ארכיון תג: clouds

מתי לאחרונה קיבלת פרחים ? When did you Receive Flowers Lately

לואיס קפלדי ואלישה קיזמישהו שאהבת

Lewis Capaldi & Alicia KeysSomeone You Loved

התחזית הזהירה שירד גשם לפרקים, טפטופים פה ושם, אך לא משהו רציני. לא ההנתי להסתכן בתליית הכביסה.

The forecast warned that it was going to rain occasionally, drizzling here and there, but not something serious. I didn't take the risk of hanging the laundry.

היה לי ברור שאם אתלה – הגשם יגיע מיד וירד בששון להרטיב לי את הכביסה. ולא רק את שלי, את של כל מי שבעיר שלי. העדפתי להמנע ולאפשר לכביסות האחרות להתיבש – זו של החיילים, של המשפחות ובעיקר של התינוקות, כביסה שאי אפשר להמנע מלכבס ולתלות בשבת. "לא תלית כביסה, נכון?" שואלת-קובעת חברה שהתקשרה קצת אחרי חצות היום כדי לבדוק את מצבי.

"ברור שלא!" עניתי. "את רואה שאין גשם למרות העננים הכבדים שחולפים פה ושם. אני מניחה שאת כן."

"ודאי!" השיבה בקול שמח. "לא רק את שלי, אלא גם את של הילדים. הם נסעו לדרום אדום והתנדבתי לטפל להם בכביסה. תליתי כבר 5 מכונות, אלה יתיבשו לקראת רדת הערב ואפילו אספיק לקפל להם לפני שהם יחזרו. אני מוכרחה לומר שכל הזמן חשבתי עלייך בתקוה שלא תתלי!"

"נו, אין צורך להודות לי. בסך הכל חשבתי על היקום ועל תרומתי הצנועה לרווחתו, לא משהו גדול. אוכל לכבס מחר, שום דבר לא בוער לי." אכן, מחר יום חדש. לא הבנתי איך אפשר לקחת את המשפחה לארוע של דרום אדום כאשר יש עדיין את איום הטילים, שרק אמש נורו לשם, שלא לדבר על טרור הבלונים מלאי חומרי הנפץ שעפים ללא הרף. לא התכוונתי לפתוח את הנושא. תארתי לעצמי שהיא אינה מאושרת מזה.

"חס ושלום מחר!" מיהרה החברה ליטול קורה מעל עיני. "אמרו שמחר בטוח ירדו ממטרים כבדים וממושכים. אין לך מה לכבס, הרי אין לך מכונת ייבוש."

It was clear to me that if I hung up – the rain would immediately come to joyfully fall down to wet my laundry. And not just mine, also of everyone in my town. I preferred to avoid and allow the other laundries to dry – that of the soldiers, the families' and especially the babies', laundry that cannot be avoided from washing and hanging on Shabbat. "You didn't hang your laundry, did you?" Asked-determined a friend who called a little after midday to check my situation.

"Of course not!" I answered. "You see there is no rain despite the heavy clouds passing here and there. I guess that you did."

"Certainly!" She replied in a happy voice. "Not only mine, but also my children's. They went to the Darom Adom (Red South) and I volunteered to take care of their laundry. I already hung 5 machines, these will dry before dusk and I'll even manage to fold them before they return. I have to say that I kept thinking of you hoping you wouldn't hang!"

"Well, no need to thank me. I just thought of the universe and my modest contribution to its well-being, not something big. I can wash tomorrow, nothing is urgent." Indeed, tomorrow is a new day. I couldn't understand how the family could be taken to the South Red event when there is still the missiles threat that had just been shot there last night, not to mention the terror balloons full of explosives flying constantly. I didn't mean to open the issue. I imagine she's not happy about that.

"Goddess forbid tomorrow!" The friend hurried to open my eyes. "They said tomorrow we are surely going to get heavy and prolonged showers. You shouldn't do nothing with your laundry, you haven't got a drying machine."

