ארכיון תג: dating

אינטימיות Intimacy

Intimacy – Trailer

חשבתי שאנחנו מדור אחר ויש לנו את החינוך והערכים שספגנו, שאין אנו אמורות להתקלקל.

I thought we were from another generation and we had education and values we were taught, that we were not supposed to go wrong.

פעם, נהוג היה לומר שקשה ללמד סוסים זקנים טריקים חדשים, אך מסתבר שהטכנולוגיה לימדה את הדור שלי חידושים והמצאות והצעידה אותנו צעד ענק. איני יכולה להחליט כרגע אם זה קדימה או אחורה. זה צעד ענק.

In the past, they used to say that it was difficult to teach old horses new tricks, but it turns out that technology had taught my generation innovations and inventions and had taken us a giant step. I can't decide right now whether it's forward or backward. It's a huge step.

זה לא התחיל דוקא עכשו, אבל הדור הזה ממש על הפנים. בדור שלי היו מעטים, ממש לא הרוב, שברגע שנכנסו הטלפונים הניידים הביתיים (הרבה לפני החכמים של ימינו), הם היו מתחברים אליהם כמו אינפוזיה. אני זוכרת ביקורים עם ילדַי אצל חברות, שחלקן היה מנותק מאיתנו, ממש בעולם אחר, מחוברות אל מי שבקצה השני של הקו. לא היו ביקורים חוזרים שלי אצלן, הן משום שנעלבתי על חוסר תשומת הלב אלי ובעיקר משום שלא רציתי שילדי ילמדו מהן.

It did not start now, but the current generation is really on the face. In my generation there were few, not quite the majority, who, as soon as the home mobile phones came in (long before today's smartphones), they would connect to them as if they were infusions. I remember visiting with my children at friends, some of which were cut off from us, actually in another world, connected to the other end of the line. I had no repeated visits to them, partly because I was offended by the lack of attention to me, but mainly because I did not want my children to learn from them.

אני מתחברת בקלות אל אנשים, בעיקר אל אלה המעניינים אותי. אין לי בעיה כלל להפתח מיידית ולנהל שיחות משמעותיות עם אותם אלה שאני מוצאת ראויים, בעיקר ראויות, כמובן. עם הזמן, גיליתי שלאחרים לא קל להפתח, אני כבר לא מדברת על להיות מסוגלים להתאהב.

I connect easily to people, especially to those who interest me. I have no problem at all opening up and having meaningful conversations with those I find worthy, especially women, of course. With time, I discovered that others are not easy to open up, let alone being able to fall in love.

לימדתי את החוג הקרוב אלי שאם מי מהן רוצה לעוף מחיי, עליה רק להציב את המסך על השולחן בזמן שאנחנו נפגשות. נכון שיש לנו בני משפחה ובעיקר נכדים שמתקשרים לדרוש בשלומנו, שזה טבעי ואין לי בעיה עם זה, אך לא יכול להיות שמאן דהיא שקבעה איתי פגישת הכרות, יושבת מולי במסעדה או בבית הקפה או אפילו לצדי על ספסל בגינה הציבורית (או בכל מקום אחר), עיניה ממוקדות במסך במקום בי ואצבעותיה מקלידות הודעות ללא הרף. אצלי היא נשרפה. איני נותנת הזדמנות נוספת.

I taught the close circle surrounding me that if any of them want to fly out of my life, she just has to put the screen on the table while we meet. It is true that we have family members and especially grandchildren who call to ask how we are doing. That it is natural and I have no problem with it, but I can't accept when somebody who set a meeting with me, is sitting opposite me in a restaurant or a café, or even beside me on a bench in a public garden (or anywhere else), her eyes are focused on the screen instead on me and her fingers keep typing messages. With me she is burned. I don't give another chance.

היא (סרט) קדימון

Her (film) Trailer

 

לא רוצה לפספס כלום Don't Wanna Miss A Thing

AerosmithI Don't Wanna Miss A Thing

חשבתי שאני יודעת מה היא עומדת להגיד. טעיתי.

I thought that I knew what she was going to say. I was wrong.

יומיים לפני, היא התחילה איתי באתר ההכרויות בו אני רשומה כבר שנים ותוצאות אין. הייתי בטוחה שגם הפעם תהיה האכזבה הרגילה של הפער בין מה שאנחנו מעבירות זו לזו באמצעות הסקייפ (ראיון חובה מבחינתי לפני כל פגישה) לבין מה שאנו חשות בפגישה בעולם האמיתי. עדיין אין תחליף לאינטראקציה בלתי אמצעית, ללא מחיצות.

