ארכיון תג: Shabbat Shalom

שבת שלום Shabbat Shalom

שלום לא היה, גם לא שקט, שלוה ולא מנוחה. קיוינו להקלה מהשבוע הקשה שעבר עלינו, אך זו לא באה לנו.

There was no peace, no quiet, no serenity, and no rest. We hoped for relief from the difficult week we went through, but it did not come on us.

כבר מאתמול אחר הצהריים, עת אלפי פלסטינים התגודדו על הגדר, חזו שיהיה משהו והתכוננו לקראתו. לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך רציני. תכננתי שבת שקטה, בילוי נעים עם הנכדים ואגירת כוחות נפשיים לקראת השבוע הקרוב, שגם הוא לא קל בדרך כלל – השבוע לקראת יום הזכרון לחללי צה"ל ולאחריו החגיגות של יום עצמאותנו. אצלנו, אנו רגילות ליגון ולשמחה הבאים זה אחר זה ומתערבבים ביניהם.

As of yesterday afternoon, when thousands of Palestinians had gathered on the fence, it was expected to something to occur and prepared for it. I did not think it would be that serious. I planned a quiet Shabbat, to spend pleasant time with my grandchildren and a gathering my psychic strength for the coming week, which is also not easy at all – this week in honour of the IDF Memorial Day, followed by the celebrations of Independence Day.

"בואי אלי", היא אמרה לי אתמול בסקייפ, "בואי ואפנק אותך." היה לי מספיק זמן להזמין את הטיסה שיצאה אחר הצהריים, אך היו לי כמה סיבות שלא לעשות כן. קודם כל, קבעתי עם הנכדים ולא היה סיכוי שאוותר על הבילוי איתם. שנית, לא בא לי להתקל במראות השגרתיים של המהומות אצלם שיוזמים האפודים הצהובים בסופי השבוע. פריז כבר מזמן אינה מקום שכיף לבלות בו, שלא לומר בטוח. היא הבינה את סרובי והחליטה לבוא לפנק אותי כאן.

"Come to me," she said yesterday on Skype, "come and I'll spoil you." I had enough time to book the flight that afternoon, but I had several reasons not to. First of all, I had plans with the grandchildren and there was no chance that I would cancel spending time with them. Secondly, I don't feel like coming across the routine scenes of the riots that the yellow vests are initiating on weekends. Paris has long been not a fun place to spend, let alone safe. She understood my refusal and decided to come and spoil me here.

The children know that after the war the Jews immigrated to the Land of Israel and established a magnificent country here, our country, where there are those who guard and protect us in the air, sea and land – these are our brave soldiers and policemen. When we are at home, in the kindergarten, at the sea, or when we stroll, they always guard us. Even though our enemies wanted to kill us – we managed to overcome them and we have a great country, beautiful and strong. Long live Israel!

יהודה פוליקר – איך קוראים לאהבה שלי

Yehuda Poliker – How do I call my love

במשפט אחד:

מסתבר, שתכניות לחוד ומציאות לחוד – שקט לא היה וגם לא התוכניות לבלות איתה ועם הנכדים.

In one sentence:

It turns out that plans apart and reality apart – there was neither quiet nor plans to spend time with her and the grandchildren.

ערב שבת ברגוע Calmly Shabbat Evening

רוני ידידיה וישראל גוריון – הוספות (מתוך 'חברים שרים אלתרמן')

Roni Yedidiah & Israel Gurion – Hosafot (Additions)

לי יש משפחה, לה יש משפחה, אבל לפעמים אנחנו מעדיפות לבלות זו עם זו בערב שבת ולסעוד יחד, רק אנחנו, ברגוע.

I have a family, she has a family, but sometimes we prefer hanging out with each other on Shabbat evening and dine together, just us, calmly.

 

Anna Vissi – Mavra Gialia (Black Glasses)

 

שבת שלום וחג שמח Shabbat Shalom and Happy Holiday

לוחות הברית

Tablets of the Ten Commandments

 

יום ששי, מחר שבת ומחרתיים ערב חג הסוכות. לא היתה לי ברירה, אלא לצאת לקניות, משום שביום ראשון יהיה בלגן גדול.

It's Friday, tomorrow Saturday and the day after tomorrow the eve of Sukkot. I had no choice but to go shopping because Sunday would be a big mess.

הסוּפֶּר דוקא לא עמוּס כל כך, למרות שציפיתי שלא יהיה מקום לשים שם סיכה. או שאנשים ערכו את הקניות שלהם אתמול או שהם דוחים אותן ליום ראשון.

The supermarket was not so packed, though I expected there would be no place to put a pin anywhere. Either people did their shopping yesterday or they put them off for Sunday.

