ארכיון תג: supermarket

חוק מרפי Murphy's Law

כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש. לא תמיד זה כך, תלוי על איזה יום את נופלת.

Anything that can go wrong, will go wrong. This is not always the case, depending on which day you fall.

הקור שהקביל את פני בכניסה לסופרמרקט, היה נורא. מבחינתי. כשאני חווה את זה, אני תמיד מזכירה לעצמי להביא איתי סוודר בפעם הבאה, אך בדרך כלל שוכחת בטרם צאתי מהבית. כשאני זוכרת מדי פעם, אני אומרת לעצמי שזה טפשי ואין לי חשק למשוך תשומת לב בתור 'מוזרה'. מי זה לובש סוודר בקיץ, בשיא החום, גם אם זה בתוך הכפור של המזגן?

The cold that greeted me at the entrance to the supermarket was terrible. For me. When I experience it, I always remind myself to bring a sweater next time, but usually I forget before I leave home. When I remember every now and then, I tell myself it's silly and I have no desire to attract attention as a 'weirdo'. Who does wear a sweater in the summer, at the height of the heat, even in the frost of the air conditioner?

הייתי צריכה 2 פלפלים ירוקים, זה הכל. את הקניה הגדולה, לקראת שבת, תכננתי לעשות ביום ששי. חשבתי להכנס, לבחור, לשלם ולצאת. הייתי בטוחה שזה יקח דקות ספורות בלבד.

I needed 2 green peppers, that's all. The big shopping, for of Shabbat, I planned to do on Friday. I thought about going in, choosing, paying and going out. I was sure it would take just a few minutes.

הסופר היה מלא מפה לפה, תנועת הקונים היתה ערה מאוד. מאוד לא שגרתי לשעה הזו של ארבע אחר הצהריים ביום חול. לא היתה קופה מהירה לעד 10 פריטים, כך שנדדתי מקופה לקופה כדי לבדוק איזו צפויה להיות הכי מהירה. כמובן שהבאתי בחשבון את חוק מרפי, לפיו לא משנה באיזה תור אבחר לעמוד – תמיד יהיו התורים האחרים מהירים יותר. יחד עם זאת, עשיתי את חישובַי ועמדתי בתור שנראה לי הכי הגיוני לעמוד בו.

The supermarket was entirely full of customers, there was no room for slipping a pin. Very unconventional for this hour, four o'clock on a weekday. There was no quick checkout for up to 10 items, so I wandered from checkout to checkout in order to check which one was expected to be the fastest. Of course, I took into account Murphy's Law, whichever queue I choose to stand – the other queues will always be faster. At the same time, I did my calculations and stood in the queue that seemed the most logical to stand at.

Murphy's Law

 

תמיד, לפני שמגיע תורי, אני מביטה לאחור, למי שאחרי בתור כדי לבדוק אם יש מישהי עם פחות מצרכים משלי, הן כשיש לי מצרכים מועטים ובעיקר כשיש לי עגלה מלאה. לי יש זמן, לכן אין לי בעיה לסייע למי שממהרות. פעם, היו אנשים עם מצרך אחד או שניים מבקשים בנימוס אם אפשר לעבור לפני. היום, משום האלימות הגואה בחברה האיומה שלנו (זה מגיע משרי הממשלה והעומד בראשם ומחברי הכנסת!), אנשים חוששים לבקש פן יבולע להם. אף אחד לא רוצה לחטוף סכין בלב או כדור בראש רק משום שביקש להיות לפניך בתור.

Always, before it is my turn, I look back, to those who are in line to see if there is anyone with less groceries than mine, both when I have few groceries and especially when I have a full cart. I have time, so I have no problem helping those in a hurry. In the past, people with one or two groceries would politely ask if they could pass before you. Today, because of the rising violence in our horrendous society (it comes from the ministers with their P.M. and the Knesset members!), people are afraid to ask as they might be harmful. No one wants to get a knife in their heart or a bullet in the head just because they wanted to be in front of you in the queue.

היה לי רק את 2 הפלפלים הירוקים, מצרך אחד. הגברת שלפני לא טרחה להביט לאחור. היתה לה עגלה מלאה למשלוח. כנראה שאבה הנאה מכך שאני עומדת אחריה עם מצרך אחד. הקופאית הביטה בי ולא אמרה דבר, רק חייכה במבוכה. לא היתה לה כוונה לבקש מהלקוחה לוותר לי על תורה. אני לא התכוונתי לבקש, כי רציתי לחזור הביתה בשלום.

I only had the 2 green peppers, one item. The lady before me did not bother to look back. She had a full cart for delivery. She must have been delighted that I was standing behind her with one item. The cashier looked at me and said nothing, just smiled awkwardly. She had no intention of asking the client to give me her turn. I didn't mean to ask, because I wanted to get home safely.

"שלמה", פנתה הלקוחה אל מנהל החנות שחלף ליד הקופה, "איך זה שאין לכם פטרוזיליה? כבר כמה שבועות שאין לכם! למה אינכם מביאים?"

