ארכיון תג: guava

הבושם שלה Her Perfume

Rose Eveleth – How do we smell?

הבושם שלה אף פעם לא הרשים לי את האף. גם היא לא ממש, אך ניסיתי לתת לנו הזדמנות.

Her perfume never impressed my nose. She didn't either, not really, but I tried to give us a chance.

הבושם שלה היה מסוג הבשמים שאינם מותירים יותר מדי רושם. רבות היזו את זה על עצמן, כשהלכת ברחוב יכולת להריח אותו מכל עבר, כך שזה לא היה יחודי. איני מבחינה בין בושם זול או יקר, כי לא המחיר זה שעושה עלי רושם, אלא הריח עצמו. ריחות מסוימים הם דבר יחודי. ריח, כמו טעם, זה ענין אישי.

Her perfume was the kind of perfumes that doesn't leave much impression. Many wore it, so while walking the street you could smell it all over, thereforeo it wasn't unique. I don't distinguish between cheap or expensive perfume, because it is not the price that impresses me, but the smell itself. Some smells are unique. Smell, like taste, is a personal matter.

היא היתה היחידה שעזבתי. האחרות עזבו אותי אחרי שהתיאשו ממני. אני מניחה שלא קל לחיות עם מישהי שמחפשת שלמות ושאינה מסוגלת להתפשר על בינוניות. איתה הבנתי מהר מאוד שהיא לא בשבילי. באמת השג גדול מבחינתי, כי עם אחרות לקח לי הרבה מאוד זמן. יש לי הצתה מאוחרת לגבי דברים שקורים ועד שאני מצליחה לעכל, החיים ממהרים קדימה והזמן מתבזבז.

She was the only one I left. The others left me after giving up on me. I guess it's not easy to live with someone who is looking for perfection and unable to settle for mediocrity. With her I realized very quickly that she wasn't for me. Really great achievement for me, because with others it took me a lot of time. I have a double take about things happening and until I'm able digest, life rushes forward and time is wasted.

ישנם סוגים רבים של בשמים, כמו שישנם סוגים רבים של פרחים הנותנים את ריחותיהם השונים ומבשמים לנו את החיים. זה ענין של העדפה אישית. זה כמו שישנן אלה האוהבות גויאבה ואלה שאינן סובלות את הריח בשום אופן. וישנן אלה האוהבות מנגו ואלה שאינן מסוגלות להריח אותו. למדתי, שאם איני אוהבת את הבושם שלה, הענין אבוד ואין טעם להמשיך כי זה לא ילך.

There are many types of perfumes, as there are many types of flowers that their different scents perfume our lives. It is a matter of personal preference. It's like there are those who love guava and those who don't like the smell by any means. And there are those who love mango and those who can't stand it. I learned that if I don't like her perfume, then it's a lost cause, and there is no point in taking it further because it won't work.

הבושם שלה היכה לי באף עת חלפתי על פני החנות שהציגה את בובות הראוה שאני מכירה כשהן לבושות בבגדים שמעולם לא עניינו אותי. אין לי ענין במלבושים שנראים כמו סמרטוטים, אך עולים הון תועפות. לעולם, אבל לעולם לא יהיה סיכוי כלשהו שאלבש בגד כלשהו שזור בחורים או בטלאים. לא אהבתי כשהאופנה הזו התחילה ודעתי לא השתנתה עד עצם היום הזה. זו חנות שאני חולפת על פניה לעתים קרובות למדי, אך איני טורחת לעצור ולהביט במרכולת המוצגת. לפעמים אני מציצה מזוית העין רק כדי לבדוק אם יש משהו חדש ואם החדש הזה מעניין. תמיד זה לא מעניין, כך שהתרגלתי להעיף מבט קצר מאוד ולא להתעכב שם.

