ארכיון תג: Ellen

כן, כן, כן, גם אני !!! Yes, Yes, Yes, Me too

Nits – Home Before Dark

הן צופות בשידור החוזר של פרק היציאה מהארון של אלן דג'נרס. תמר יושבת על הספה, רגליה מקופלות תחתיה. רוית רובצת למרגלותיה על השטיח, משעינה את גווה אל הרהיט. תמר מציצה אליה מדי פעם, רצון עז אוחז בה לשלוח יד וללטף את חלקת שערה. רוית משנה תנוחה ותמר ממהרת להסיט את מבטה. ידה של רוית נשלחת לאחור וכאילו באקראי, מוצאת את זו של תמר. רטט עובר בה. כולאת את נשימתה. קופאת. ליטוף קל, בלתי מורגש כמעט. תמר אינה מעיזה לזוז. נעים. פרסומות. רוית מפנה את ראשה, מחייכת אליה. תמר עונה לה בחיוך אוטומטי.

They watch the rerun episode of Alan DeGeneres's coming out. Tamar sits on the couch, her legs folded under her. Ravit lies at her feet on the carpet, leaning her back on the furniture. Tamar glances at her from time to time, a strong desire grips her to reach out and stroke her lovely hair. Ravit changes posture and Tamar quickly looks away. Ravit's hand is sent back and, as if at random, finds Tamar's. Vibration passes through her. She holds her breath. Freezes. Light petting, almost imperceptible. Tamar doesn't dare to move. It's pleasant. Commercials. Ravit turns her head, smiles at her. Tamar answers her with an automatic smile.

"בואי, שבי לידי", מבקשת רוית.

"בואי את."

רוית קמה, מותחת את אבריה בפינוק מתוק. תמר בולעת את דמותה המתיישבת קרוב כל כך אליה. אף אחד לא התקרב אלי ככה, אל חמשת הסנטימטרים של מרחב המחיה שלי. אף אחד לא כרך כך את ידו סביב כתפי ונשאר שלם. גם לא כרכה.

"Come, sit next to me," asks Ravit.

"You come."

Ravit stands up, stretching her limbs with a sweet indulgence. Tamar swallows her figure sitting so close to her. No one came so close to me like that, to the five centimeters of my living space. No one had put his hand around my shoulders and remained intact. Neither did so any woman.

"הביטי אלי." תמר מפנה אליה את ראשה, פוגשת בעיניה השחורות. נבוכה. משפילה מבט. רוית שולחת יד, מלטפת את לחיה. "הביטי אלי." עפעפיה מתרוממים לאט. מעולם לא הביטה באף אחד כה מקרוב. מבטה החודר של רוית משחרר פרפרים בשיפולי בטנה. כמה מתוק… רוית המתוקה… שפתיה של רוית מרפרפות על לחיה, תרות. פיה של תמר נפשק.

"Look at me." Tamar turns her head to her, meets her black eyes. Embarrassed. Looking down. Ravit reaches out, strokes her cheek. "Look at me." Her eyelids rise slowly. She never looked at anyone so closely. Ravit's penetrating gaze releases butterflies in her stomach. How sweet… Sweet Ravit… Ravit's lips fluttering on her cheeks, exploring. Tamar's mouth spreads apart.

רוית עוצרת ושוב שולחת אליה נחשול כהה. פניהן סמוכות מאוד זו אל זו. נשימתה המתוקה של רוית. לבה של תמר הולם בחוזקה. שפתותיהן נפגשות בנשיקה רכה. מתנתקות. תמר נושמת בכבדות, לבה מאיים לפרוץ את קירות חזה.

"את בסדר?" רוית הרכה, המתחשבת.

"אני לא יודעת…" מעולם לא חשתי כך. שתי הנשים המתנשקות בחוף הזר עולות בדמיונה. האם גם הן חשו כך?

Ravit stops and again sends a dark surge to her. Their faces are very close to each other. Ravit's sweet breath. Tamar's heart is pounding hard. Their lips meet with a soft kiss. Disengage. Tamar breathes heavily, her heart threatening to break through the walls of her chest.

"Are you OK?" The tender, thoughtful Ravit.

"I don't know…" I never felt like this. The two women kissing on the foreign coast come to her mind. Did they feel that way too?

"מה את מרגישה?"

"פרפרים…"

רוית מלטפת את לחיה. הפרפרים. הפרפרים מתפרעים שם, בלבה פנימה, בשיפולי בטנה, בכל מקום… הנשיקה הראשונה בחייה. וזה נעים. ומפחיד. והפרפרים… רוית לוקחת את ידה, מניחה אותה על לחיה. לטפי אותי. חבקי אותי. תמר מהססת. ידיה בקושי נשמעות לה. כל גופה רועד. מניחה זרועות כבדות, חשה מגושמת. אני לא יודעת לחבק. מעולם לא חיבקתי. אף פעם לא ככה. לא עם פרפרים משתוללים.

