ארכיון תג: Chasing Pavements

ארוחת בוקר במיטה Breakfast in Bed

Adele – Chasing Pavements

היא עמדה בקצה המדרכה, מעבירה מבט אבוד סביב. עוד מרחוק נראה היה שמשהו מציק לה. מאחוריה, עמדו כמה כסאות שהוצבו שם כדי שהציבור יוכל לשבת עליהם, אך היא בחרה לעמוד. עת התקרבתי למקום בו עמדה, היא נעצה בי מבט חודר, חקרני. הבטתי חזרה. היתה לי תחושה שהיא מוכרת לי מאנשהו, אך לא ידעתי מהיכן. יש גיל שהזכרון לא ממש עובד.

She stood at the edge of the pavement, moving her lost gaze around. From a distance it seemed that something was bothering her. Behind her, a few chairs where placed for people to sit on, but she chose to keep standing.  When I got near the place she was standing, she gave me a piercing, inquisitive look. I looked back. I had the feeling that I know her from somewhere, but I didn't know where from. There is an age when the memory doesn't serve anymore.


כסאות ברחוב לשבת עליהם Chairs on the street for people to sit

כסאות ברחוב לשבת עליהם  Chairs on the street for people to sit on

אדל Adele


צלילי הפסנתר תפסו אותי באחת. הנמכתי את האש של הלביבות ורצתי לחדר השני להגביר את הווליום ולהתעלף מהקול של הזמרת. כשחזרתי, הצד הראשון שלהן היה שחום כדבעי ויכולתי להפוך אותן כדי שתהיינה אכילות גם מצדן השני. מאחר ולא אמרו פרטים על השיר, זה נשאר אצלי בגדר תעלומה. ככה קורה לי עם שירים חדשים, שעובר זמן עד שאני מצליחה לדלות עליהם פרטים. בסופו של דבר, כוחותינו היו אדיבים ונידבו פרטים: זמרת בריטית חדשה.

שנה לאחר מכן, בלונדון, אני צופה ב-Jools Holland יחד עם מישהי אצלה ביקרתי וג'ולס מכריז על הזמרת. אני קופצת ממקומי ומתחילה לרקוד מרוב שמחה על שנפל בחלקי הכיף לצפות בה בהופעה חיה. ידידתי מביטה בי ואחר במסך ואומרת: "סוף-סוף זמרת נורמלית ועסיסית, לא כמו השדופות הצרחניות שאין להם שום עומק." אני מסכימה עם כל מלה שלה.

ימים אחדים לאחר מכן, שודרה תוכנית הצדעה לברט בכרך בן ה- 80 והיה מענג לצפות באדל המבצעת את השיר האהוב עלינו – Baby it's You (אם כי אני מעדיפה את הגרסא של הסמית').

אדל וברט בכרך – בייבי זו את

Adele and Burt Bacharach – Baby It's You

באותה שנה זכתה אדל בפרס המבקרים של ה-Brit Awards.

Chasing Pavements היה לי בראש הרבה זמן. מתנגן ומתנגן, בעיקר כשכתבתי את טבק ואת עלי לונדון.

כמה שנים מאוחר יותר, היה Daydreamer השראה לפרחים.

מדהים איך שזמרת צעירה יכולה לגעת.


The piano sounds caught me at once. I lowered the flame of the latkes and ran into the other room to increase the volume and faint from the singer's voice. When I returned, their first side was well brownish and I could turn them over so they will be edible on the other side as well. Since no details were given about the song, it remains a mystery to me. That's how it happens to me with new songs, which take a while before I manage to dig details on them. In the end, our forces were kind and volunteered details: a new British singer.

A year later, in London, I watch Jools Holland show with someone I was visiting at and Jules announces the singer. I jump out of my seat and start dancing with joy for being lucky to watch her live. My friend looked at me and then at the screen and said: "At last a normal, juicy singer, not like the screaming emaciated who have no depth." I agreed with every word.

A few days later, a salute show to 80-year-old Burt Bacharach was broadcast and it was delightful to watch Adele performing our favourite song – Baby it's You (though I prefer the Smith's version).

SmithBaby It's You

That year, Adele won the Brit Awards Critics Award.

I had in mind Chasing Pavements for a long time. Playing and playing, especially when I wrote Tobacco and London Leaves.


Adele – Chasing Pavements

A few years later, Daydreamer was an inspiration for flowers.


Adele – Daydreamer


It's amazing how a young singer can touch.



