ארכיון תג: running errands

הרחוב לא השתנה   The Street has not Changed

Beach Day – Walking on the Streets


יצאתי בצהריים לסידורים. הרחוב לא השתנה הרבה מאז הפעם האחרונה בה יצאתי אליו.

I went out in the afternoon to run some errands. The street did not change much from last time I went out.

בגלל המצב, אני משתדלת לצאת כמה שפחות כדי לשמור על עצמי. אמנם אנחנו שומעות פחות על חולים מסביבנו, אך ישנה התפרצות מחודשת של הקורונה אצל תלמידי הגנים ובתי הספר וגם אצל מוריהם. אין מכנים זאת בשם 'הגל השני' אולי משום שזה קורה אצל אוכלוסיה מסוימת מאוד ולא בשאר. יחד עם זאת, סכנת ההדבקה קיימת אצל שאר האוכלוסיה דרך התלמידים והמורים. גם להם יש משפחות.

Because of the situation, I try to go out as little as possible to keep myself safe. Although we hear less about sick people around us, there is a renewed outbreak of Corona in kindergartens, school students and also their teachers. This is not called the "second wave" perhaps because it happens in a very specific population and not in the rest. However, the danger of infection is present in the rest of the population through students and teachers. They have families too.

הרחוב עצמו לא השתנה הרבה מלפני שבועיים. אותם בניינים, אותן חנויות סגורות. יחד עם זאת, נעו יותר אנשים ויותר מכוניות חלפו. ההוראות הן לעטות מסכות, להשמר, לשמור על מרחק של שני מטרים זה מזה. הדור הצעיר כנראה מצפצף, משום שכמה תלמידי תיכון שחלפו על פני בדרך, לא עטו מסכה. גם לא גברים בגיל של הוריהם. נשים ובני הדור שלי הקפידו. איני בטוחה כל כך שזה ענין של חינוך ולא ענין של טמטום. אני תוהה מה הם רוצים להוכיח בזה. ממש גיבורים גדולים.

The street itself did not change much from two weeks ago. Same buildings, same closed stores. However, more people moved and more cars passed. The instructions are to wear masks, stay safe, keep two feet apart from each other. The younger generation must be deriding the law, because some high school students who passed me on my way, did not wear masks. Neither did men the age of their parents. Women and my generation have been careful. I'm not so sure that it is a matter of education and not an issue of stupidity. I wonder what they want to prove. Really great heroes.

החיים לא חזרו עדיין למסלולם הרגיל. אנשים בגילי נזהרים יותר. אנחנו לא ממש מפחדים, אבל עדיף להשמר מאשר להצטער. זו אינה מחלה קלה. לא לנו.

Life has not yet returned to normal. People my age are more careful. We're not really afraid, but it's better to be careful than sorry. This is not a minor illness. Not for us.

Vanessa Paradis Walk on the wild side

במשפט אחד:

העיקר הבריאות!

In one sentence:

The main thing is to be healthy!

חזרתי מסידורים   I Came Back from Running Errands

יוני רכטר ואריק איינשטיין גברת עם סלים

Yoni Rechter & Arik Einstein – Lady with Baskets

חזרתי מסידורים. הנסיכה ישבה על עץ הדקל הכרות בגינת הבנין שלנו, כנראה ממתינה לי.

I came back from running errands. The princess was sitting on the hewed palm tree in our building's garden, probably waiting for me.

כשיצאתי מהבית, היה חמים ונעים. רוח קלה נשבה רוב הזמן, מתגברת מדי פעם ולולא הכובע לראשי המקובע בשרוך, היא היתה ודאי מעיפה לי אותו ופורעת את שערי. לולא הרוח, הייתי מגדירה את מזג האויר כמושלם ומתפללת שכך זה ישאר כל הזמן.

When I left the house, it was warm and cozy. A light breeze blew most of the time, rising occasionally and if it wasn't for the hat to my head laced with a lanyard, she would have flung it on me and ruffled my hair. If it wasn't for the wind, I would set the weather as perfect and pray that it will stay that way all the time

הסידורים הלכו מהר, כך שלא התעכבתי הרבה. בסך הכל זה לקח לי שעה, יצאתי-חזרתי. מה שגוזל זמן, אלה ההכנות לפני ובעיקר אחרי. לפני היציאה, יש לחבוש את המסכה. זו אינה פעולה נעימה, אך אין ברירה. אין לי חשק לשלם קנס של 200 ₪ על אי חבישת מסכה. בחזרה, זה להכנס ישר למקלחת כדי לטהר את עצמי מהרחוב. זה תמיד היה – החיטוי מהרחוב בכל עונות השנה, אך בימי קורונה אלה על אחת כמה וכמה, אפילו יותר משבעתיים.