כמובן שאין לי מכונת כביסה, משום שזה בזבוז אנרגיה, מבחינתי. ימות הגשם הרצופים אצלנו אינם מספיקים כדי לאיים על מצבת הלבוש שלי, כך שאני מסתדרת מצוין. אך כשיש משפחות ברוכות נפשות, אי אפשר לחכות עד שהימים הגשומים יעברו. אי אפשר להחזיק מלאי בגדים שיספיק עד יעבור זעם. לכן, מכונת ייבוש אינה מיותרת ובהחלט שוה את האנרגיה הכרוכה בשימוש בה. במשפחה ממוצעת מעמידים 4-3 מכונות כביסה ליום ובחורף זו בעיה לא קטנה. אני מסתפקת בשתיים לשבוע.

Clearly I don't have a washing machine, because for me it's a waste of energy. Continuous rainy days in Israel are not enough to threaten my attire inventory, so I'm fine. But when there are large families blessed with children, they can't wait for the rainy days to pass. It is impossible to keep a stock of clothes that will last until rage passes. Therefore, a drying machine isn't unnecessary and definitely worth the energy involved in using it. In the average family, 3-4 washing machines are used per day. Personally, I use two a week.

"שמעי", אני שומעת אותה מבעד להרהורי, "הסיבה שבעטיה התקשרתי היא שרציתי להזמין אותך לבוא איתנו לים. רוצה?"

"לים?" אני מהרהרת באוזניה, שוקלת את האפשרות להתאוורר באויר הצח.

"הרי לא תתלי כביסה שם, אז לא נראה לי שירד גשם. אני מארגנת עוד כמה חברות. מה את אומרת? אבוא לקחת אותך בעוד כחצי שעה? תספיקי להתארגן עד אז?"

"Listen," I hear her through my reflection, "the reason I called was because I wanted to invite you to come with us to the sea. Want to?"

"To the sea?" I ponder in her ears, contemplating the possibility of getting some fresh air.

"You aren't going to hang any laundry there, so I don't think it'll rain. I'm organizing a few more friends. What do you say? I'll come to get you in about half an hour? Will you be able to get organized by then?"

הפרויקט של עידן רייכלמי נהר (סולנית: ענת בן חמו)

The Idan Raichel Project – Mey Nahar (River Waters) [soloist: Anat Ben Hemo]

היתה ערבוביה של קרירות וחמימות באויר. רוח קלה נשבה, נושאת בכנפיה את מליחות המים. פרשנו על החול הרטוב את המחצלות שהבאנו איתנו והשתרענו עליהן כדי להנות מן הרגע. השמש שלחה קרניים חמימות למדי מבעד לשמיים המעוננים בפערים די גדולים. עצמתי את עיני, מתענגת. אני אוהבת את הים.

There was a mix of coolness and warmth in the air. A light breeze blew, carrying its salinity on its wings. We spread out on the wet sand the mats we brought with us and laid down to enjoy the moment. The sun sent quite warm rays through the cloudy skies with pretty big gaps. I closed my eyes, relishing. I love the sea.

מישהי העבירה בינינו קפה שחור מהביל, ארומת ההל שעלתה ממנו מענגת את אפנו. גם עוגות מאפה בית הועברו וערבו מאוד לחך. אלה מאותם רגעים בחיים בהם אנחנו פותחות את הלב, גם אם זה בפני ידידות פחות קרובות לנו, שעה נעימה של רצון טוב.

Someone passed amongst us a steaming black coffee, the aroma of the cardamom rising from it delights our nose. Tasty homemade cakes were also moved from boxes to palates. Those are moments in life where we open our hearts, even if it's to friends less close to us, a pleasant time of goodwill.

"מתי לאחרונה קיבלתן פרחים?" העלתה מישהי תהייה באויר. מיד עלתה המולה וכמה מהן התחילו לדבר בבת אחת כדי להשמיע בפנינו את נסיונן העשיר בנושא. לי לקח קצת זמן לחשוב על זה. אני לוקחת את הזמן שלי כדי לבדוק דברים ולהרהר במשמעותם. לפעמים, גם משפטים פשוטים לכאורה, לא ממש מסובכים, יכולים לגרום לי להזיז את התאים האפורים שעדיין נותרו לי. חשבתי על ביאטריס המתוקה, שנוהגת להביא לי פרחים יפים בכל פעם שהיא מגיעה. אני אוהבת פרחים. הן לתת והן לקבל.

