ארכיון תג: drizzle

רק טפטף, לא נורא   Just Drizzled, wasn't so Bad

שמיים מעוננים אחר הצהריים   Cloudy skies in the afternoon

שמיים מעוננים אחר הצהריים   Cloudy skies in the afternoon

מישהי חלמה איתי פעם לחוות רק אביב וקיץ, כלומר: את העונות החמות. רעיון טוב מאוד, אפילו מצוין.

Somebody once dreamed with me of experiencing only spring and summer, that is: the warm seasons. A very good idea, even excellent.

הרעיון הגאוני היה לחיות מחצית השנה בארץ שבה שורר קיץ וכשמגיע הסתו – לעבור לארץ שבה מתחיל האביב. זאת, כדי לא לחוות את העונות הקרות. הסתו עוד מילא, את זה אני עוד מסוגלת לסבול, בעיקר כשזה סתו ישראלי – חמים ונעים, אבל חורף וקור – על זה אני מוותרת בשמחה.

The ingenious idea was to live half the year in a country where summer reigns, and when autumn comes – to move to a country where spring begins. This, so as not to experience the cold seasons. Autumn isn't too bad, this I can still endure, especially when it is the Israeli autumn – warm and pleasant, but winter and cold – I happily give it up.

חשבתי על הרעיון המצוין הזה בדרכי לבלות אחר הצהריים עם הנכדים המתוקים שלי. היה קררררררר. אמנם לא ירד גשם, רוח לא נשבה והאויר עמד על עומדו, אך הקור היה עז. 100 (צלסיוס) זה מבחינתי קררררררר. התעטפתי היטב בשלוש שכבות לבוש מתחת למעיל המחמם, עטיתי כפפות לידי, כרכתי צעיף סביב צווארי וחבשתי לראשי כובע צמר לטובת האוזניים, כדי שאלה לא יקפאו לי. הגנתי היטב על עצמי.

I thought of this great idea on my way to spend the afternoon with my sweet grandchildren. It was collllddd. Although it didn't rain, no wind was blowing and the air stood still, but the cold was intense. 100 (Celsius) for me is collllddd. I wrapped myself well in three layers of clothing under the warming coat, I put on gloves, wrapped a scarf around my neck and put on a woollen cap in favour of my ears, so they wouldn't freeze. I defended myself well.

"איך היה לך?" שאלה ביאטריס כשנפגשנו בסקייפ. "ודאי נהנית איתם."

"ברור! אני תמיד נהנית איתם. הם כאלה נהדרים. כיף לי לבלות איתם. הבכור התחיל ללמוד לקרוא וזה תענוג גדול לשמוע אותו קורא באוזנינו, שלא לדבר על להביט בהבעות פניו כשהוא מגלה שהוא יכול להתמודד עם המלים. ממש כיף לי!"

"אני יודעת", היא מחייכת אלי, "את אוהבת כשקוראים באוזנייך."

"אכן כן", אני מחייכת אליה בחזרה. "אני ממש נהנית מזה."

"How was it?" Béatrice asked me when we met on Skype. "You must have had fun with them."

"Obviously! I always enjoy being with them. They are great. I have fun spending time with them. The elder started learning to read and it's a great pleasure to hear him read to us, not to mention looking at his expression when he finds out he can handle the words. It's really fun for me!"

"I know," she smiles at me, "you love when people read to you."

"Yes indeed," I smile back at her. "I really enjoy it."

"איך היתה הדרך חזרה, גם היה קר?" ביאטריס דואגת לי.

"לא ממש, האמת. באמצע הדרך התחיל לטפטף. לא ציפיתי לזה."

"היקום ראה שאינך בקניות", הקניטה, "ודאי נרטבת." פניה מתעננות בהשתתפות בחויה שלי.

"לא ממש. רק טפטף, לא נורא." אכן, לא היה נורא.

"How was the way back, was cold too?" Béatrice worries about me.

"Not really, to be honest. When I was halfway, it started to dribble. I wasn't expecting that."

"The universe saw that you were not shopping," she teased, "you probably got wet." Her face gets clouded with sympathy to my experience.

"Not really. It just drizzled, wasn't so bad." Indeed, it wasn't so bad.

Hīria Te Rangi – The Power of a Grandmother

במשפט אחד:

אחר צהריים כייפי עם הנכדים, כן ירבו.

In one sentence:

A fun afternoon with the grandchildren, may there be more like that.

שבת של שמיים אפורים Saturday of Grey Skies

מלודי גרדוט – הגשם

Melody Gardot – The Rain

בארבע ועשרים אחר הצהרים החל לרדת הזרזיף לו ציפינו. כל היום התאפקו השמיים האפורים, אך לבסוף נכנעו לדחף והזילו מימיהם אל האדמה הרוויה.

At four-twenty in the afternoon the drizzle we expected began to drop. All day long the grey skies held back, but in the end they gave in to their impulse and cast their water on the saturated soil.

Melody Gardot – So we meet again