ארכיון תג: performance

אנשים מנגנים בקצה העולם People Play at the End of the World

Sulton Ali Rahmatov – Concert

בקצה אחד של העולם התאגדו ערב אחד אנשים מוכשרים ביותר וערכו קונצרט לקהל שקנה כרטיסים, התלבש במיטב מחלצותיו ובא להנות ממופע מופלא.

At one end of the world, most talented people gathered together one evening and held a concert for the audience who bought tickets, dressed in their best clothes and came to enjoy a wonderful performance.

זמן מה לאחר מכן, יושבים אנשים אחרים בקצה אחר של העולם ונהנים לצפות בקונצרט המדהים והקסום ההוא. איך שהמוזיקה מחברת בין אנשים, יוצא מן הכלל!

Sometime later, other people sit at another end of the world and enjoy watching that amazing and magical concert. The way music connects people, that's amazing!

DetektivbyrånDHW09 (DreamHack 2009)

עוצמת הרוח The Power of the Spirit

us7

עולם האמנות הפלסטית רחוק מאוד מיכולותַי. מה לעשות, לא בורכתי ואינני מסוגלת לצייר דבר, גם לא קו אחד. אין לי את התשוקה לזה, אך אני אוהבת מאוד אמנות. זו מעוררת בי השתאות בכל פעם שאני מביטה במעשי ידי האמנית, בתוצאה מרוממת הנפש שזו השיגה. המפגש בין הרוח לחומר, היכולת לחשוב ולדמיין ולהגיע לממש את הרוח בחומר. אינני מתימרת להבין אמנות, אך אני בהחלט יכולה לחוש אותה ולהתרגש ממנה. רוח, שהתממשה בחומר, פוגשת בחומר (הצופה) ומעוררת את הרוח של הצופה. כמה עוצמה טמונה ברוח, כמה מעשירה היא את הנפש!

The world of plastic art is far beyond my capabilities. What to do that I can't draw anything, not even one line. I don't have the passion for it, but I love art very much. It amazes me each time I look at artists' creations, with the uplifting result they achieved. The encounter between the spirit and the material, the ability to think and imagine and come to realize the spirit in the material. I don't pretend to understand art, but I can definitely feel it and get excited from it. A spirit, which materialized in a material, meets a material and stimulates the spirit of the observer. How powerful is the spirit, it enriches the mind so much!

כמו רוב הדברים בחיי, הגעתי לאמנית הזו בהסח הדעת, מציאה של ממש. חיפשתי ביוטיוב סרטונים על מילת ילדות לרשומה של אתמול ומצאתי הפניה לעבודתה של ג'ודי שיקגו. מרגיז מאוד למצוא איך כל מיני נושאים שונים ומשונים שאינם קשורים מתערבבים זה בזה רק בגלל קידום של אינטרסנטים את ענייניהם. הפעם בֵּרָכְתִי על המקריות והמציאה.

Like most things in my life, I came to this artist distractedly, a real find. I searched on YouTube videos for female circumcision in girls for yesterday's post and found a reference to Judy Chicago's work. It is very annoying to find different and unrelated issues of all kinds intertwine just because of interested people who promote their agenda. This time, I congratulated the incident and finding.

"לאישה יש את אותה משאלה להתפתחות עצמית כמו לגבר, אותם אידאלים, ועם זאת היא צריכה להיות כלואה בנפש ריקה שעצם התריסים שלה חלונות."

אנה מריה ון שורמן

זהו ציטוט של אחת הנשים שהאמנית ג'ודי שיקגו בחרה לסמלהּ במיצג הנפלא "ארוחת הערב". מציעה לכן לקחת לעצמכן את הזמן ואת הכיף כדי לצפות בהסבר של האמנית על עבודתה מעוררת ההשראה.

"Woman has the same wish for self-development as man, the same ideals, yet she is to be imprisoned in an empty soul of which the very windows are shuttered."

Anna Maria Van Schurman

This is a quote from one of the women that artist Judy Chicago chose to symbolize in her wonderful performance "The Dinner Party". I suggest that you take the time and the fun to watch the artist's explanation of her inspirational work.

ג'ודי שיקגו – מסיבת ארוחת הערב

סקירה מאלפת על עבודת האמנות המדהימה שלה

Judy Chicago / The dinner Party

An instructive review of her amazing art work

מישהי מהנכר (לא ביאטריס, זו צרפתיה ויש באמתחתהּ אמניות משלה), בת גילי, שאלה אותי בתדהמה מדוע לא הכירה עד כה את האמנית החשובה הזו. גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה ושתינו הגענו למסקנה שצדקה האמנית בסכמהּ את הנושא בהרצאה המאלפת שנשאה, במשפט הזה: "נשים לא נחשבו למסוגלות ליצור אמנות, אלא לשבת בבית ולהעצים את הגבר שלהן". אני בטוחה שלוא היו מלמדים את יצירותיה – היו נשים מגיעות הרבה יותר רחוק ממה שהגיעו בעקבות פעילות התנועה הפמיניסטית. שוב, קחנה את הזמן שלכן (זה הזמן שלכן, אם לא עכשו – אימתי?!) וּצְפֵנָה – שוה ביותר!