Two day ago, she flagged me on the dating site I'm registered for years now, but no results. I was sure that this time too I'll experience the usual disappointment of the gap between what we pass to each other via Skype (that's a compulsory interview, as far as I'm concerned, before moving forward to meet in person), and what we feel while meeting in the real world. There still no substitute to an unmediated interaction, without partitions.

קבענו בבית הקפה היחיד בחדרה הפתוח בשבת. לא להיט, כי השרות שם די איטי ולא ממש יעיל, אך לא היתה ברירה. איני נוהגת לארח נשים זרות בביתי בפגישה הראשונה איתן וגם איני נוהגת להתארח בבתיהן של זרות. אהבתי איך שהיא זרמה איתי בזמן שתכננו היכן נפגש.

We planned to meet at the only café in Hadera that is open on Shabbat. Not a great place, because their service is slow and inefficient, but there wasn't any choice. I don't tend to invite strange women to my place on our first date, and I don't tend going to theirs either. I loved how she flowed with me while we were planning where we were going to meet.

כהרגלי, הקדמתי בעשר דקות. איני אוהבת לאחר ומעדיפה להקדים קצת, להתישב, להזמין משהו לשתות, ללגום בנחת ולראות את מי שאני עומדת לפגוש כשהיא מגיעה, איך היא נכנסת, אם היא מביטה סביב לאתר אותי… כאלה דברים. אני אוהבת להתבונן בה לפני שהיא עוטה את המסכה שלה, אם היא עוטה.

As usual, I was ten minutes early. I don't like to be late and prefer to be early a bit, to sit down, order something to drink, sip it leisurely and watch the person I'm about to meet when she arrives, how she goes in, if she looks around to find me… Such things. I like to watch her before she puts on her mask, if she does.

אני נכנסת לבית הקפה, מסירה את משקפי השמש ומחליפה אותם במשקפיים הרגילים, תוך שאני מביטה סביב לבדוק איזה שולחן פנוי. לפני שאני מספיקה להתמקד על שולחן כלשהו, היא כבר עומדת על ידי, טופחת קלות על זרועי ואומרת: "שלום, שרון!"

I walk into the café, taking off my sunglasses and exchange them with my usual ones, while looking around to check which table is available. Before I manage to focus on a certain table, she already stands beside me, patting gently my arm and says: "Hello, Sharon!"

Aerosmith – Dream On

גן שעשועים Playground

Air – Playground Love

מצחיק לפגוש בגן השעשועים מישהו איתה דיברת אתמול בסקייפ אחרי שנדברתם להפגש שוב וירטואלית בסוף השבוע, אולי ביום ששי, נראה כבר איך נסתדר עם הזמן וההתחיבויות שלנו ונסתמס כדי לקבוע.

It's a bit funny to meet at the playground somebody you chatted with yesterday on Skype, after you planned to meet again virtually on the weekend, perhaps on Friday, we'll see how we'll manage with our time and obligations, and we'll text each other in order to set a time.

אם להיות כנה, זה גם קצת מביך. אחרי שעתיים של שיחה (קחנה בחשבון שאני יכולה לדבר לנצח ואפילו יותר), נראה היה לי שלא ממש התלהבנו זו מזו; אחרת, לא היינו דוחות ומנסות להפגש מיד.

To be honest, it's a bit awkward too. After two hours of chatting (mind you, I am capable to chat forever and more), it seemed that we were not at all excited from each other; otherwise, we wouldn't postponed and try to meet immediately.

בסקייפ היא נראית אשה נחמדה, בסדר, כזו שאפשר לצאת איתה מדי פעם לסרט או למסעדה ולהחליף דעות על הא ודא כדי לא להיות לבד. ידידה. היא לא הרטיטה לי את הלב ונראה לי שגם אני לא הרטטתי את לבה.

On Skype, she seemed to be a nice woman, OK, somebody I might go out with to a movie or a restaurant, and exchange our views on this and that in order not to be alone. A friend. She didn't trembled my heart, and it seems that I didn't thrilled hers either.

על מה מדברות שתי נשים זרות שאך זה הכירו ולא התכוונו להפגש בקרוב?

What have two women, that met just now and had no intention to meet soon, to talk about?

אשמח להכיר I'd Like to get to Know You

 

Elvis Costello – She

 

היא (שלשום, 02:30): הי אשמח להכיר התקשרי ואולי… [וצרפה מספר נייד]

She (the day before yesterday, 02:30): hi I'd like to get to know you call me and maybe… [she attached a cellular number]

אני (אתמול, 00:32): שלום לך. אשמח להתקשר. באילו שעות יהיה לך נוח?

