ארכיון תג: supermarket is full of goods

המדפים בסופר מלאים   Supermarket Shelves are Full

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים Super shelves are full and so are the aisles

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים   Super shelves are full and so are the aisles

אנחנו עם שאוגר. לא רק בימי חרום, אלא גם ביומיום. זה לא מהיום, זה מקדמת דנא.

We are a nation that use to stock up. Not just in emergencies, but also in everyday life. It's from today, it's from a long time ago.

הארוע הכי מוקדם שאני יכולה להעלות על דעתי, זה מהתנ"ך, מהעצה שנתן יוסף לפרעה: 34 יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. 35 וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. 36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב (בראשית, פרק מ"א, פסוקים ל"ד-ל"ו). כל חרטומי מצריים לא הצליחו למצוא פתרון לחלומות פרעה ורק יוסף הצליח הן לפתור, הן להסביר והן לתת עצה מה לעשות. גמישות מחשבתית במיטבה של היועץ היהודי למלך.

The earliest event that I can think of, is from the Bible, the advice given by Joseph to Pharaoh: 34 Let Pharaoh proceed to appoint overseers over the land and take one-fifth of the produce of the land[a] of Egypt during the seven plentiful years. 35 And let them gather all the food of these good years that are coming and store up grain under the authority of Pharaoh for food in the cities, and let them keep it. 36 That food shall be a reserve for the land against the seven years of famine that are to occur in the land of Egypt, so that the land may not perish through the famine (Genesis 41; 34-36). All wise Ancient Egyptians were unable to find a solution to Pharaoh's dreams and only Joseph was able to solve, explain and give advice. Cognitive flexibility at its best of the Jewish adviser to the king.

הסופרמרקט מלא כל טוב  The supermarket is full of goods

אני זוכרת את אמי אוגרת. תמיד היו לנו מצרכים ואף פעם לא היה חסר גם בימים בהן אי אפשר היה למצוא אותם במכולת (אז לא היו סוּפּרים, היו מכולות וצרכניות) בעתות מלחמה או צנע. ברגע שהמצב נרגע, נהגה אמי (כמו יתר השכנות) למהר ולמלא את החסר. זה תמיד היה הרבה לפני שהמצרכים שלנו עמדו לאזול. הדור שלי ממשיך במסורת ואוגר בכל ימות השנה. במהלך החודש האחרון, אגרנו עוד יותר את כל מה שיכולנו ומילאנו את בתינו מכל טוב כדי שלא יחסר. יש לנו מלאי מספיק של מצרכים עמידים לזמן ארוך. הבעיה היא עם המצרכים הטריים – ירקות ופירות, לחם, מוצרי חלב וכיו"ב, שאותם יש למלא בכל שבוע או מקסימום עשרה ימים. אי אפשר להחזיק מוצרים שמתקלקלים.

I remember my mother stocking up. We always had groceries and we were never missing even in the days when you couldn't find them in the grocery store (then there were no supermarkets, we had grocery stores) in times of war or austerity. As soon as things calmed down, my mother (like the other neighbours) used to hurry and fill in the lacking. It was always long before our groceries were about to run out. My generation continues the tradition and stocks throughout the year. Over the past month, we have stored even more everything we could, and filled our homes with all the goods. We have sufficient stock of long-lasting durable provisions. The problem is with the fresh ingredients – vegetables and fruits, bread, dairy products, etc., which must be filled every week or for a maximum of ten days.

מרכז קניות שומם   Deserted shopping center

כל יציאה מהבית הופכת למסוכנת יותר ויותר. אין בי פחד או חרדה, אך אני לא טיפשה ומשתדלת להשמר מהדבקה כמיטב יכולתי ולנקוט באמצעים שעשויים להגן עלי. זה אף פעם לא בטוח, אבל גם אין ברירה. אני יכולה רק לקוות לטוב. איני מסוגלת להזניח חברות במצוקה כשאני יכולה לעזור להן. כך גם היה היום. יצאתי לדרך בתקוה שאעבור אותה בשלום ואחזור הביתה בלי להדבק. אדע בעוד שבועיים.

Every exit from the house becomes more and more dangerous. I have no fear or anxiety, but I'm not stupid and try to keep from getting infected to the best of my ability and to take measures that may protect me. It's never safe, but there's no choice either. I can only hope for the best. I can't neglect friends in distress when I can help them. So was today as well. I set off hoping I would pass it safely and return home without getting infected. I'll know in two weeks.

בפתח הסופרמרקט העמידו שולחן ובו כפפות חד פעמיות ובקבוקים עם נוזלי חיטוי לשימוש הלקוחות. לקחתי את הכפפות, לא יזיק. לקח לי עשר דקות כדי להאבק עם עטייתן. אני כנראה מאותגרת גם בקטע הזה. מישהו עמד בפתח ושוחח עם השומר. אותתי לו להכנס כדי שאוכל להכנס גם אני, אך השומר אמר שצריך לחכות. לא הבנתי מדוע והלה הסביר לי שהשיטה הנהוגה עתה היא שאפשר להכנס רק כשלקוח יוצא. כמובן שזה הזכיר לי את המערכון של הגשש – "מי שעולה ומי שיורד"… לא היה תור ארוך, רק שלושה המתינו, אני ביניהם וזה גם הלך מהר, אפילו לא הספקתי לעטות את הכפפות בטרם הכניסה לסופר.

At the door of the supermarket, a table with disposable gloves and bottles of antiseptic was put up for use by customers. I took the gloves, can't harm. It took me ten minutes to fight with wearing them. I'm probably challenged in this area too. Someone was standing in the doorway talking to the guard. I signed him to go in so I could go in too, but the guard said we had to wait. I didn't understand why, so he explained to me that the customary method now is that you can only go in only when a customer comes out. There wasn't a long queue, only three waited, I was among them, and it also went fast, I didn't even manage to put on the gloves before entering the supermarket.

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

הסופר היה עמוס מכל טוב. המדפים היו מלאים וסחורה רבה עמדה בין המעברים ממתינה למקרה של התרוקנות מדף זה או אחר. אכן, כפי שהובטח לנו, אין מחסור במזון בישראל או במצרכים נחוצים. אמנם צמצמו את המבחר, אך היה מספיק. במקום כמה סוגי שוקולד או מוצרים אחרים, היו פחות. לא ממש נורא. גם ככה, כשאני משוה כל מיני מוצרים עם חברות בחו"ל, להם יש איזה מליון סוגים של חלב, לדוגמא ולנו יש אולי חמישה. החך הישראלי לא מפונק כל כך. העיקר שיש אוכל, אין צורך להיות בררניים, כמו שאמי נהגה לומר.

The supermarket was full of goods. The shelves were full and there was a lot of merchandise between the aisles waiting in case of any shelve getting empty. Indeed, as promised to us, there is no shortage of food in Israel or of necessary supplies. Although narrowing the selection, there still was enough. Instead of a few sorts of chocolate or other products, there were less. Doesn't really matter. As it is, when I compare all kinds of products with friends abroad, they have a million kinds of milk, for example, and we may have five. The Israeli palate is not so spoiled. The main thing is that there is food, you don't have to be picky, as my mother used to say.

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

במשפט אחד:

יש לי מצרכים טריים למשך עשרת הימים הבאים ואפילו חבילת מצות לפסח. אני מצוידת כראוי להסגר.

In one sentence:

I have fresh groceries for the next ten days and even a matzah package for Passover. I'm properly equipped for quarantine.