מרק ירקות עשיר Rich vegetable soup
בדרכי לבשל ארוחת צהריים אצל חברה, נשבה רוח נעימה. האויר היה חמים ונעים כמו שאני אוהבת.
On my way to cook lunch at a friend, a pleasant breeze blew. The air was warm and pleasant as I like.
היא מחזיקה את הדלת פתוחה קמעא ומקדמת את פני בחיוך מזמין. אני נכנסת לתוך מקפיא. "מה קורה?" אני שואלת בשיניים נוקשות. "למה את מקפיאה את הבית שלך?"
"על מה את מדברת?" היא תמהה. "בקושי מרגישים את המיזוג."
אני מביטה במזגן ואיני בטוחה שאני רואה היטב. "בקושי מרגישים? המזגן שלך על 18 מעלות! איך לא מרגישים?" אני, פחות מ-0c28, איני מסוגלת לתפקד. אני ממהרת ישר למטבח. לפחות שם אין מזגן, אם כי זה מורגש גם שם.
היא מביטה בי שותקת. אפילו אינה טורחת למשוך בכתפיה. אני מתנחמת שהבישול ודאי יעלה את הטמפרטורה במטבח וכך אתחמם.
She holds the door slightly open and welcomes me with an inviting smile. I walk into a freezer. "What's going on?" I ask with my teeth tapping each other. "Why are you freezing your house?"
"What are you talking about?" She wonders. "You barely feel the air conditioning."
I look at the air conditioner not sure that I see well. "You barely feel it? Your air conditioner is at 18 degrees! How do you not feel it?" I, less than 280c, can't function. I hurry directly to the kitchen. At least there is no air conditioner, although it is also noticeable there.
She looks at me silently. She does not even bother to shrug her shoulders. I take comfort in the fact that cooking will probably raise the temperature in the kitchen and thus I will warm up.
"מרק בחום הזה? השתגעת?" היא מזדעקת עת היא נכנסת אחרי למטבח ורואה את המצרכים שהבאתי אותם אני מסדרת על השיש. תפוחי אדמה, גזר, בצל, עדשים, קישואים, סלרי, שמיר ופטרוזיליה בהחלט מעידים שיהיה מרק.
יכולתי לשתוק, אך בחרתי להשיב לה. "לפי הכפור הסיבירי פה, מרק בהחלט מתאים. חוצמזה, הזמנת אותי לבשל מה שאני אוהבת, לא?"
"לא דיברנו על מרק", היא מוחה.
"לא דיברנו כלל על התפריט", אני מעירה לה. "רק אמרת שאת סומכת עלי." אני מתרכזת בקילוף הירקות. ההכנה תארך כחצי שעה, אחרי זה בישול איטי כשעה ובזמן שהמרק מתבשל, תכננתי להכין את המנה העיקרית – כרובית מטוגנת ולצדה פלפל ירוק ממולא באורז, אפונה ירוקה, בצל ושום מטוגנים, שיתבשל בתוך רוטב עגבניות.
"Soup in this heat? Are you nuts?" She shrieks as she follows me into the kitchen and sees the groceries I brought which I arrange on the counter. Potatoes, carrots, onions, lentils, zucchini, celery, dill and parsley certainly indicate there will be soup.
I could stay silent, but I chose to answer her. "According to the Siberian frost here, soup is definitely suitable. Besides, you invited me to cook what I like, didn't you?"
"We didn't talk about soup," she protests.
"We didn't talk about the menu at all," I remind her. "You just said you trusted me." I concentrate on peeling the vegetables. The preparation will take about half an hour, followed by slow cooking for an hour and while the soup is cooking, I planned to prepare the main course – fried cauliflower with green pepper stuffed with rice, green peas, fried onions and garlic, to be cooked in tomato sauce.
***
"המרק קצת חמוץ, לא?" היא אומרת-שואלת ומביטה בי במבט מעריך.
שמחתי שהיא הואילה לטעום למרות מחאותיה בהתחלה. "זה ממיץ העגבניות ששמתי בפנים. אני לא אוהבת חמוץ בדרך כלל, אך זה נותן למרק נופך מיוחד."
"וואלה טעים!" היא מכריזה ולוגמת בהנאה. אני מרוצה.
"The soup is a bit sour, isn't it?" She says-asks and looked at me approvingly.
I was glad that she was kind as to taste despite her protests at first. "It's the tomato juice I put in. Usually, I don't like sour, but it gives the soup a special touch."
"Walla is delicious!" She announces and sips with pleasure. I am happy.
במשפט אחד:
אין על מרק – אם זה בחורף, בקיץ, באביב או בסתו.
In one sentence:
Soup is great – whether in winter, summer, spring or autumn.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.