Somebody from a foreign country (not Béatrice, she's French and has her own artists), my age, asked me in amazement why she had not known this important artist until now. I also asked myself the same question and we both came to the conclusion that the artist was right when she summed the subject in the instructive lecture she gave, in this sentence: "Women were not considered capable of making art, but sitting at home and empowering their man."

ג'ודי שיקגו – הרצאה מאלפת: לשבור את תקרת הזכוכית

Judy Chicago – an inspiring lecture: Breaking the glass ceiling

"הורי גידלו אותי להאמין שאני יכולה להשיג הכל, אך הם לא גילו לי שלא כל העולם חושב כך לגבי נשים". הבסיס שלה היה טוב, אך היישום היה קשה בגלל העולם מסביב שניסה לבלום את כשרונה. אחד מן האוצְרים החשובים בתקופתה לא היה מוכן בשום אופן להביט על עבודותיה כדי לבחנן ולבהּ נשבר בקרבָּהּ. שנים לאחר מכן, אחרי שנקלעו זה בדרכה של זו, הוא סיפר לה את הסיבה: "בתקופה ההיא נשים היו משני סוגים: או שהן היו הגרופיז של האמנים הגברים, החסידות הכרוכות אחריהם או שהיו נשותיהם; ופתאום היית את עם הכשרון הגדול פי כמה מזה של הגברים. לא ידעתי איך להתיחס לזה, זה לא היה מקובל." כמה מאיתנו חוו כזאת? האם היה עוזר לוא היתה האמנית מפגישה את בִּרְכָּהּ (ואין זה משנה אם הימנית או השמאלית) עם אזור רגיש בגופו כדי ללמדו לקח? אינני יודעת מה הייתי עושה לוא זה היה קורה לי, שמישהו יגרום לי להחמיץ הצלחה ולסבול סיזיפיות על לא עוול בכפי. ארמוז רק כי דבש זה לא היה מלקק ממני.

"My parents raised me to believe that I could achieve everything, but they didn't tell me that not the whole world thinks that way about women." Her basis was good, but the application was difficult because of the world around that tried to limit her talent. One of the most important curators of her time was in no way willing to look at her works to examine them, which broke her heart. Years later, after they encountered in each other's way, he told her the reason: "At that time, women were of two kinds: either they were the men artists' groupies, their followers, or they were their wives; and suddenly you were with the talent far greater than men's. I didn't know how to relate to it, it was unacceptable." How many of us have experienced such? Would it have been helpful if the artist had brought together her knee (no matter whether the right or the left) with a sensitive area of ​​his body to teach him a lesson? I don't know what I would do if it happened to me, that someone would cause me to miss success and suffer Sisyphean for no fault of my own. I'll just hint that this drek wouldn't lick honey from me.

us6e

גם אם התחלת ברגל ימין – אין זה מבטיח שתצליחי, קל וחומר אם אתרע מזלך ונולדת להורים חשוכים המעדיפים בנים. או אז יהיה לך קשה אלף אלפי מונים מקריעת ים סוף. כמה יסורים יש בהפיכת התקליט שלך, שהוקלט לאורך ילדותך ובחרותך ובאיחוי השריטות ששרטו בך – ללא נשוא!

Even if you started with the right foot – it does not guarantee that you will succeed, let alone if you had a bad luck and were born to ignorant parents who prefer sons. Then you'll have a hard time thousands upon thousands than parting the Red Sea (it's an expression in Hebrew meaning: a very difficult task). How much tormenting there is in turning over your record, recorded throughout your childhood and adolescence, and patch the scrapings you were scratched – they are unbearable!

עוצמת הרוח. איזו נחת, השראה ושאר רוח יכולה אמנית אחת דגולה לעורר בנפשנו. אי אפשר שלא לחשוב על כמה נפלא יותר היה עולמנו לוא היה מלא ביצירות נפלאות וחשובות כאלה של נשים. ואינני מדברת על ילדים, אלה מעוררים שמחה כשלעצמם, אך אחרת.

The power of the spirit. Such gratification, inspiration, and other spirit can one great artist inspire in our souls. One cannot help but think of how wonderful our world would have been if it was full of such wonderful and important works by women. And I'm not talking about children, these are a joy in themselves, but in a different way.