ארכיון תג: Avec le temps

הזמן הוא זמן Time is Time

גויאבות בזמן

גויאבות בזמן

הזמן הוא זמן,

הוא לא שום דבר אחר,

רק זמן.

הזמן נושק את כל הקרב אליו,

בולע אותו אל קרבו

ולא נודע כי בא לשם.

כי מה אנחנו על פני האדמה הזו,

מה אנחנו לעומת היקום האינסופי?

הזמן חותר אל האינסוף,

כי אין זמן,

אין הרבה מאוד זמן.

הוא חומק בין האצבעות,

כמו זיקית נמהרת החשה אל מקום מקלט.

לזמן אין מקלט,

לזמן יש את עצמו.

יש לו זמן, לזמן.

ורק אנחנו, בני החלוף,

חולפים עם הזמן,

כל הזמן,

ולא נודע כי באנו אליו.

Time is time,

it is nothing else,

just time.

Time kisses everything approaching,

swallows it

and no one knows it happened.

For wat are we on this planet,

what are we compare the endless universe?

 

Time strives to infinity,

as there is no time,

there is not much time.

It slips through the fingers,

like a hasty chameleon that rushes to find shelter.

Time hasn't got shelter,

time has itself.

time has time.

And only us, the ephemerals,

are passing with the time

all the time,

and it's never known that time came for us.

משה אוחיון – ארכה

ארכה / משה אוחיון

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת

סָךְ הַצְּפִיפֻיּוֹת גּוֹבֵר

עַל דִּמְיוֹנוֹת הָאָדָם

לֹא נִתֶּנֶת אַרְכָּה לָאִטִּיִים

מִלִּים נְמוֹגוֹת בַּצְּעָדָה הַגּוֹבֶרֶת

אַף אֶחָד אֵינוֹ מוֹשֵׁךְ

עַצְמוֹ מִן הַזְּמַן

הַנִּמְהָרוּת גְּלוּיָה

מְתַמְרֶנֶת בֵּין גִּדְרוֹת
הַבִּטָּחוֹן הַחֲבוּטוֹת

לַצְּפִירָה הַנִּסְעֶרֶת

גַּם מִי שֶׁהָיָה כַּמֵהַּ לְמִלָּה טוֹבָה
נִדְרָךְ לְפֶתַע

וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְפּוֹת

מִמָּה שֶּׁנֶּאֱחַז בּוֹ

וְכִסָּה אֶת מָה שֶׁהָיָה
וּמָה שֶׁרָצָה

וּמָה שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹ

מִן הַמָּקוֹם

הַזֶּה.

מתוך "ארבעים על האדמה", הוצאת קשב לשירה.

רימון אדום מבצבץ מבין העלים

רימון אדום מבצבץ מבין העלים

בתמצית:

לזמן יש זמן, לנו אין.

In essence

Time has time, we don't have it.

♀♀♀

קישורים מעניינים:

♀ מטרוסופיה / דוד קישיק

♀ אלכסון מחשבות מתחילות כאן / כתב עת דיגיטלי

♀ משה אוחיון שירים

Patricia Kaas – Avec Le Temps

יותר מדי זמן

Youn Sun Nah – Avec le temps

יותר מדי זמן אנחנו לא יודעים דבר. יותר מדי זמן משאירים אותנו בחשכה. היה אדם, לוחם, שיצא להגן על המולדת והתנדף. היה כלא היה. טפשות היא או איוולת שאין אומרים לנו את האמת? מה עלה בגורלו של רון ארד? אינכן חושבות שאנחנו מספיק בוגרות לדעת, גם אם האמת כואבת ופאשלות נוראיות נעשו בעניינו?

Villagers – Pieces / To be Counted Among Men

28 ושמונה שנים חלפו מאותו יום בו נפל רון ארד בשבי. עשרים ושמונה שנים! כמה זה בחודשים, בימים, בשבועות, בדקות? מה קרה שם? איך לא חילצנו אותו כשיכולנו?

משהו נורא קורה לנו, משהו נורא מאוד ולא הייתי רוצה שימשיך כך. הערכים שלנו הולכים ונשחקים. כך ארע שבאזכרות לנופלים במלחמת יום כיפור, לא היה ייצוג של הממשלה. איך זה קורה? כשאנשים תאבי שלטון וחסרי ערכים עומדים בראשנו, זה קורה. גם אם יש ביניהם כאלה ששכלו את יקיריהם, זה אינו מחסן אותם מלהתנהל בצורה צינית ואנוכית. הם ואפסם ותו לא. מה יש לנו, כעם, שהעונש שהם מגיע לנו? איך אין אנו יכולים להעמיד בראשנו אנשים עם ערכים, כדי שהדורות הבאים יהיו טובים יותר?

זה לא שאנו שוכחים, משכיחים לנו. ביומן המורה, בו הייתי מצפה למצוא אזכור ליום נפילתו של רון ארד בשבי, אין דבר כזה. אז אם אצל המורים, האמונים על החינוך לערכים, פדה שלהבת רקבון, מה יגידו אזובי הקיר הדבקים לכסאותיהם ולשררה, הלא אלה השרים בממשלה?

Stevie Nicks – Has Anyone Ever Written Anything For You

בשנים הראשונות לנפילתו בשבי של רון ארד, נהגו לערוך ביום הולדתו מטס במבנה חסר. דיברו על זה ברדיו ושידרו בטלויזיה. ככה אני זוכרת את זה. כמה שנים שהמטס הזה אינו טס?

ביאטריס אומרת שאי אפשר לחיות כל הזמן עם הזכרונות הללו ולהזכיר כל שני וחמישי כל ארוע טרגי שארע וצריך להמשיך הלאה, לחיות את החיים. אולי היא צודקת ועלינו לשכוח את אלה שמסרו את נפשם עבורנו, כדי שנוכל לחיות בשקט בארץ המדממת הזו? עד המבצע הבא…

בתמצית:

על איזה מזבח הקריבו את רון ארד ולמה?

Leonard Cohen – Story of Isaac