ארכיון תג: sia

מוזיקה שעושה טוב על הנשמה Music that does good for the soul

לאן הוביל אותי הסרט "שיחות עם אלוהים"

Where did the movie "Conversations with God" led me?

Conversations with God

המלצה חמה: לקריאת הרשומה הזו נא לשים אוזניות בפול ווליום, רמקולים זה לא מספיק. אין כמו לשמוע מוזיקה באוזניות, קרוב לעצבים הנעימים במוח 🙂

Warm recommendation: To read this post please put headphones in full volume, speakers are not enough. There's nothing like hearing music on headphones, close to the pleasant neuronsin the brain 🙂 

היה לי חלון של זמן פנוי לצפות בסרט, בהמלצת ידידי ורעי, אחי האהוב, משה, העוסק בימים אלה בהטיות למיניהן. אני אוהבת נסים ונפלאות (חנוכה הוא אחד החגים האהובים עלי), אך אין צורך להגזים, לא מתה על סגנון ההטפות של "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" או "הקוף שמכר את הבננה שלו", אם כי זה האחרון בא עם הומור ואני בעד עלמה (אך נגד המסטיק עצמו). הבנתן שהסרט לא משהו, אם כי שוה צפיה?

I had a window of free time to watch a movie, by the recommendation of my friend and colleague, my beloved brother, Moshe, who is currently dealing with various biases. I love miracles and wonders (Chanukah is one of my favourite holidays), but need not overdo it, I'm not dying for the preaching style of "The Monk Who Sold His Ferrari" or "The Monkey Who Sold His Banana", though the latter comes with humour and I'm all for Alma (but against the gum itself). Did you realize that the movie is nothing special, but worth watching?

המוזיקה המלוה את הסרט הזכירה לי את הדבר המדהים הזה, שבעצם נמצא בסרט אחר שלא יצא לי לראות. אחרי שהצלילים הנפלאים הללו נמוגו עם החליל, נזכרתי ב-Blind של סגול כהה והמשכתי לשמוע את השרשרת שלהם ביוטיוב.

The music that accompanies the movie reminded me of this amazing thing (Counting Crows Colorblind), which is actually in another movie that I never got to see. After these wonderful sounds faded with the flute, I recalled Deep Purple's Blind and kept hearing their chain of songs on YouTube.

את הקטע הזה (Deep Purple – Sometimes I feel like screaming) גיליתי רק עכשו והתאהבתי לאלתר. זה פשוט ג-דו-ל!!!! עבודת הגיטרה והפסנתר פה מהממות. בחיים לא שמעתיו קודם לכן. את Deep Purple הכרתי רק מהאלבום השני שלהם, "The Book of Taliesyn", שממנו רק Anthem הנפלא דיבר אלי. זה היה בבחינת אלבום עם שיר אחד מהמם ועוד שיר בסדר (Kentucky Woman) שעושה חשק לרקוד.

I just now discovered this piece (Deep Purple – Sometimes I feel like screaming) and fell in love immediately. It's just g-r-ea-t! The guitar and piano work here is stunning. I had never heard it before. I only knew Deep Purple from their second album, "The Book of Taliesyn", from which only the wonderful Anthem captured me. It was an album with one stunning song and another OK song (Kentucky Woman) that makes one feel like dancing.

אם נחזור ל- I feel like screaming, הִנֵהוּ שוב. אף שזה יחסית שקט יותר, הריהו מדהים – אחחחחחחח הגיטרה המהממת של ריצ'י בלקמור – ושוה לשמוע שנית.

If we go back to I feel like screaming, here it is again. Though it's relatively quieter, it's amazing – Richie Blackmore's stunning guitar soooooo wow! And it's worth hearing again.

וגם שלישית, כי גולת הכותרת של יצירת המופת הזו, לדעתי, היא זו בשיתוף עם התזמורת הסימפונית של לונדון ומקהלה. זה מראה שיצירה מדהימה נשארת כך גם בעיבוד שונה מהמקור.

And a third, because the highlight of this masterpiece, in my opinion, is the one in collaboration with the London Symphony Orchestra and Choir. This shows that an amazing creation remains the same also with a different arrangement to the original.

את Whitesnake לא הכרתי בזמני, אלא רק בשנים האחרונות ואני מוצאת את עצמי חוזרת ומקשיבה למוזיקה שלהם, כמו היצירה המופלאה הזו, Soldier of Fortune (במקור של סגול כהה). דייויד קוברדייל כתב את השיר הזה בזמן שהיה בסגול כהה והביא אותו לווייטסנייק. אין על הקול של David Coverdale.

