

היום, הגיעה מישהי בגפה. "ברוכה הבאה!" ברכתיה. היא קימטה את פניה בקושי רב כדי להראות שהיא מתאמצת לחייך בתגובה. היא לא הוציאה הגה מפיה. "אם תהיינה לך שאלות ותרצי הסברים – אני לרשותך", אני מדקלמת לה בחיוך מסביר פנים. היא מסתפקת בהנד ראש קצר. אני מניחה לה ומתישבת במקומי בצד כדי לא להפריע.

Today, a woman came alone. "Welcome!" I greeted her. She frowned hard to show that she was trying to smile in response. She did not utter a word. "If you have any question and would like some explanations – I'm here," I recite to her with a welcoming smile. She makes do with a short nod. I leave her by herself and sit down on my chair aside so no to disturb.

מזוית עיני אני מציצה בה מדי פעם. אני שמה לב שהיא מתעכבת ממושכות על כל יצירה וקוראת בתשומת לב רבה את הפתקיות המסבירות. איני יכולה אלא להצטער על שההסברים קצרים מאוד ואינם ממלאים את ייעודם מבחינתי. זו תערוכה חשובה בנושא אמנות ירוקה, מיחזור, שימוש מחדש – נושאים המצריכים התיחסות רבה יותר מאשר שתי שורות מאוד לא מספקות. אך האוצרת הסבירה שאף אחד לא יתעכב לקרוא מגילות. אני, מן הסתם, איני דוגמא. גם לא המבקרת הזו.

From the corner of my eye I glance at her from time to time. I notice that she lingers on at every piece and reads attentively the explanatory notes. I can but regret that the explanations are very short and don't fulfil their purpose as far as I'm concerned. This is an important exhibition on green art, recycling, reuse – issues that need to be addressed more than two very unsatisfactory lines. But the curator explained that no one would bother to read scrolls. I'm probably not an example. This visitor as well.

במשפט אחד:

היא כתבה בספר האורחים: תערוכה מדהימה! איזה יופי של רעיונות וביצועים! יש לי מלים, אך איני יכולה להביען. אל תסתכלי בקנקן, אלא בתוכו.

חשבתי לעצמי: אני בטוחה שלא כל קנקן מעונין שתחטטי אצלו.

In one sentence:

She wrote in the guest book: An amazing exhibition! Such great ideas and works! I have words, but I can't express them. Don't judge a book by its cover. Open it and read inside.

I thought to myself: Such a clever person. But how would I know had she not written what she probably can't say aloud?

מוסורגסקיתמונות בתערוכה

MussorgskyPictures at an Exhibition

תערוכת אמנות ירוקה Green Art Exhibition

התמונות שלנו בתערוכה Our pictures in the exhibition

התמונות שלנו בתערוכה   Our pictures in the exhibition

איזה כיף להשתתף בתערוכה נוספת! הערב, היתה הפתיחה החגיגית. אין כמו תרבות!

What fun to participate in another show! Tonight was the grand opening. There is nothing like culture!

אני בתערוכה I'm at the exhibition

אני בתערוכה   I'm at the exhibition

האוצרת אצרה את התערוכה כמיטב כשרונה ונסיונה העשיר ויצאה תערוכה בטוב-טעם.

The curator garnered the exhibition in the best of her talent and rich experience, and produced a tasteful exhibition.

כרזת תערוכת אמנות ירוקה Green Art Exhibition poster

כרזת תערוכת אמנות ירוקה   Green Art Exhibition poster

 

 

ההכנות לתערוכת אמנות ירוקה Preparations for the Green Art Exhibition

התמונות מונחות לקראת תלייתן The pictures are waiting to be hung

התמונות מונחות, ממתינות לתלייתן   The pictures are waiting to be hung

יש סיפוק רב בלהביא את התמונות לתערוכה ולהניח אותם כדי שהאוצרת תבחר היכן לתלותן.

It is a great satisfaction to bring the pictures to the exhibition and placing them so the curator will choose where to hang them.

זה הולך ומצטבר It is accumulating

זה הולך ומצטבר   It is accumulating

בהתחלה, האולם ריק. לאט-לאט, כשהאמנים מתחילים לבוא ולהביא מיצירותיהם – זה מתמלא. במהלך הימים הבאים, תעבוד האוצרת בפרך ותשקיע מחשבה רבה היכן לשים את היצירות כדי ליצור תערוכה מעניינת. אני סקרנית לראות היכן תתלינה שלי.

At first, the gallery is empty. Gradually, when the artists begin to come and bring their works – it fills up. Over the next few days, the curator will work hard and will invest a great deal of thought in where to put the works to create an interesting exhibition. I'm curious to see where my will be hanging.

תמונות-תמונות Pictures and pictures

תמונות-תמונות   Pictures and pictures

במשפט אחד:

עוד ארבעה ימים לפתיחה!!! חמישי (16.5.19) בשעה 20:00, הכל מוזמנים!

In one sentence:

Four more days until it's open!!! Thursday (16.5.19) at 20:00, everyone is invited!

תערוכת אמנות ירוקה Green Art Exhibition

הזמנה לתערוכת אמנות ירוקה Invitation to Green Art Exhibition

הזמנה לתערוכת אמנות ירוקה   Invitation to Green Art Exhibition

שוב התרגשות רבה! שוב הרגשת סיפוק נעימה מאוד! שוב תערוכה בה אני משתתפת! איזה כיף!!!

Again excitement! Again, a feeling of a very pleasant satisfaction! Again, an exhibition in which I participate! Marvellous!!!