Her perfume hit my nose when I walked past the store showing the vitrine dolls I know, wearing clothes that never interested me. I have no interest in garments that look like rags, but cost a fortune. Never, but never will there be any chance that I'd wear any article of clothing entwined with holes or patches. I didn't like when this fashion started and my opinion has not changed to this day. It's a shop I pass by quite often, but I don't bother to stop and look at the wares displayed. Sometimes I take a peek from the corner of my eye just to see if there is something new and if this new one is interesting. It's always not interesting, so I got used to taking a very brief look and not tarry there.

הדחף הראשון שלי היה להמלט מהמקום, כי אם זו היא, לא הייתי רוצה לפגוש בה. האצתי את צעדי ואחרי מספר שניות התפוגג הריח. שאפתי אויר מלוא ריאותי ו… "אה, זו באמת את!" היא אמרה בקול נוקב שלא הצלחתי לשכוח. "לא הייתי בטוחה." היא הביטה בי, מחייכת.

אני אשה מנומסת, אז החזרתי לה חיוך. שיערתי שהיא מצפה למענה ממני.  "אני ממש ממהרת", מלמלתי אל עיניה המופתעות, נופפתי אליה בידי לשלום ומיהרתי להתרחק ממנה.

My first impulse was to flee from the place, because if it's her, I wouldn't want to meet her. I accelerated my steps and after a few seconds the smell faded. I inhaled filling my lungs with air and… "Oh, that's really you!" She said in a piercing voice that I couldn't forget. "I wasn't sure." She looked at me, smiling.

I am a polite woman, so I smiled back at her. I assumed she was expecting an answer from me. "I'm really in a hurry," I murmured into her surprised eyes, waved her goodbye and hurried further away from her.

Holladay Saltz – Why Smell is More Important Than You Think

במשפט אחד:

אני אוהבת גויאבה – הן את הריח והן את הטעם. איני סובלת מנגו בשום מצב.

In one sentence:

I love guava – both the smell and the taste. I can't bear mango under any circumstances.

הארומה של הגויאבה   The Aroma of the Guava

גויאבות Guavas

גויאבות   Guavas

אין עוד פרי, ככל הידוע לי, שריחו נישא למרחוק כמו הגויאבה. אני אוהבת מאוד את הארומה הנפלאה שלה.

There is no other fruit, as far as I know, that its scent is carried far away as the guava. I love very much its wonderful aroma.

אנשים נחלקים לכאלה האוהבים את ריח הגויאבה, אלה שאינם מסוגלים לשאת אותו ואלה שמעדיפים מנגו. אני לא מסוגלת לשאת את ריח המנגו. פעם, קניתי בטעות בקבוק מיץ שנראה כמו כזה של תפוזים (הצבע היה ממש דומה!), אך כשהגעתי הביתה וטעמתי – כמעט ומתתי משום שזה היה מנגו. מאז, למדתי שעלי לקרוא כל תוית של מוצר בטרם אני קונה אותו. היה בזה צעד חיובי מחנך.

People are divided into those who like the smell of guava, those who can't bear it and those who prefer mango. I can't bear the smell of mango. Once, I accidentally bought a bottle of juice that looked like orange (the colour was really similar!), but when I got home and tasted it – I almost died because it was mango. Since then, I've learned that I must read every product label before I buy it. It had a positive educating step.

בדרך כלל אני שמה את העגבניות בשקית (8-7, בהתאם לגודלן) ואת שאר הירקות שאני בוחרת, כמו מלפפונים (כנ"ל), פלפל ירוק אחד או שניים, גמבה אחת או שתיים, אני מניחה בעגלה איך שהן כדי לאחדן עם העגבניות לאחר השקילה. כך גם עם הבצל היבש (שוב כנ"ל), אותו אני שמה בשקית ואז מניחה בעגלה 3-2 תפוחי אדמה, 3-2 גזרים, קישואים, במטרה לאחדן בתוך שקית הבצל היבש לאחר השקילה. אני מניחה שהבנתן את הרעיון של לחסוך בשקיות הפלסטיק למען עתיד כדור הארץ, כן?