"What do you feel?"

"Butterflies…"

Ravit strokes her cheek. The butterflies. The butterflies are going wild there, inside her heart, in her stomach, everywhere… the first kiss of her life. Which is nice. And scary. And the butterflies… Ravit takes her hand, places it on her cheek. Caress me. Hug me. Tamar hesitates. Her hands barely obey her. Her whole body trembles. Laying heavy arms, she feels awkward. I don't know how to hug. I have never embraced. Never like that. Not with raging wild butterflies.

Ellen – The Coming Out episode (S04-Ep22 part 1)

"אני אוהבת אותך", לוחשת רוית באוזנה.

היא אוהבת אותי… ואני? אני… אוהבת… את… רוית… בדל המחשבה הלך והתרחב. אני? אוהבת? את?? רוית??? בוםםם! פתאום הבינה את משמעות המשפט שרפרף בתת הכרתה במהלך כל הפקסים שהחליפו ביניהן. לראשונה בחייה חשה את הרגש הזה אודותיו קראה בספרים, שהיתה בטוחה שלא תחוה לעולם. אני… אוהבת… את… רוית… וואו! היא לוחשת לי את אהבתה באוזן, אבל אני לא מסוגלת לומר לה את המלים האלה. עוד לא יכולה להניח להן לחלוף את דל שפתי.

"I love you," Ravit whispers in her ear.

She loves me… and I? I… love… Ravit… The fragment of that thought became more and more expanded. I? Love?? Ravit??? Boom! Suddenly she understood the meaning of the sentence that flicked in her subconscious during all the faxes they have been exchanging between them. For the first time in her life, she felt this emotion about which she was reading in the books, which she was sure she would never experience. I… love… Ravit… Wow! She whispers her love to me in my ear, but I can't say those words to her. I still can't let them pass my lips.

"היי, את לא יודעת איך זה עובד?"

"עובד מה?"

"כשצד א' אומרת I love you, צד ב' אמורה לענות לה I love you too. ככה זה עובד בדרך כלל כמעט בכל העולם."

"אני לא יכולה… עוד לא."

"את לא יכולה להגיד לי שאת אוהבת אותי?" ושפתיה שנפשקו לקראתי, זה לא אומר לה כלום?

"לא בקול רם."

"אז תלחשי לי באוזן, שרק אני אשמע ולא נשתף את הקירות."

"אל תצחקי עלי. גם ככה קשה לי."

"אני לא צוחקת, רק מנסה להקל."

"זה לא נשמע ככה."

"מצטערת, לא התכוונתי. אני מתה לשמוע אותך אומרת לי שגם את אוהבת אותי."

"גם זה יגיע מן הסתם. אל תלחצי." מביך. מה אני יכולה לעשות? אני לא רגילה להגיד את זה. שפתיה נעו בקושי. "את, עם הסבלנות הנהדרת שלך, אנא, הביני אותי."

"קצת קשה לי לנחש מה עובר לך בראש כשאינך משתפת אותי."

"אני צריכה קודם לעבד את זה אצלי בפנים. אני מבטיחה לך שתהיי הראשונה לשמוע את זה."

מתי? בימות המשיח? היא לא יודעת להביע אהבה? אולי היא לא בטוחה… רוית הביטה בה בתהיה, אך נסוגה ללא אומר. גלשה לאט אל הרצפה. דממה. רק הטלויזיה מטרטרת.

"Hey, you don't know how it works?"

"What works?"

"When Part A says 'I love you', Part B is supposed to answer it. I love you too. That's how it usually works in almost the whole world."

"I can't… Not yet."

"Can't you tell me you love me?" And her lips spread towards me, doesn't that mean anything to her?

"Not loud."

"Then whisper in my ear that I will be the only one to hear and we won't share with the walls."

"Don't make fun of me. It's hard for me as it is."

"I'm not making fun, just trying to make it easier."

"It doesn't sound like that."

"Sorry, I didn't mean to. I'm dying to hear you saying you love me too."

"That will probably come, too. Don't press." Awkward. What can I do? I'm not used to saying that. Her lips were barely moving. "You, with your wonderful patience, please understand me."

"It's a little hard for me to guess what goes through your mind when you don't share with me."

"I have to work it out inside me first. I promise you will be the first to hear it."

When? In Mashiach's days? She doesn't know how to express love? Maybe she's not sure… Ravit looked at her wondering, but withdrew, saying nothing. She slid slowly to the floor. Silence. Only the television is rattling.

"אז מה", תמר מתכופפת אליה קרוב. "שוב לא ראינו את אלן יוצאת מן הארון, פספסנו… את רוצה שאעביר את הקלטת אחורה?"

