ארכיון תג: cold

אמרו שיהיה קר   They Said it would be Cold

On the Streets – A Feature Documentary on Homelessness in L.A.

היה קר. מה-זה קר! נורא! לא נעים אפילו לגרש זבוב החוצה בקור הזה.

it was cold. So cold! Awful! It was unpleasant to even drive a fly out in this cold.

מבעד לחלון המוגף היטב, אפשר היה לראות את הרוח שהשקיעה את כל עוצמתה כדי לאמת את שחזו החזאים. אמרו שיהיה קר. קר מאוד. על הספסל שממול לבנין שבו אני גרה, ישבה מישהי לבד. למרגלותיה היה מונח סל גדול ובצד הספסל עמדה עגלת תינוקות. הנחתי שהיא נחה. אישה עם עגלת תינוקות וסל קניות. השארתי אותה לשבת שם והלכתי להכין לעצמי את ארוחת הבוקר. היה קר. מאוד.

Through the well-shuttered window, one could see the wind that had invested all its might to validate what the forecasters predicted. They said it would be cold. Very cold. On the bench opposite the building where I live, someone was sitting alone. At her feet a large basket was placed, and a baby stroller stood at the side of the bench. I assumed she was resting. A woman with a baby stroller and a shopping basket. I left her to sit there and went to make breakfast for myself. it was cold. Very.

שעה לאחר מכן, נכנסתי שוב אל החדר כדי לקחת משהו והצצתי מבעד לחלון. האישה כבר לא היתה שם. גם לא הסל והעגלה. חשבתי לעצמי שבזמן שהייתי עסוקה בארוחת הבוקר, היא ודאי קמה והמשיכה בדרכה. לא נעים לשבת על ספסל בקור, גם אם יש צורך לנוח מהדרך. כמה כבר אפשר לשבת?

An hour later, I went back into the room to take something and peeked out the window. The woman was no longer there. Neither her basket and the stroller. I thought to myself that while I was busy with breakfast, she must have stood up and continued on her way. It is not pleasant to sit on a bench in the cold, even if one needs to rest from time to time. How much can one sit?

אחר הצהריים ירדתי לבדוק אם יש לי דואר בתבה שבכניסה לבנין. "ראית מה היה בבוקר?" שאל אותי בהתרגשות השכן מהקומה הראשונה.

"מה הייתי צריכה לראות?" לא ירדתי לסוף דעתו.

"מצאו אישה על הספסל. מתה. חושבים אולי מהלילה." הסביר. "אין לה בית. אין משפחה."

In the afternoon I went down to check if I had mail in the box at the entrance of the building. "Did you see what happened this morning?" Asked me excitedly the neighbour from the first floor.

"What should I have seen?" I didn't understand what he meant.

"They found a woman on the bench. Dead. They think maybe from the night." He explained. "She has no home. No family."

Israel: Poor Pensioners (ARTE Documentary)

במשפט אחד:

איני מפסיקה לחשוב על האישה המסכנה. איני מפסיקה לחשוב על כל אותם דרי רחוב שאין להם מקום להניח עליו את ראשם. על ממשלת הרשעים שלא אכפת לה מהעם ועל שאין היא פועלת לטובת הבטחון האישי שלנו.

In one sentence:

I can't stop thinking about that poor woman. I can't stop thinking about all those homeless people who live on the street and have no place to put their heads at. About the evil government that doesn't care about the people and that it doesn't work for our personal safety.

חם לי, קר לי I'm hot, I'm cold

Uriah Heep – Sunrise

אני נכנסת אל מכוניתה וחוטפת מכת קור קשה. אוי, כמה שהצטערתי על שלא הבאתי איתי את הסוודר שהכנתי וברגע האחרון החלטתי להשאירו בבית!

I enter into her car and get a severe frostbite. Oy, how sorry I was for I had not brought my sweater with me, that the last minute I decided to leave it at home!

"השמה תשמור!" אני פונה אליה בתחינה. "מה הכפור הזה! איך לא קר לך?"

"קר?" היא עונה לי בשאלה כמו יהודיה אמיתית. "איך קר? חום אימים!"

"G-ddess forbid!" I appeal to her. "What is this frost! How are you not cold?"

"Cold?" She replies with a question like a real Jew. "How is it cold? It's awful hot!"

 

אני מביטה בה בתדהמה, רושמת לעצמי לא לשכוח להבא לשאול את המועמדת אם היא מעדיפה קיץ או חורף. לא נראה לי שאוכל אי-פעם להסתדר עם אשה שאוהבת חורף וקור.

I stare at her with amazement, notifying myself no to forget the next time to ask the candidate if she prefers summer or winter. I don't think I can ever get along with a woman who loves winter and cold.

לא התכוונתי לסבול ממנה. 150 בחוץ וזו חם לה ועוד אימים? גם אם היא האשה הכי מקסימה בעולם, זה לא משהו שיכול להתאים לי.

I had no intention to suffer from her. 150 outside and she is hot, let alone awful hoe? Even if she is the most charming woman in the world, it's not something I would be able to live with.

"אין לי שערות על החזה", אני מעדכנת אותה. "קרררררר לי פה!" אני מדגישה בשיניים נוקשות.

"גם לי אין", היא מרגיעה אותי, "גילחתי לפני פגישתנו."

"שמחה לשמוע", אני אומרת. "אם זה כך, לא ברור לי איך לא קר לך."

"אני יכולה להעלות את הטמפרטורה ל-200 אם כל כך קר לך. זה יעזור?"

200??? אני מזדעקת בתוכי, 200??? זאת אומרת שהיא על פחות מזה? "עדיף לי 300. אם זה פחות מ-280 אני קופאת."

"I don't have hair on my chest", I inform her. "I'm freezzzzing here." I emphasize with my teeth chattering.

"I don't have either", she assures me, "I shaved before our meeting."

"Glad to hear", I say. "If that's the case, I don't understand how come you aren't cold."

"I can raise the temperature to 200 if you are so cold. Would it help?"

200??? I scream inside me, 200??? Does it mean that she is on less that this? "I prefer 300. If it's less than 280 I freeze."

Uriah Heep – July Morning

♀♀

בתמצית:

אני אוהבת את הקיץ. לא אוהבת חורף, בלשון המעטה. מעולם לא הבנתי את אלה האוהבות קור והסובלות בחמסין. יצורות משונות.

In essence:

I love the summer. I don't like winter, to say the least. I have never understood those who love cold and suffer from hamsin (heat wave). Weird creatures.

צביטות קטנות של קור Tiny Pinches of Cold

Christina Aguilera – Stormy Weather

"אני אוהבת את הצביטות הקטנות של הקור", היא אמרה לי.

הבטתי בה בתמהון, מתקשה להבין איך אפשר לאהוב קור.

"I love the little pinches of the cold", she said to me.

I gazed at her surprisingly, finding it hard to understand how anybody can love the cold.

הגשם מתדפק על זגוגית החלון, טיפותיו נוטפות בטורים פתלתלים. אני מתבוננת בנחלים הקטנים שהרוח מסיטה ומתגעגעת לארצי, לחום, לחמסין. אני מתכרבלת ככל יכולתי, רק הפנים חשופות. בתוך שמיכת הפוך אין צביטות קור, לשמחתי.

The rain is knocking on the windowpane, its drops dripping in winding lines. I stare at the little streams the wind shifts, and longing for my country, to the warmth and the heatwaves. I snuggle as much as I can, only my face is exposed. To my delight, inside the down duvet there aren't cold pinches.

 

Johnny Mathis – Wild is the Wind