ילדים ממחזרים Children recycle

ילדים ממחזרים   Children recycle

מישהי אמרה שהתקופה שלנו תיזכר כתקופת הזבל. אנחנו צורכים כל כך הרבה וזורקים כל כך הרבה ואין אנו משתמשים בכל מה שמיוצר עבור הצריכה שלנו. בעבר, היו לנו דברים שהחזיקו עשרות בשנים. לדוגמא: הורינו לא קנו מכונת כביסה כל שנתיים-חמש, אלא זו החזיקה מעמד אצלם הרבה אחרי שעזבנו את הבית. היום, הסיסמא היא לצרוך כמה שפחות זמן ולזרוק כמה שיותר מהר. זו התקופה. זה ענין של הכסף ששולט – הכסף של היצרנים.

Someone said that our era would be remembered as the garbage era. We consume so much and throw away so much and we do not use everything that is produced for our consumption. In the past, we had things that had lasted for decades. For example: our parents did not buy a washing machine every two to five years, but it lasted for a long time after we left home. Today, the keyword is to consume for as little time as possible and throw away as quickly as possible. This is the era. It's a matter of the money that controls – the money of the producers.

מיחזור אריזות מזון Recycling of food packaging

מיחזור אריזות מזון   Recycling of food packaging

אין לנו מספיק מקום לאגור את התוצאות של צריכת היתר שלנו ואנו זורקים המון, גם אם מעולם לא השתמשנו – כל הזמן זורקים. ומזהמים! כמות החרא שאנחנו משאירים אחרינו תציף אותנו יום אחד ותטביע. אם לא אותנו – אז את צאצאינו, כי אין מספיק מקום על פני כדור הארץ להכיל את כל הזבל הזה. מה יהיה עלינו?

We do not have enough space to store the results of our over-consumption and we throw away a lot, even if we have never used it – we throw away all the time. And we pollute! The amount of shit we leave behind will flood us one day and we will drown in it. If not us – then our offspring, because there is not enough space on earth to contain all this trash. What will become of us?

פריקת קרטונים במפעל אמניר חדרה Unloading cartons in Amnir Hadera factory

פריקת קרטונים במפעל אמניר חדרה   Unloading cartons in Amnir Hadera factory

ישנם אנשים טובים שהבינו שאנו נמצאים בבעיה עמוקה מאוד ואלה החליטו להתגייס לטובת כדור הארץ שלנו ולנסות לנקות אותו כדי להגן עלינו מהתוצאות החמורות של מעשינו. חלק מהם הקימו מפעלים למיחזור, חלק עוסק בשימוש מחדש בחפצים שאותם חבל לזרוק – אנשים משתדלים ותורמים לנושא. בין אלה, נמצאים אמנים שהחליטו לעשות אמנות מהזבל שאנו מיצרים. הדברים היוצאים תחת ידיהם פשוט מדהימים!

There are good people who understood that we are in a very deep problem and they decided to recruit for the benefit of our planet and try to clean it to protect us from the serious consequences of our actions. Some of them set up recycling plants, some deal with the reuse of objects that it's a shame to just throw away – people try and contribute to the subject. Among these, are artists who have decided to make art out of the garbage we produce. The things that come out from their work are just amazing!

איסוף זבל בחדרה Collection the garbage in Hadera

איסוף זבל בחדרה   Collection ze garbage in Hadera

במשפט אחד:

התערוכה המענינת תיפתח ביום חמישי הקרוב (16.5.19) בשעה 20:00, הכל מוזמנים!

In one sentence:

The interesting exhibition will start this Thursday (16.5.19) at 20:00, everyone is invited!

 

 

ננעלה, נשכחה Locked, Forgotten

ליד מיכל למיחזור נייר Next to a paper recycling bin

ליד מיכל למיחזור נייר   Next to a paper recycling bin

לא התכוונתי לפתוח שום שיח איתה. מבחינתי, היא ננעלה, נשכחה, נסתם עליה הגולל.

I did not mean to open any conversation with her. As far as I was concerned, she was locked, forgotten, sealed off.

הדפיקה הלא צפויה בדלת הגיעה בדיוק כשידי היתה על ידית הדלת לפותחה. התכוונתי לצאת לצילומים לקראת התערוכה החדשה בה אני עומדת להציג שוב מתמונותי, הפעם בנושא "אמנות ירוקה" – התגייסות לשמירה על כדור הארץ שלנו. חשבתי שזה השכן שכנראה מעונין לראות במו עיניו איך נראית בפסח דירה של מישהי שאינה דתית ולמרות זאת אינה מחזיקה חמץ. זה לא היה הוא.

The unexpected knock on the door came just as my hand was on the doorknob to open. I was on my way to go out to take photos for the new exhibition in which I am about to participate, this time it's about "green art" – an effort to preserve our planet. I thought that it was the neighbor who probably wanted to see with his own eyes how an apartment of someone who is not religious, and yet does not have chametz, looks like in Passover. It was not him.

היא עמדה בפתח, מחייכת חיוך רחב מאוזן לאוזן, מושיטה לי זר ענק של פרחים. "חג שמח!" הכריזה והתכוונה להכנס.

יצאתי לחדר המדרגות, נעלתי את הדלת וירדתי אל הרחוב, מתעלמת כליל מנוכחותה. לא התכוונתי לבזבז עליה את זמני.

She stood in the doorway, smiling broadly from ear to ear, handing me a huge bouquet of flowers. "Happy holiday!" She announced and intended to enter.

I went out to the stairwell, locked the door, and went down to the street, ignoring her completely, as if nobody was there. I had no intention of wasting my time on her.

במשפט אחד:

ישנם אנשים עקשנים ונחושים, איני סובלת כאלה.

In one sentence:

There are stubborn and determined people, I can't stand them.

ילדים ממחזרים Children recycle

ילדים ממחזרים   Children recycle