Usually I put the tomatoes in a bag (7-8, depending on their size) and the other vegetables I choose, like cucumbers (as above), one or two green peppers, one or two red sweet peppers, I place in the cart as they are in order to combine with the tomatoes after weighing. The same with the onions (again as above), which I put in a bag and then place in the cart 2-3 potatoes, 2-3 carrots, zucchini, in order to unite them into the onion bag after weighing. I guess you understood the idea of ​​saving plastic bags for the future of the earth, yes?

כך אני עושה עם הפירות. שמתי בשקית 4 תפוחים אדומים מהזן שאני אוהבת (חרמון) ואז הנחתי בעגלה 4 גויאבות, אשכול של 5 בננות בינוניות, 3 אגסים שנראו עסיסיים (ובבית התגלו כלא ראויים למאכל, מן הסתם שהו בקירור, לא נקטפו זה עתה) ו-3 אפרסקים שגם נראו טוב וגם התגלו כטעימים. חשבתי על סלט הפירות שתכננתי להכין.

That's how I do with the fruits. I put 4 apples of the type I love (Hermon) in a bag and then put in the cart 4 guavas, a cluster of 5 medium bananas, 3 juicy pears that looked juicy (that I found at home they were unworthy to eat, probably they stayed in the refrigerator, not fresh picked up), and 3 peaches that looked good and also tasted good. I thought about the fruit salad I was planning to prepare.

הקופאית העבירה את המצרכים כשאני עומדת מאחוריה, בקצה הדוכן ואוספת אותם לתוך השקיות. היא העבירה את הפירות, אך כשהגיעה לגויאבה, היא הסתובבה אלי ובקול מבויש אמרה לי: "לא נעים לי לבקש, אבל אולי את יכולה לשים את הגויאבות על המשקל?" למראה מבטי התמה, מיהרה להשלים: "אני לא יכולה לגעת בהן, במחילה ממך". אמרה 'במחילה', היתה מנומסת, חשבתי לעצמי והלכתי למלא אחר מבוקשה.

The cashier passed the groceries as I was standing behind her, at the edge of the stand and gather them into the bags. She weighted the fruit, but when she got to the guavas, she turned to me and in a shy voice said: "I'm embarrassed to ask, but maybe you can put the guavas on the weight?" At the sight of my puzzled gaze, she hurried to complete: "I can't touch them, I beg your pardon." She said 'beg your pardon', she was polite, I thought to myself, so went to fulfil her request.

במשפט אחד:

אחד המבחנים של מועמדת אצלי זה אם היא מעדיפה גויאבה או מנגו. הגויאבה מנצחת, כמובן. איני מניחה לאוהבות המנגו להתקרב אלי.

In one sentence:

One of my candidates' tests is whether she prefers guava or mango. The guava wins, of course. I don't let mango lovers come near me.

שבת שלום וחג שמח Shabbat Shalom and Happy Holiday

לוחות הברית

Tablets of the Ten Commandments

 

יום ששי, מחר שבת ומחרתיים ערב חג הסוכות. לא היתה לי ברירה, אלא לצאת לקניות, משום שביום ראשון יהיה בלגן גדול.

It's Friday, tomorrow Saturday and the day after tomorrow the eve of Sukkot. I had no choice but to go shopping because Sunday would be a big mess.

הסוּפֶּר דוקא לא עמוּס כל כך, למרות שציפיתי שלא יהיה מקום לשים שם סיכה. או שאנשים ערכו את הקניות שלהם אתמול או שהם דוחים אותן ליום ראשון.

The supermarket was not so packed, though I expected there would be no place to put a pin anywhere. Either people did their shopping yesterday or they put them off for Sunday.

בדרכי לשם, אפשר היה להריח גויאבות מן העצים הספורים שעמדו עמוסי פרי. בסופר, זו השנה הראשונה בה הציגו גויאבות, אך הן נראו כל כך מסכנות ורקובות, שהקונים הפוטנציאליים משכו מהן ידיהם והן נותרו בתוך הארגזים. לא יודעת מה קרה לפרי האהוב עלי ולמה איני מצליחה למצוא גויאבות אכילות. היקום כנראה אינו מעונין שאהנה מזה.

