ארכיון תג: garbage for the holiday

היא ריחפה מעל She Hovered Above

הרבי עדיין משגיח, נקוה שיהיה חסר עבודה בחג The Rebbe is still watching, let's hope that he will be jobless on the holiday

הרבי עדיין משגיח, נקוה שיהיה חסר עבודה בחג   The Rebbe is still watching, let's hope that he will be jobless on the holiday

החג הולך וקרב ואיתו גם כל אלו שנדברו להתכנס יחד.

The holiday is approaching and so are all those who have planned to gather together.

ביאטריס תגיע לחגוג איתי. יהיה כיף. הנכדים מתגעגעים אליה וכמובן למתנות שהיא תביא להם. בכל ביקור שלה היא מביאה משהו מדהים. אני תוהה איך היא מוצאת את הדברים המיוחדים הללו, לא סתם צעצועים, אלא דברים שמלמדים ומרחיבים את הדעת. היא אלופה במתנות שלה.

Béatrice will come to celebrate with me. It will be fun. The grandchildren miss her and of course the gifts she will bring them. Every time she visits, she brings something amazing. I wonder how she finds these special things, not just toys, but things that teach and expand their knowledge. She is a champion with her gifts.

יש אוירה של קניות ונסיונות להתחדש. את הנסיונות הללו אפשר לראות ברחובות עת מוציאים חדש מפני ישן. אני מקוה שיספיקו לאסוף את כל הזבל הזה, אחרת יהיה מצבנו חמור מאוד בחג. לא יהיה נעים ללכת לבית הכנסת בבגדי חג ולעבור על פני ערימות האשפה, גם אם הרבי משגיח עליהן. זה אינו עושה את זה חגיגי.

There is an atmosphere of shopping and attempts to renew. These attempts can be seen in the streets when everyone is taking out huge piles of old junk. I hope they can collect all this garbage, otherwise our situation will be very severe during the holiday. It would not be nice to go to the synagogue in holiday clothes and walk past the piles of trash, even if the Rebbe watches over them. It doesn't make it festive.

הנסיכה ליוותה אותי היום לשני הסרטים בהם צפיתי לכבוד יום הקולנוע הישראלי ה'תשע"ט. "אוף!" התלוננה כשלא שמה לב ונתקלה בערימת אשפה מגעילה במיוחד. לפעמים זה קורה לה כשהיא שקועה בדברים שהיא אומרת לי. אני אף פעם לא עונה לה בפומבי, אין לי צורך שיחשבו שאני לא שפויה ומדברת אל עצמי. "למה אינך שמה כאילו אוזניה ויחשבו שאת מדברת בטלפון הסלולרי?" היא נוהגת לשאול בכל פעם שאיני עונה לה.

The princess accompanied me today to the two movies I watched in honour of the Israeli cinema day 5779. "Ugh!" She complained when she did not notice and encountered a particularly gross pile of garbage. Sometimes it happens to her when she is absorbed in the things she tells me. I never answer her in public, I have no need of people to think I'm insane and talk to myself. "Why don't you put on like an headset and people would think you're talking on your cell phone?" She usually asks whenever I don't answer her.

היא מעדה וכמעט נפלה אפיים ארצה. הדחף הראשוני שלי היה לאחוז בה ולמנוע מבעדה ליפול, אך נזכרתי שמבחינת הרחוב זה יֵרָאֶה כאילו שאני תופסת אויר. לא בא לי לספוג את מבטי התמהון של העוברים והשבים. השארתי את ידי לצדי גופי והמשכתי ללכת. "איחס, מגעיל הזבל הזה!" הכריזה כשהצליחה לאזן את עצמה והשיגה אותי. את שארית הדרך היא עשתה כשהיא מרחפת מעל.

She stumbled and almost fell to the ground. My initial impulse was to hold her and prevent her from falling, but I remembered that from the street point of view it looked as if I was catching air. I did not feel like getting the amazement of gazes of the passers-by. I left my hands beside my body and kept going. "Yuck, that garbage is disgusting!" She declared as she managed to balance herself and got to me. The rest of the way she did hovering above.

במשפט אחד:

הסרט הראשון היה בהחלט מעורר מחשבה, אך עם סוף מטופש ולא לטעמי. הסרט השני היה מטופש, אך מאוד מצחיק. הנסיכה ואני נהנינו מאוד. אף אחד לא ישב עליה.

In one sentence:

The first movie was definitely thought-provoking, but with a silly ending and not to my taste. The second movie was silly, but very funny. The princess and I had a great time. No one was sitting on her.