בדרכי לשם, אפשר היה להריח גויאבות מן העצים הספורים שעמדו עמוסי פרי. בסופר, זו השנה הראשונה בה הציגו גויאבות, אך הן נראו כל כך מסכנות ורקובות, שהקונים הפוטנציאליים משכו מהן ידיהם והן נותרו בתוך הארגזים. לא יודעת מה קרה לפרי האהוב עלי ולמה איני מצליחה למצוא גויאבות אכילות. היקום כנראה אינו מעונין שאהנה מזה.

On my way there you could smell guavas from the few trees that were loaded with fruit. At the supermarket, this was the first time for years they had displayed guavas, but they looked so wretched and rotten, that potential buyers pulled their hands out so the guavas remained in the crates. I don't know what happened to my favourite fruit and why I can't find edible guavas. The universe probably does not want me to enjoy it.

שאלתי את הירקן אם אין גויאבות טובות יותר והוא ענה שזה מה יש. התעלמתי מן המבט המזלזל שהלה שלח לעברי והמשכתי הלאה. לא הייתי במצב הרוח המתאים כדי להעמיק את הנושא איתו ולומר שחבל שהוא טרח להציגן מלכתחילה, משום שהן ממש לא נראות טוב. לוא הייתי במקומו – לא הייתי מקבלת סחורה כזו, בעיקר אחרי שהם מפרסמים באותיות של קידוש לבנה שהתוצרת שלהם מגיעה מן השדה אל הסופר תוך 24 שעות. הגויאבות הללו לא נקטפו אתמול, כך זה נראה בבירור.

I asked the greengrocer if there were no better guavas and he said that this is what he has. I ignored the dismissive look he sent towards me and moved on. I wasn't in the mood of deepen the subject with him and say that it's a pity he bothered to display them in the first place, because they really don't look good. If I had been in his place, I would not have received such merchandise, especially after they publish in very large letters that their products come from the field to the supermarket within 24 hours. It seems very clear that these guavas were not picked yesterday.

בפעם שעברה, היתה לי איתו תקרית אחרת: הם מכרו במבצע שלוש חבילות של עשבים (שמיר, פטרוזיליה ונענע) ב-10 ₪ במקום ב-3.90 ₪ היחידה, אך היו רק שתיים, כך שכדי לנצל את המבצע הייתי צריכה לקנות שתי חבילות נענע וחבילת שמיר, כי פטרוזיליה לא היתה בנמצא. כשהתלוננתי על כך בפניו, הוא דוקא היה אדיב ונחמד והתנצל על המחסור בעשב החשוב כל כך למרק ולסלט שלי.

Last time, I had another incident with him: they sold three packages of herbs (dill, parsley and mint) for 10 NIS instead of 3.90 NIS per package, but there were only two, so I had to buy two packages of mint and a package dill, because there was no parsley. When I complained about it to him, he was kind and nice and apologized for the lack of such an important herb to my soup and salad.

הייתי אז עם הנכדים והתפתחה בינינו שיחה על חינוך הדור הצעיר. כחובש כיפה שחורה, הוא התפלא מאוד לשמוע אותם מדקלמים את ברכות הקידוש ושהם בכלל יודעים דברים על יהדות, כשסבתם מסתובבת בסופר עם מכנסיים קצרים וחולצת טי קצרת שרוולים.

I was then with my grandchildren and a conversation developed between us about the education of the younger generation. As a someone who wears a black Kippa (yarmulke), he was very surprised to hear them reciting the Kiddush blessings and that they knew about Judaism at all, when their grandmother was strolling around the supermarket with shorts and a short-sleeved T-shirt.

"בחן את יהדותך", בחנתי אותו בבחינה שאני מעבירה את רוב הדתיים הנקרים בדרכי, בעיקר את אלה החושבים שיש להם בעלות על האמת הבלעדית ושאחרים אינם נחשבים בעיניהם. "האם אתה יכול לדקלם לי את עשרת הדברות?"

"עשרת הדברות?" הוא חזר אחרי כהד, מנסה להרויח זמן. נראה היה בעליל שאין הלה בקיא בהם, למרות שהיה צריך, הרי אלה אבני הדרך ביהדות, הנחיות המוסר העיקריות שלנו.

"עשרת הדברות!" הכרזתי. "האם אין כבודו זוכרן? כי אני יכולה לסייע לך בזה, גם הנכדים שלי יודעים אותם בעל-פה." אימצתי את כל כוח האיפוק שלי כדי לא לפרוץ בצחוק גדול למראה פניו המשתהות. ילדים חילוניים יודעים את עשרת הדברות! איזה פלא!

"Examine your Jewishness," I examined him with the test the I pass most of the religious people caught in my path, especially those who think they own the exclusive truth and that others are not worthy. "Can you recite the Ten Commandments to me?"