On my way there you could smell guavas from the few trees that were loaded with fruit. At the supermarket, this was the first time for years they had displayed guavas, but they looked so wretched and rotten, that potential buyers pulled their hands out so the guavas remained in the crates. I don't know what happened to my favourite fruit and why I can't find edible guavas. The universe probably does not want me to enjoy it.

שאלתי את הירקן אם אין גויאבות טובות יותר והוא ענה שזה מה יש. התעלמתי מן המבט המזלזל שהלה שלח לעברי והמשכתי הלאה. לא הייתי במצב הרוח המתאים כדי להעמיק את הנושא איתו ולומר שחבל שהוא טרח להציגן מלכתחילה, משום שהן ממש לא נראות טוב. לוא הייתי במקומו – לא הייתי מקבלת סחורה כזו, בעיקר אחרי שהם מפרסמים באותיות של קידוש לבנה שהתוצרת שלהם מגיעה מן השדה אל הסופר תוך 24 שעות. הגויאבות הללו לא נקטפו אתמול, כך זה נראה בבירור.

I asked the greengrocer if there were no better guavas and he said that this is what he has. I ignored the dismissive look he sent towards me and moved on. I wasn't in the mood of deepen the subject with him and say that it's a pity he bothered to display them in the first place, because they really don't look good. If I had been in his place, I would not have received such merchandise, especially after they publish in very large letters that their products come from the field to the supermarket within 24 hours. It seems very clear that these guavas were not picked yesterday.

בפעם שעברה, היתה לי איתו תקרית אחרת: הם מכרו במבצע שלוש חבילות של עשבים (שמיר, פטרוזיליה ונענע) ב-10 ₪ במקום ב-3.90 ₪ היחידה, אך היו רק שתיים, כך שכדי לנצל את המבצע הייתי צריכה לקנות שתי חבילות נענע וחבילת שמיר, כי פטרוזיליה לא היתה בנמצא. כשהתלוננתי על כך בפניו, הוא דוקא היה אדיב ונחמד והתנצל על המחסור בעשב החשוב כל כך למרק ולסלט שלי.

Last time, I had another incident with him: they sold three packages of herbs (dill, parsley and mint) for 10 NIS instead of 3.90 NIS per package, but there were only two, so I had to buy two packages of mint and a package dill, because there was no parsley. When I complained about it to him, he was kind and nice and apologized for the lack of such an important herb to my soup and salad.

הייתי אז עם הנכדים והתפתחה בינינו שיחה על חינוך הדור הצעיר. כחובש כיפה שחורה, הוא התפלא מאוד לשמוע אותם מדקלמים את ברכות הקידוש ושהם בכלל יודעים דברים על יהדות, כשסבתם מסתובבת בסופר עם מכנסיים קצרים וחולצת טי קצרת שרוולים.

I was then with my grandchildren and a conversation developed between us about the education of the younger generation. As a someone who wears a black Kippa (yarmulke), he was very surprised to hear them reciting the Kiddush blessings and that they knew about Judaism at all, when their grandmother was strolling around the supermarket with shorts and a short-sleeved T-shirt.

"בחן את יהדותך", בחנתי אותו בבחינה שאני מעבירה את רוב הדתיים הנקרים בדרכי, בעיקר את אלה החושבים שיש להם בעלות על האמת הבלעדית ושאחרים אינם נחשבים בעיניהם. "האם אתה יכול לדקלם לי את עשרת הדברות?"

"עשרת הדברות?" הוא חזר אחרי כהד, מנסה להרויח זמן. נראה היה בעליל שאין הלה בקיא בהם, למרות שהיה צריך, הרי אלה אבני הדרך ביהדות, הנחיות המוסר העיקריות שלנו.