"When did you get flowers lately?" Someone raised a wonder in the air. A clamour immediately broke and some of them started talking at once to give us their rich experience on the subject. It took me a while to think about it. I take my time to check things out and reflect on their meaning. Sometimes, even seemingly simple sentences, not really complicated, can make me move the grey cells I still have left. I thought of sweet Béatrice, who usually brings me beautiful flowers whenever she arrives. I love flowers. Both to give and receive.

השקיעה היתה מהממת   The sunset was stunning

השקיעה היתה מהממת   The sunset was stunning

במשפט אחד:

השקיעה היתה מהממת. בערב, מספר שעות לאחר מכן, דיווחה לי החברה שהספיקה להתגבר על ערימות הכביסה ואפילו פגשה את הנכדים כדי להתענג על חברתם.

In one sentence:

The sunset was stunning. In the evening, several hours later, the friend reported to me that she had managed to overcome the piles of laundry and even met her grandchildren to savour their company.

עובדות Facts

מבט מהחלון אל שמיים מעוננים לקראת השקיעה A view from the window to cloudy skies before sunset

מבט מהחלון אל שמיים מעוננים לקראת השקיעה A view from the window to cloudy skies before sunset

לא היה טעם להכחיש. העוּבדות עמדו מול עיני, מסדרות עצמן כמו במסדר, מנומקות על ידה עד היסוד. לא היה שום טעם להכחיש.

There was no point denying it. The fact stood in front of my eyes, arranging themselves as in a roll call, reasoned by her to the core. There was no point denying it at all.

בעודה מדברת, השקפתי מבעד לחלון. לא יכולתי להישיר מבט אל עיניה, למרות שהיא חזרה ואמרה לי להביט אליה כדי לודא שאני אכן מבינה את מה שהיא אומרת. או אולי כדי לבדוק אם יש לי דמעות בשבילה. היו לי, אך נלחמתי בכל כוחי לבל יבצבצו. העדפתי להשקיף מבעד לחלון.

While she was talking, I looked out the window. I couldn't look straight into her eyes, though she kept asking me to look at her in order to make sure that I really understand what she was saying. Or perhaps to check if I have tears for her. I had, but I fought with all my might so they won't pop out. I preferred to look out the window.

שמיים מעוננים לקראת השקיעה cloudy skies before sunset

שמיים מעוננים לקראת השקיעה cloudy skies before sunset

 

 

 

לחשב מסלול Calculate Route

ירח בין עננים Moon among clouds

ירח בין עננים Moon among clouds

ישנם ימים כאלה, בהם שום דבר אינו מסתדר לך ובסופם, אפילו הירח מסתתר מפנייך. את מבינה שעלייך לחשב מסלול מחדש.

There are such days, when nothing goes right for you, and when they end, even the moon hides from you. You understand that you have to recalculate route.

 

ירח מסתתר בין עננים Moon hides among clouds

ירח מסתתר בין עננים Moon hides among clouds

עננים Clouds

שמש מציצה מבעד לעננים The sun is peeking through the clouds

השמש מציצה מבעד לעננים   The sun is peeking through the clouds

אני חושבת על הפעם האחרונה בה ראיתיה. היא עמדה על שפת המים, מביטה אלי במבט שובב, עיניה צוחקות. צילמתי אותה. אני מצלמת תמיד את מי שאני יכולה בכל שעת כושר שמזדמנת לי. השמש עמדה באמצע השמיים, מציצה מדי פעם מבין ענני הנוצה השטים ברוח הקלה. היה חם. היה נעים.

I am thinking about the last time I saw her. She was standing by the water, looking at me playfully with her laughing eyes. I took her photo. I always take photos when I can. The sun stood in the middle of the sky, peeking from time to time through the cirrus clouds floating in the light wind. It was hot. It was pleasant.

הכל עובר חביבי – עננים