I haven't known Whitesnake in my time, but only in recent years, and I find myself relistening to their music, such as this wonderful piece, Soldier of Fortune (originally by Deep Purple). David Coverdale wrote this song while he was in Deep Purple and brought it to Whitesnake. Nothing compares to David Coverdale's voice.

מעניינות הן האסוציאציות. זה הזכיר לי את סיה המהמממממממת ב-Breath me הנוגע בפנים-בפנים, בלב החשוף.

Associations are interesting. It reminded me of stunning Sia in Breath me touching inside you, in the exposed heart.

ואם בזמרות עסקינן, פטריסיה קאאס היא זמרת ותיקה עם הרבה מאוד נשמה שעושה נפלא לנשמה. השיר הזה ליוה פרסומת מפגרת, אבל מאחר והוא ענק בפני עצמו והזמרת גדולה עוד יותר – לא הועם זוהרו וגם לא זוהרה. אם הביצוע הזה לא יעשה לכן הרבה כיף בגוף וחיוך ענק על הפנים, אינני יודעת מה עוד יכול לעשות. היא יפה, היא מרהיבה, היא פטריסיה קאאס (Patricia Kaas – Et s'il fallait le faire)!

And if we are at women singers, Patricia Kaas is a veteran singer with a lot of soul who does wonderful for the soul. This song (Ceux Qui N'ont Rien) was on a stupid commercial, but since it is huge in itself and the singer is even greater – neither lost their sheen nor glow. If this performance won't cause a lot of fun in your body and put a huge smile on the face, I don't know what else to do. She's beautiful, she's spectacular, she's Patricia Kaas (Patricia Kaas – Et s'il fallait le faire)!

אינני יודעת איך צפרדעים מקרקרות מעיזות לקלקל שיר נפלא, אבל זה קורה, עובדה – אביב גפן עשה את זה גרוע בעברית. הנה גרסתה המדהימה, הפשוט מצמררת, של המדהימה ל"בחלוף הזמן" (Patricia Kass – Avec Le Temps).

I don't know how cackling frogs dare spoil a wonderful song, but it happens, a fact – Aviv Geffen did it poorly in Hebrew. Here's the amazing, simple chilling version of the amazing "As Time Goes By". (Patricia Kass – Avec Le Temps).

עוד שיר מצוין (Les Hommes Qui Passent) של אותה הזמרת. איך הגיטרות מדהימות פה!!! לא בא לכן לרקוד?

Another great song (Les Hommes Qui Passent) by the same singer. How amazing the guitars are here!!! Don't you feel like dancing?

ולקינוח, הנה גרסתה, בצרפתית, ל"הביאו את הליצנים" של סטיבן זונדהיים.

And for dessert, here's her version, in French, of Steven Sondheim's "Send in the Clowns".

נכון שאי אפשר בלי הג'ודי שעושה את זה באומץ בלתי רגיל?

It's not right without the Judy who does it with extraordinary courage, right?

ג'ודי דנץ' – הביאו את הליצנים

Dame Judi Dench – Send in the Clowns

הלכתי לישון עם חיוך רחבבבבבבבב

I went to bed with a wwwwwwide smile

הגרסא התמציתית:

מוזיקה שעושה נפלא לנשמה ומורגשת בכל הגוף.

The concise version:

Music that does wonders for the soul and is felt throughout the body.

תזכורת: מחר ימלאו 31 שנים להרצחו של ג'ון לנון, איך שהזמן עובר!

Reminder: Tomorrow will be 31 years for John Lennon's murder, how time goes by!

סִיָה Sia

מוזיקה טובה גם כיום!!!

Good Music today as well!!!

באנגלית, אוהבים לבלוע אותיות ולקצר כמה שיותר. זה די מעצבן, שלא לדבר על האוזניים שלי, שלמרות שניקיתי באופן יסודי, עליהן לסבול ולנסות לנחש את הנאמר…

In English, they like to swallow letters and shorten as much as possible. It's pretty annoying, not to mention my ears, that despite I cleaned them thoroughly, they have to suffer and try to guess what was being said…

לילה אחד, בתוכנית "לינק" של אורלי יניב, שמעתי אותה אומרת סִיָה, You have been Loved. חשבתי לעצמי שככה היא נפרדת מאיתנו, בבחינת seeya… ואז בקע הקול הזה, המדהים, המהמם, ה… וישר אחרי שנגמר, רצתי ליוטיוב לחפש אותה.

