ארכיון תג: 'enlightened' people

בקצה הרחוב At the End of the Street

גלים מתנפצים אל החוף   Waves crashing to the shore

גלים מתנפצים לשוא אל החוף    Waves crashing in vain to the shore

היא עמדה בקצה הרחוב. ניגשתי אליה. היא הביטה בי והיתה נבוכה.

She stood at the end of the street. I went over to her. She looked at me and was embarrassed.

הנסיכה הזהירה אותי מפניה. הנסיכה רואה דברים. מהמקום בו היא נמצאת עכשו, היא יכולה לראות מה שאנחנו, שעדיין בחיים, איננו מסוגלות לראות. או שמא איננו רוצות לראות? אני לא רציתי לראות. זה על בטוח. התחפרתי בעיוורון שלי, שכנראה נעם לי ושרת איזשהו צורך בי.

The princess warned me from her. The princess sees things. From where she is now, she can see what we, who are still alive, cannot see. Or perhaps we don't want to see? I didn't want to see. That's for sure. I entrench in my blindness, which probably pleases me and serves some kind of need in me.

הגיע הזמן לפקוח עיניים ואוזניים שהיו ערלות לאזהרותיה של הנסיכה. כמה יכולתי לסבול? יש גבול לכל דבר, לא ככה? זה כאב, אך הייתי מוכרחה לחתוך אותה מחיי. לא היתה לי דרך אחרת. יש גיל שחבל על כל רגע מבוזבז, בטח כזה של כעסים וטינה.

It was time to open my eyes and ears that were blocked to the Princess's warnings. How much could I endure? There's a limit to everything, isn't it? It hurt, but I had to cut her off my life. I had no other way. There is an age when every moment counts and one shouldn't waste time, surely not on anger and resentment.

"אני מצטערת", היא אמרה, "אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה."

שתקתי. וכי מה יכולתי לענות לה? שאני מסכימה שהיא אכן לא היתה צריכה לנהוג בי כך? שוב? ושוב? הרי אמרתי לה את זה עשרות פעמים במשך השנתיים בהן היינו יחד. הבטתי בה ובזתי לה בכל לבי, כפי שאני בזה לכל אלה המכנות את עצמן 'מוארות' ונוהגות כאחרונות הפושעות. כמו הרבנים הגורסים שלאנוס ילד עד גיל 9 זה בסדר. למה? כי כך הם קבעו. הן קובעות שהן 'מוארות', אך הן חשוכות כעלטה סמיכה זו האופפת אותך ואין שום נקודת אור להאחז בה.

"I'm sorry," she said, "I know I shouldn't have done that."

I was silent. What could I say to her? That I agree she shouldn't have done this to me? again? And again? After all, I've told her dozens of times over the two years we've been together. I looked at her and scorned her with all my heart, as I do with all those who call themselves 'enlightened' and act as the last of the criminals. Like the rabbis who claim that raping a child up to age of 9 is ok. Why? Because they said so. They state that they are 'enlightened', but are dark as this thick darkness envelops you and there is no bright spot to hold on to.

סלפי ברחוב   Selfie on the street

סלפי ברחוב   Selfie on the street

בתמצית:

הנסיכה צדקה. חמש שנים אחרי שחתכתי את ההיא, אני עדיין מנסה להחלים. לא כל כך קל. אנשים 'מוארים' יודעים לפגוע יותר מאחרים. הם מכירים את נקודות החולשה שלך.

In essence:

The princess was right. Five years after I cut that drek, I'm still trying to recover. Not so easy. 'Enlightened' people know how to hurt more than others. They know your weaknesses.