והיא אך רצתה לשיר

ישנם שירים התופסים אותך מהצליל הראשון שלהם ואת פשוט עוצרת כל מה שאת עושה באותו הרגע ועוברת לדום, חוץ מאשר בנהיגה, כמובן. ברוב המקרים זה קורה בזמן שאני עובדת, קרי – כותבת. אני אוהבת לעבוד כשהרדיו פתוח ברקע על 88 בשעות מסוימות, כשקלאסיק FM ברשת או לצלילי הנגן, שם איגדתי את השירים שאני אוהבת, אותם אני מסוגלת לשמוע שוב ושוב, בכל יום, מהבוקר עד הערב.

במקרה של השיר הזה, הייתי הנוסעת. היא באה לקחת אותי משדה התעופה. בדרך כלל אינני אוהבת לנהוג, קל וחומר כשזה בצד הלא נכון של הכביש בארץ שאינני מכירה את דרכיה.

I heard that you're settled down,

That you found a girl…

הדלקתי את הרדיו והיא אמרה שזה השיר הכי יפה באלבום. המנגינה זרמה והמלים מילאו את כולי. לא יכולתי להוציא הגה מהפה. עצמתי את עיני, מתמכרת, חשה את המוזיקה בכל הגוף, ללא יכולת לעצור את הדמעות.

I heard that your dreams came true

Guess she gave you things I didn't give to you

כשזה נגמר, היא אמרה שמעולם לא פגשה מישהי שחוֹוָה ככה מוזיקה והיא שמחה שהכירה לי את השיר. כולי הכרת תודה, ביקשתי שתשמיע שוב. ושוב. ושוב.

Never mind, I'll find someone like you

I wish nothing but the best for you

היא הכינה קפה והיתה גם עוגה. התלבטתי בין הגבינה לשוקולד, אבל היא אמרה שאני לא צריכה לבחור… זללתי שתי פרוסות (דקיקות!) מכל סוג. היא ידעה שהדרך אלי עוברת בעוגות הטעימות שלה 🙂

Sometimes it lasts in love,

But sometimes it hurts instead

אני מקוה שלעולם לא אקבל את השיר הזה ממנה בתור רמז.


And she just wanted to sing

There are songs that catch you from their first sound and you just stop everything you do at that moment and stand at attention, except when driving, of course. In most cases, it happens while I'm working, meaning – writing. I like to work when the radio is open on 88FM in the background at certain times, with the Classic FM on the internet or to my player's sounds, where I have gathered the songs I love, which I can hear over and over, every day, from morning to evening.

In the case of this song, I was the passenger. She came to pick me up from the airport. I usually don't like driving, all the more so when it's on the wrong side of the road in a country I don't know its ways.

I heard that you're settled down,

That you found a girl…

I turned on the radio and she said it was the most beautiful song in the album. The melody flowed and the lyrics filled me entirely. I couldn't speak. I closed my eyes, became engrossed in the sounds, feeling the music all over my body, unable to hold back the tears.

I heard that your dreams came true

Guess she gave you things I didn't give you

When it was over, she said she had never met anyone who experienced music like that and she was glad she introduced the song to me. All of me filled with gratitude, I asked her to play it again. And again. And again.

Never mind, I'll find someone like you

I wish nothing but the best for you

She made coffee and also a cake was there. I deliberated between the cheese and the chocolate, but she said I didn't have to choose… I gobbled two (thin!) slices of each kind. She knew that the road to me was going through her delicious cakes 😉

Sometimes it lasts in love,

But sometimes it hurts instead

I hope I never get this song from her as a hint.


בשני האלבומים ישנם שירים מצמררים ויש כאלה שטובים יותר בהופעה. לדוגמא: אף שהגרסא של אדל ל-Lovesong אינה רעה, היא אינה מרגשת אותי ואני מעדיפה את זו של הקיור, הנשמעת לי מדויקת יותר. הקיור מעיפים אותי, גם בגרסא האקוסטית של השיר.


Both albums have spine-tingling songs and some are better on live show. For example: although Adele's version of Lovesong is not bad, it isn't exciting and I prefer that of The Cure, which sounds more accurate to me. The Cure make me fly, even in the acoustic version of the song.

ודי לחכימא:

אני מאמינה לה, היא שרה מהנשמה שלה.

Word to the wise:

I believe her, she sings from her soul.

קישורים מומלצים:

  1. ראיון א' ברדיו Q
  2. ראיון ב' באותו רדיו
  3. ריטה רגע פרטי (ואני רק רציתי לשיר)


Recommended links:

1. Adele Interview 1 on Radio Q

2. Adele Interview 2 on the same Radio

3. Rita – A Private Moment (and I just wanted to sing)


אדל מרימה את הקהל בטקס הגראמי 2012 וקוטפת 6 פְּרָסים!


Adele – 2012 Grammy Performance "Rolling In the Deep"

Adele wins Best Album of the year  – Brit Awards 2012 HD


הופעה מחשמלת של אדל ברויאל אלברט הול

Adele's electrifying performance

Live at The Royal Albert Hall 2011