"עשרת הדברות!" הכרזתי. "האם אין כבודו זוכרן? כי אני יכולה לסייע לך בזה, גם הנכדים שלי יודעים אותם בעל-פה." אימצתי את כל כוח האיפוק שלי כדי לא לפרוץ בצחוק גדול למראה פניו המשתהות. ילדים חילוניים יודעים את עשרת הדברות! איזה פלא!

"Examine your Jewishness," I examined him with the test the I pass most of the religious people caught in my path, especially those who think they own the exclusive truth and that others are not worthy. "Can you recite the Ten Commandments to me?"

"The Ten Commandments?" He echoed back, trying to gain time. It was obvious that he was not familiar with them, even though he should have, as these are the milestones in Judaism, our main moral guidelines.

"The Ten Commandments!" I declared. "Doesn't your honour remember them? Because I can help you with this, even my grandchildren know them by heart." I took all my strength of restraint in order not to burst into a big laughter at the sight of his pausing face. Secular children know the Ten Commandments! What a wonder!

"חבר'ה", אמרתי לו, "אני נמנעת מלתת לך ציון הפעם, אך אני מטילה עליך לשנן את הדברות עד לפעם הבאה שניפגש, כי אבחן אותך. ממליצה לך לשננם גם לצאצאיך."

הוא הבטיח לי לעשות כן, אך היום לא טרחתי לבדוק את הדבר. לחושך מבטו המזלזל, הבנתי ששכח ממני לגמרי.

"Man," I said to him, "I avoid from giving you a grade this time, but I order you to memorize the commandments until the next time we meet, because I will test you, and I advise you to memorize them to your offspring too."

He promised me that, but today I did not bother to examine the matter. In dark of his contemptuous look, I realized that he had forgotten all about me.

אחרי החגים After the Holidays

 

התחדשות – עופרה חזה

Ofra Haza – Hithadshut (Renewal)

 

אחרי החגים כבר כאן. אולי צריך לומר ברוך השם או שהחיינו. לי אין זה משנה, משום שהחיים שלי הם חופשה אחת גדולה בין כה וכה, אבל זה מבלבל את הדור הצעיר יותר. יום עבודה ויומיים חופש, יום חופש ושלושה ימי עבודה וחוזר חלילה. ולא מניתי את ימי הגשר

After the holidays is here now. Perhaps we should thank G-d or say Shehecheyanu. For me, it doesn't matter because my life is anyway a big holiday, but it confuses the younger generation. One working day and then two days off; one holiday and then three working days, and so forth. And I didn't count the Brückentags

גויאבות טעימות Delicious guavas

גויאבות טעימות Delicious guavas

פרט לדבש, התפוח, הרימון, ארבעת המינים ושאר הפריטים והשמחות, מה שמאפיין בשבילי את תקופת החגים זו הגויאבה עם ריחה ההולך לפניה, אחריה וגם לפנינו ואחרינו. אני אוהבת מאוד את הפרי הזה. כנראה שבשנים האחרונות הייתי עסוקה ולא נתתי דעתי, אך השנה פתאום שמתי לב שאין גויאבות בסופר ובשוק. שאלתי את המוכרים והללו נתנו בי מבט מוזר בבחינת "היכן היית עד עכשו, במארס?" והשיבו לי שאין גויאבות. ככה. אין גויאבות. "למה?" הקשיתי, למרות המבטים המרחמים. תשובה לא קיבלתי.

Except of the honey, the apple, the pomegranate, the four species, and other items and simches (joys), what characterises for me this holiday season is the Guava, with its aroma which spreads all over and around. I like this fruit very much. It seems that I was busy in the past years and I didn't noticed, but this year it suddenly occur to me that there were not any guavas in the market or in the supermarket. I asked the sellers, and that gave me this strange look that says, "where were you until now, on planet Mars?" They replied that there aren't any guavas. That's the way it is. No guavas. "Why?" I inquired despite of the merciful gazes. I didn't get any answer.