Me (yesterday, 00:32): hello. I'd be happy to call. Which hours are convenient for you?

היא (אתמול, 21:44): בשעות הבוקר או בערב להשת…

She (yesterday, 21:44): in the morning hours or in the evening hope to hear from you

אני (הבוקר, כשהתעוררתי, לעצמי): אין לי כוח, גם לא חשק לשטויות הללו.

Me (to myself, when I woke up this morning): I have no energy, nor have I any desire for this nonsense.

Dodie Clark – She

 

She – A queer short film

Warmish – A Lesbian Short Film

 

 

זהו, החלטת להתנחל פה? So, You Decided to Settle Here?

פגישה ראשונה בשדה First meeting in the field

פגישה ראשונה בשדה First meeting in the field

לא התכוונתי להשאר. בסך הכל היתה זו פגישה ראשונה, בה מחליפות מידע ראשוני, לא שיחת נפש. היא ביקשה יפה, אז נשארתי.

I didn't intend to stay. It wasn't a date, just a first meeting, where you exchange initial information, not a soul talk. She asked nicely, so I stayed.

פעם, נעשתה ההכרות דרך האתר ואז, הסינון הראשוני היה טלפוני. היו שיחות שנמשכו שעות, לפעמים שלוש, לפעמים ארבע, חמש ואפילו יותר, בהן חלקנו זו עם זו את נפשנו. אני נפש פתוחה וחברותית, שלא לדבר על סקרנית להכיר את המועמדת באופן יסודי ככל האפשר. למרות הפתיחות, השיחות הללו לא היו אף פעם סימן שהקשר באמת ימשיך הלאה. פעמים לא מעטות, אחרי שיחות ממושכות כאלה, למרות שהן התקיימו, נוצרה דממת אלחוט. אני ממש לא רודפת אחרי אף אחת, כך שאינני מציקה כדי לבדוק מה קרה. אני מניחה שאנחנו נשים בשלות ויודעות מה טוב לנו. מישהי אמרה לי פעם שזה חסרון, אך ממש לא אכפת לי.

Before, you got flagged at the dating site and then, the first filtering was by the phone. There were talks which lasted hours, sometimes three, four, five, and even more, in which we shared our souls with each other. I'm an open friendly soul, not to mention curious to get to know the candidate as much thoroughly as possible. Despite of the openness, these talks were never a sign that the contact would really go forward. Several times, after such long conversations, and despite they did actually happen, nothing happen – just silence. I'm not going after anybody; therefore, I'm not nagging to find out what happened. I assume that we are mature women and we know what's best for us. Somebody said to me once that this is a disadvantage, but I really don't care.

gday-farmeress

היו מקרים די רבים כאלו, שהמשוחחות עימי נעלמו לבלי שוב. לא ממש אכפת לי, כי מי שמחליטה לא להמשיך עם קשר שנוצר, זכותה. כנראה לא מצאתי חן דרך הטלפון. מה שלא ברור לי, איך זה קורה אחרי שיחות כאלה ממושכות, בהן אנו דוקא מגלות ענין זו בזו. למוזרות הפתרונים. פעמיים פגשתי פנים אל פנים בנסיבות חברתיות את אלה ששוחחתי עימן והן התגלו כמגעילות וברכתי את מזלי הטוב שהן לא התקשרו אלי שוב. אחת לא זכרה את שיחתנו הארוכה או שעשתה את עצמה, בגילנו אי אפשר לדעת, אנחנו נוטות לשכוח דברים רבים. השניה הביעה את צערה על שלא המשיכה את הקשר והציעה לחדשו. סרבתי, כמובן, כי עם כאלה – מי צריכה מטורללות?

There were quite many incidences like that, where those who spoke to me irretrievably vanished. I don't really care, because anybody is entitled not to continue a contact which started if they decided not to do so. Probably, they didn't like me through the phone. What I can't understand is how this happens after such long talks, where we do find interest in each other. The solution lies in the hands of these odd women. Twice, at social circumstances, I met women I chatted with on the phone, and I found that they were disgusting, so I blessed my good luck that they didn’t call me again. One didn’t remember our long chat, or perhaps she pretended; at our age one can't really be sure, we do tend to forget many things. The other expressed her sorrow for not continue with me and suggested to renew it. I refused, naturally, because with such – who needs freaks?