רוית מפנה אליה לאט את ראשה, מבטה נתקל במִפְתַח חלוקה. מתוכו מציצים שדיה. "חזה מדהים יש לך, מותר לי לגעת?" בלי לחשוב. פליטת פה. אולי לא במקומה. לא התכוונתי ממש, אבל הם נראים כל כך עסיסיים.

תמר נרתעת לאחוריה כנשוכת נחש. עיניה קרועות לרווחה בתדהמה. את חצופה! צועקת אליה באלם. זה מה שקורה כשנותנים למישהי אצבע…

רוית קמה על רגליה. "אני מבינה שכדאי שאזיז את עצמי הביתה. היה לנו יותר מדי הערב…" וכנראה שנדונתי לא לראות את האלן הזו יוצאת מהארון. אולי זה רמז? אולי גם אני צריכה להשאר שם ולא לעורר… היא כועסת עלי, אז לא אבקש ממנה שתביא לי את הקלטת. מילא. שתשאר שם, בוידאו שלה. אולי זה מה שצריך לקרות…

"So," Tamar bends close to her. "Again, we didn't see Ellen coming out, we missed it… You want me to move the tape back?"

Ravit slowly turns her head to her, her gaze encountering the split in her gown. Her breasts are peeking out of it. "Awesome breasts you have, may I touch?" Without thinking. Slip of the tongue. Maybe out of place. I didn't really mean it, but they look so juicy.

Tamar recoils like in a snake bite. Her eyes are wide open in astonishment. You're cheeky! She is yelling at her in silence. That's what happens when you give someone a finger… They demand the whole hand!

Ravit gets on her feet. "I understand that I better move myself home. We had too much this evening…" And I was probably doomed not to see this Ellen coming out. Maybe it's a clue? Maybe I should stay in the closet too and not provoke… She is angry at me, so I won't ask her to give me the tape. Oh well. May it stay there, in her videotape. Maybe that's what needs to happen…

Ellen – The Coming Out episode (The Puppy) S04-Ep22 part 2

האשה הזאת צינית! כן, מוטב שתלכי. הגדשת את הסאה. אני צריכה לעכל את הנשיקה. לנסות להבין את הרגשות שלי. זה לא פשוט. היא הולכת. מביטה בי ממרחק ולא נוגעת בי. מבינה שלא כדאי לה. אומרת שלום, שואלת אם נדבר מחר.

"כן, נדבר. לילה טוב."

"לילה טוב."

"ליל מנוחה."

"חלומות פז."

"נו, לכי כבר!"

"תחלמי עלי?"

"אני יודעת? אולי."

"תחלמי, תחלמי, כדאי לך", ממליצה רוית.

"נו, די!" תמר יוצאת ולוחצת על כפתור המעלית.

"את רוצה להפטר ממני, אה?"

"כבר מאוחר. יש לי יום עמוס מחר."

This woman is cynical! Yes, you better go. You've exaggerated. I have to digest the kiss. To try to understand my feelings. It's not simple. She's going. She's looking at me from a distance and doesn't touch me. She realizes she shouldn't. She says goodbye, asks if we'll talk tomorrow.

"Yes, we'll talk. Good night."

"Good night."

"Restful night."

"Sweet dreams."

"Nu, go already!"

"Will you dream about me?"

"I don't know. Maybe."

"Dream, dream, you should," recommends Ravit.

"Nu, enough!" Tamar comes out and pushes the elevator button.

"You want to get rid of me, eh?"

"It's late. I have a busy day tomorrow."

המעלית מגיעה. גופה של תמר מתקשח עת רוית קרבה אליה ומחבקת אותה בעדינות. רוית נסוגה באי רצון בולט, מתרחקת לאט. "אני אוהבת אותך." שולחת נשיקה באויר. תמר מביטה בה בדממה, אינה מסוגלת להסיר ממנה את עיניה. שפתיה מכווצות. דלת המעלית נסגרת. שריקה חרישית. האויר היוצא מחזה אומר הקלה.

The elevator arrives. Tamar's body stiffens as Ravit approaches her and gently hugs her. Ravit withdraws with an obvious reluctance, moving away slowly. "I love you." She sends a kiss in the air. Tamar looks at her in silence, unable to take her eyes off her. Her lips tightened. The elevator door closes. A soft whistle. The air coming out of her chest means relief.

Nits – Home Before Dark

מתוך "אחלמה", ספר בכתובים, שאם תרצֶה השֵׁמָה ובעזרתה הרבה, זה יצא בקרוב מאוד.

From "Achlama" (in Hebrew: Amethyst), my novel, that with goddess's will and her great assistance, it will come out very soon.

עוד מתוך "אחלמה"

More from "Achlama"

שיר עדין למחשבה (הנה המלים) Nits – The Long Song

A gentle song to think about (here is the lyrics) Nits – The Long Song