ארכיון תג: quality of the environment

שקיות ניילון Plastic Bags

מתקן לשקיות ניילון Plastic bag dispenser

מתקן לשקיות ניילון  Plastic bag dispenser

התור לקופה בסופר היה דליל למדי אחר הצהריים. הגשם שירד בהפוגות קצרות, והקור העז ששרר, השאירו קונים פוטנציאליים ספונים היטב בבתיהם.

The checkout queue in the supermarket was fairly thin enough this afternoon. The rain, falling in short intervals, and the bitter cold, left potential buyers well indoors.

משום שאיני עשויה מסוכר (למזלי), לא היה חשש שאמס במקרה וירד גשם בזמן שאצעד ברחוב אל ומן הסופר. הגשם התחשב בי ובעוד מתי מעט שהעזו להוציא את עצמם מחוץ למרחב המחיה הפרטי שלהם.

Because I'm not made of sugar (I'm lucky), I was not afraid that I'd melt in case it rains while I walk the street to and from the supermarket. The rain took was nice to me and to a few others who dared to take themselves out of their private living space.

השומר בכניסה כבר אינו מתפלא למראה שקיות הניילון שאני מביאה איתי מהבית. הוא מכיר אותי ונד בראשו למראי בלי לטרוח לחטט לי בתיק. כך זה שאת פנים מוכרות מתוקף זה שאת קונה בקביעות במקום מסוים.

The guard at the entrance is no longer surprised at the sight of the plastic bags I bring with me from home. He knows me and nods his head at me without bothering to grope around in my bag. That's how it is when you're familiar by the fact that you buy regularly at a certain place.

הלקוח שלפני מתנצל על ש"מחלקת האריזה איטית אצלי היום" ואני מחייכת אליו ועונה ש"בין כה וכה יורד גשם ואיני ממהרת לשום מקום". הוא סיים לארוז ומגלה שרכש מספר שקיות גדול מאשר היה צריך. הוא פונה אל הקופאית: "אני יכול להחזיר את שתיים וחצי השקיות שנשארו לי? אין לי צורך בהן." אני מבינה אותו, כל שקית ניילון עולה היום 10 אגורות, ממש הון.

הקופאית מביטה בו במבט מוזר. נראה היה שהיא מנסה להבין מה הוא רוצה ממנה. "אי אפשר להחזיר שקיות", היא עונה לו בפסקנות. "אחרי שקונים – אני לא מקבלת בחזרה." היא לא התיחסה לחצי השקית שהוא רצה להחזיר לה.

The customer before me apologizes: "My packing department is slow today". I smile at him and answer that "it's raining anyway and I'm in no hurry". He finished packing and discovered that he had purchased more bags than he needed. He turns to the cashier: "Can I get back the two and a half bags I have left? I don't need them." I understand him, each plastic bag costs 10 agorot today, really a fortune.

The cashier looks at him strangely. She seemed to be trying to figure out what he wanted from her. "You can't give me back bags," she replies decisively. "After you buy, I don't take them back." She did not relate of the half-bag he wanted to give her back.

מתקן לשקיות ניילון  Plastic bag dispenser

עוד מתקן לשקיות ניילון  Another plastic bag dispenser

לי אין צורך בשקיות שלה. אני מוציאה את אלה שהבאתי מהבית וממלאה בהן את המצרכים שקניתי. "כל הכבוד לך!" משבחת אותי הקופאית, כפי שהיא עושה בכל פעם שאני עוברת דרך הקופה שלה. "איך שאת ממחזרת – הלואי וכולם היו עושים כמוך!"

אני מחייכת אליה בתודה. היא אינה מעלה בדעתה שפולניה כמוני לא תוציא אגורה מיותרת על שקיות ניילון שאפשר להשתמש בהן שוב ושוב ולא רק בתור שקיות זבל. "חבל באמת שלא הכל ממחזרים", אני עונה. "חבל גם שאין מתקנים למיחזור שקיות ניילון כמו שיש לבקבוקים ולדברים אחרים."

הקופאית מביטה בי בהפתעה. "כמה שאת צודקת! באמת, איך לא חשבו על זה?" היא מעירה בהערכה.

I don't need her bags. I take out the ones I brought from home and fill them with the groceries I bought. "Good for you!" The cashier praises me, as she does every time I pass through her cash register. "How you recycle – I wish they all did the same!"

I smile at her gratefully. She does not imagine that a Polish person like me would not spend an unnecessary dime on plastic bags that could be used again and again and not just as garbage bags. "It's a shame that not everyone recycles," I reply. "Too bad there are no facilities for recycling plastic bags like we have for bottles and other things."

The cashier looks at me in surprise. "How right you are! How could they not have thought of that?" She remarks appreciatively.

במשפט אחד:

בסדר, נגיד שיהיו מתקנים ויאספו בהם את שקיות הניילון, אבל מה יעשו איתן לאחר מכן?

In one sentence:

Okay, let's say there will be facilities for collecting plastic bags, but what will they do with these bags afterwards?

Leyla Acaroglu – Paper beats plastic? How to rethink environmental folklore