The errands went fast, so I didn't delay much. All in all, it took me an hour, I went out and went back. What takes time is the preparations before, and especially after. Before leaving the house, the mask must be worn. This is not a pleasant act, but there is no choice. I have no desire to pay a 200 ILS fine for not wearing a mask. When back, it is to go straight into the shower to purify myself from the street. It has always been – the disinfection from the street at all seasons, but in these Corona days, all the more so, even more than seven times over.

'מה היא עושה על העץ?' אני חושבת לעצמי. למרות שרציתי להראות לה שהבחנתי בה, אין לי כוונה לנופף אליה. אני עוברת על פני השכן שלי ושולחת אליו חיוך. הלה מחייך אלי בחזרה. אם יבחין בי מנופפת לאויר, הוא עוד עלול לפקפק בשפיותי. לא מתאים לי.

"חיכיתי לך, מה חשבת שאני עושה פה?" היא מסבירה לי. אני מעיפה מבט מהיר לעבר השכן לבדוק אם הוא יכול לשמוע אותה. "הוא לא יכול לשמוע אותי וגם לא לראות, אין לך מה לדאוג", היא מרגיעה אותי. אני מחניקה את אנחת הרווחה שכמעט ונמלטת מפי. לא מתאים לשחרר אנחות באוזני השכן.

'What is she doing on the tree?' I think to myself. Although I wanted to show her that I noticed her, I have no intention of waving to her. I walk past my neighbour and smile at him. He smiles back at me. If he noticed me waving to the air, he might doubt my sanity. That doesn't me.

"I was waiting for you, what did you think I was doing here?" She explains to me. I take a quick look at the neighbour to see if he can hear her. "He can't hear or see me, you don't have to worry." She reassures me. I stifle the sigh of relief that almost escapes my mouth. It's not appropriate to release sighs in the neighbour's ears.

אני עולה במדרגות ופותחת את הדלת. היא אינה עולה אחרי. היא אינה צריכה, משום שהיא יכולה להכנס לביתי בלי להשתמש במדרגות. לא ידעתי מה הן תוכניותיה ולכמה זמן היא מתכוונת להשאר. היא תמיד בלתי צפויה. לרוח שנשבה בחוץ אין שום עקבות בתוך הדירה. זה שמר על טמפרטורה רגילה, חמימה, כזו שמתאימה לי. "לולא הכרתי אותך, הייתי מעירה שחם פה", היא מעירה. 'אבל את מכירה אותי', אני חושבת לעצמי. "אכן כן, בהחלט", היא עונה. "לעזור לך עם המצרכים? אני יכולה לסדר אותם בשבילך ואת לכי להתקלח. רוצה?" ודאי שאני רוצה, זו הקלה מבחינתי.

I go up the stairs and open the door. She does not go up after me. She doesn't have to, because she can enter my house without using the stairs. I didn't know what her plans were and how long she intended to stay. She is always unexpected. The wind blowing outside has no trace inside the apartment. It maintained a normal, warm temperature, such that suited me. "If I hadn't known you, I would have commented that it's hot here," she comments. 'But you know me', I think to myself. "Yes indeed, definitely," she replies. "May I help you with the groceries? I can arrange them for you and you can go to shower. Would you like me to do it?" Of course I want to, that's a relief for me.

 מסכה בימי קורונה   Mask in the Corona days

מסכה בימי קורונה   Mask in the Corona days

במשפט אחד:

נחמד שיש עזרה.

In one sentence:

It's nice to have help.

ששי קניות Friday Shopping

בנזין – יום ששי

Benzin – Friday

יום ששי, יום של סקס בטוח: ספונג'ה, קניות וסידורים. לא תמיד כל אלה באותו היום, כי את הספונג'ה אני מעדיפה לסגור בימי חמישי, קניות גדולות בימי רביעי וסידורים בימי ראשון או שני. אבל תמיד יש משהו שלא נסגר בימי השבוע ולשם כך נועדו ימי ששי – כדי למלא את החסר.

Friday, a day for safe SEX: shopping, running errands, and cleaning while singing (X). Not all of these on the same day, because the cleaning while singing I prefer to do on Thursdays, big shopping on Wednesdays, and running errands on Sundays or Mondays. But there's always something left from the busy week, and this is what Fridays are for – to top things up.

בדרך כלל אני צועדת כמחצית השעה לעבר השופרסל, תוך התבוננות בניחותא בחלונות הראוה. הדרך אמנם ארוכה, אך אני אוהבת לקנות שם. החנות נקיה, הסחורה טובה ובמחיר סביר בדרך כלל והמוכרות אדיבות מאוד ומסבירות פנים והן נכונות לסייע במידת הצורך.

I usually stroll for a half an hour to the Shufersal, while leisurely checking the display windows. Indeed, the way is a bit long, but I love shopping there. The store is clean, the merchandise is good and usually with a reasonable price, and the workers are very nice and welcoming, ready to assist any time.