One night, on the radio program "link" with Orly Yaniv, I heard her saying Sia, You have been Loved. I thought that this is how she says goodnight to depart from us, like saying see ya… And then, this amazing, astonishing voice emerged, and right after it finished, I hurried to look for her on YouTube.

השיר הראשון שמצאתי, היה Soon to be Found ולאחריו צפיתי ב- I Go to Sleep ומאז, אין יום שאינני שואפת אל אוזני את הסם הזה ששמו Sia. יחד עם זאת, זה לא על חשבונה של הדרה, אהובתי.

The first song I found was Soon to be Found, and after it I watched I Go to Sleep, and since, there's no day passing on which I don't inhale into my ears the drug named Sia. However, it's not on the expanse of my beloved Hadara.

פס הקול של חיי זו המוזיקה של שנות ה-70. אני בצד של הרוק הכבד, המאסיבי, המפעים (תרתי משמע: הן ברעש והן בעוצמה) כמו גם הבלדות העדינות, האדירות ולקינוח – הפופ היפהפה, המלודי, המרטיט. אני ממש לא בקטע של שירֵי הרוזה-רוזה למיניהם ולא אותם אחרוזה. בשבילי, מוזיקה צריכה לרגש, להכנס לי לעצמות, אחרת מה הטעם? דקלומים ושטויות אני יכולה לשמוע מכל צד ועבר (אך, כמובן, אינני עושה זאת) ברדיו שמשדר את הפלייליסט הלעוס, המאוס.

The soundtrack of my life is the music of the 70's. I'm on the side of the heavy rock, the massive, the exciting (double meaning: both noise and intense), as well as the tender, great ballades, and for desert – the beautiful, melodic, thrilling Pop music. I am not at all at the Rap-crap. For me, music has to move, touch, go into my bones, otherwise what's the point? Declamations and nonsense I can hear all over the place (which, of course I don't do) in the radio that plays the chewed, repulsive playlist.

לאורך השנים, בעיקר בהתחלה, הייתי מתרגשת מכמעט כל שיר לועזי שהושמע ברדיו. אז שידרו עדיין את סגול כהה וניקול כרואזי, המוזיקה הנפלאה ההיא, ביומיום ולא רק בשבתות. היום… נו, היום… אין אֶת הריגוש, אין את הנשמה היתרה, אין את החיבור ללב. אין.

During the years, especially in the beginning, I used to get excited from almost every song that was on the radio. Then, they used to play Deep Purple and Nicole Croisille, that wonderful music, one everyday basis, not only on Saturdays. Today… Well, today… There is not that excitement, the special soul, there is not the connection to the heart. Not at all.

כמה נשמה ! How much soul

אך בכל זאת יש נחת פה ושם, כי מדי פעם גחות ההבלחות הללו, שחבל שהן כל כך דלות, של איכות מדהימה. מה שמפליא אותי, זה למה אין לאיכות הזו ביטוי כלכלי הולם מיידי. החשמליות, הנה, יש לכן עוד תקוה

But still there is some satisfaction here and there, since once in a while these flickering come up, of amazing quality. It's a shame they are so few. What makes me wonder, is why this quality have an immediate suitable economic expression. Hachashmaliot, here, you still have hope

גם כשהשתתפה כסולנית בהרכב Zero 7, ביצעה סיה את השירים עם כל הלב, כפי שצריך. מוזיקה זו נשמה, לא רדידות. חבל שאין לנשמה, לאיכות, תמורה כלכלית הולמת.

Also, when she participated as a soloist with Zero 7, Sia performed the songs with all her heart (Zero 7 – Somersault ft. Sia), as it should be. Music is soul, not shallowness. it's a shame that soul, quality, has no suitable proper economic return.


הגרסא המקוצרת:

ממליצה בכל פה להקדיש מזמנכן, לשבת על היוטיוב ולצפות בה, בעיקר בסדרת ההופעות החיות שלה. עושה טוב לפתוח את היום או לחילופין, לסוגרו.

The short version:

I strongly recommend for you to dedicate of your time, sit on YouTube and watch her, especially in her live performance serial. It does good for one to open the day with her voice, or closing it, for that matter.


Sia – Live in Sydney (Full Concert)


אורלי יניב בגלגל"צ