"The Ten Commandments?" He echoed back, trying to gain time. It was obvious that he was not familiar with them, even though he should have, as these are the milestones in Judaism, our main moral guidelines.

"The Ten Commandments!" I declared. "Doesn't your honour remember them? Because I can help you with this, even my grandchildren know them by heart." I took all my strength of restraint in order not to burst into a big laughter at the sight of his pausing face. Secular children know the Ten Commandments! What a wonder!

"חבר'ה", אמרתי לו, "אני נמנעת מלתת לך ציון הפעם, אך אני מטילה עליך לשנן את הדברות עד לפעם הבאה שניפגש, כי אבחן אותך. ממליצה לך לשננם גם לצאצאיך."

הוא הבטיח לי לעשות כן, אך היום לא טרחתי לבדוק את הדבר. לחושך מבטו המזלזל, הבנתי ששכח ממני לגמרי.

"Man," I said to him, "I avoid from giving you a grade this time, but I order you to memorize the commandments until the next time we meet, because I will test you, and I advise you to memorize them to your offspring too."

He promised me that, but today I did not bother to examine the matter. In dark of his contemptuous look, I realized that he had forgotten all about me.

המבדיל בין קודש לחול Distinguishing Between Sacred and Profane

אנדלה ניר – לוס בילביליקוס צור משלו אכלנו המבדיל בין קודש לחול

Andela Nir

שבת זו העת בה אפשר לעשות את הדברים שבימי החול אי אפשר או בנוסף. אמנם אפשר ללכת לים בימי חול, אך הרבה יותר כיף לעשות זאת עם הנכדים, מה שאכן עושין בשבת.

Shabbat is the time when you can do the things that can't be done on weekdays of in addition. You can go to the sea on weekdays, but it's much more fun to do it with the grandchildren, which we do on Shabbat.

רחוב סומסום: אריק ובנץ בחוף הים

השבת עברה בכיף. היינו עם הנכדים בים; טבלנו ממש קצת, כי הים לא היה רגוע והרוח לא הניחה לו ולנו ומנעה מהשמש מלקפוח על ראשנו.

Shabbat passed very pleasantly. We were with the grandchildren on the beach; we dipped ourselves slightly in the water, because the sea wasn't calm and the wind didn't let it and us rest, while preventing the sun from heating the air.

Sesame Street: Bert and Ernie Go to the Beach

אני אוהבת את שעת בין הערביים, עת השמש נפרדת מאיתנו כדי לאפשר ללילה לבוא עלינו למנוחה. במוצאי השבת זה קצת מעיק, משום שאני חושבת על שומרי השבת הממתינים בחושך להדליק את האור כדי להבדיל בין קודש לחול. מבחינתי, לקודש יש ביטוי אחר, לא דתי, כי דרך ארץ קדמה לתורה ואם לא התנהגת לרעך הלא דתי בעיקר בצורה יפה ומכבדת – כל דתיותך לא שוה דבר.

I like the twilight, when the sun says goodbye to us in order to allow the night to come and let us rest. On Saturday Night, it a bit irksome, since I think of the Shabbat-keepers who wait in the dark to turn on the light in order to distinguish between sacred and profane. From my point of view, sacred is expressed in a different way, not religious, because proper behaviour precedes the Torah, and if you don't treat mainly your nonreligious fallow in a nice and honouring way – your whole religiousness doesn't worth a thing.

שבוע טוב ומבורך לכולנו! מי יתן ואך שלום וברכה ישררו בינינו.

A good and blessed week to all of us! May only peace and blessings be between us.

ט"ו באב ה'תשע"ה Tu B'Av 2015

Tu B'Av 2015

שבת שלום ומבורכת!

שבת שלום ומבורכת

הגדנה, יש לכן בכלל חשק לחגוג אחרי מה שקרה פה? אחרי רעידת אדמה כזו? לי אין.

שום מלים נבובות מפי הנבוב העומד בראש ממשלתנו לא יכסו על פני המדיניות המרושעת בה נקט לאורך השנים, של שיסוי חלקי העם זה בזה ועצימת עין לגבי טרור של יהודים, של נתינת יד להתפשטות מכל ערכינו היהודים, האנושיים.

תינוק הוא תינוק הוא תינוק!!! גם אם הוא פלשתיני, בן של עם אויב, עדיין הוא תינוק חף מפשע.

שבת שלום!

Tell me, do you still have any desire to celebrate after what happened here? After such an earthquake? I don't.

No empty words from the mouth of the hollow person who stands in the head of our government won't cover the malicious policy he implemented over the years, of incitement parts of the people on one another, and turning a blind eye to Jewish terrorism, of encouraging striping off of all our Jewish human values.

A baby is a baby is a baby!!! Even if he is a Palestinian, a member of the enemy, he's still an innocent baby.

Shabbat Shalom!