שלמה עצר כדי לענות לה ותוך כדי כך בחן את התור. עיניו נפלו עלי והוא ראה אותי עומדת בשקט עם המצרך האחד. "סילבנה", הוא פנה אל הקופאית, "התחלת כבר עם הגברת?" סילבנה הנידה ראשה לשלילה. "אז תעבירי קודם את הלקוחה עם הפלפלים." סילבנה הזדרזה לבצע את הוראתו.

"Shlomo," the customer turned to the store manager who passed by the cash register, "how come you don't have parsley? You haven't had it for weeks! Why don't you bring it?"

Shlomo stopped to answer her and in the process examined the queue. His eyes fell on me and he saw me standing still with the one product. "Silvana," he turned to the cashier, "did you start with the lady already?" Silvana shook her head. "Then take first the customer with the peppers." Silvana was quick to do as he instructed.

במשפט אחד:

נפלתי על יום טוב. הכל לטובה.

In one sentence:

I fell on a good day. Everything is for the better.

יש לך עשרה שקלים ? Do You Have Ten Shekels

עדן אלנה – Stone Cold (שיר של דמי לובאטו)

Eden Alena – Stone Cold (X Factor Israel)

אתמול, יום ששי, שתיים אחר הצהרים. הסופר מלא, כרגיל. במזל, אני מצליחה לתפוס עגלה ובשמחה שמה פעמי לעבר אזור הירקות.

Yesterday, Friday, two o'clock in the afternoon. The supermarket is crowded, as usual. Luckily, I manage to grab a cart, so happily I move towards the vegetables section.

אני מחנה את העגלה בצד, אך לא רחוק, אלא בטווח ראיה כדי שזו לא תעלם לי, שלא לדבר על הסל שלי התלוי עליה עם תכולתו החשובה לי (ארנק, כרטיסי אשראי, הטלפון הסלולרי…). אני מחלקת את תשומת לבי ואת עיני בין העגלה והעגבניות אותן אני מתעתדת לבחור. לא דבר קל, אך בהחלט בר ביצוע.

I park my cart aside, not far, but within sight so it won't disappear on me, let alone my basket which was hanging on its important content (my wallet, credit cards, my cellular…). I divide my attention and my eyes between the cart and the tomatoes I intent to choose. Not an easy task, but quite achievable.

מישהי עומדת ליד ארגז הירקות, אך איני מבחינה בה כלל. אני מושיטה יד כדי לברור לי כמה עגבניות שנראות נאות ובשלות, אך לא יותר מדי מוצקות, כדי שתתאמנה לסלט עכשו ולא בעידן אחר. ממששת את העגבניה, לוחצת היכן שצריך ושמה בשקית, עין תורנית על העגלה. בעגבניה השלישית, עיני בדרכה להשגיח על העגלה, אני פוגשת את מבטה. בטרם אני מספיקה להסב את מבטי, היא לוכדת אותי ושואלת בקול שקט: "יש לך אולי עשרה שקלים?"

A woman is standing near the vegetable box, but I don't notice her at all. I reach my hand to select some tomatoes that seem nice and ripe, but not too solid, so they will be fit to my salad now and in another era. I feel the tomato, squeeze where it needs to be pressed and put it in the bag, my eye is watching the cart. In the thirds tomato, while my eye is on its way to watch the cart, I meet her gaze. Before I manage to turn my gaze, she captures me and asks in a quiet voice: "Do you have ten shekels, perhaps?"

Abbey LincolnBrother, Can You Spare A Dime?

בדרך כלל יש לי סכום סביר של מזומנים בארנק לצרכים יומיומיים. הפעם, לא הספקתי להוציא מזומן, גם לא היה צורך כי מי צריכה כסף בשבת, ונשארו לי רק כמה מעות. הלכתי את העגלה, האשה אחרי, והוצאתי את ארנק המטבעות מן הסל, מציגה אותם לפניה: מטבע של עשרה ₪, שלוש מטבעות של חמישה ₪ ושש מטבעות של עשר אגורות. עשרים וששה ₪ וששים אג' בסך הכל. השארתי לי את ששים האגורות ונתתי לה את השאר, מצרה על שלא היה לי יותר לתת לה.

I usually have a reasonable amount of cash in my wallet for everyday needs. This time, I haven't got the chance to get to the ATM; there wasn't any need to do so, since who needs money on Shabbat, so I was left with some change. I went to the cart, the woman after me, and I took my change money wallet out of my basket, displaying the coins in front of her: a coin of ten shekels, three coins of five shekels and six coins of ten agorot. Twenty six shekels and sixty agorot in total. I kept the sixty agorot and gave her the rest, regretting that I had no more to give her.

Demi LovatoStone Cold

סבתא זקנה Old Grandma

זקנה בסופרמרקט An old lady in the supermarket

זקנה בסופרמרקט An old lady in the supermarket

אני אמנם סבתא, אך בהחלט מרגישה צעירה. ששים זה הרי הארבעים החדש. גיל הוא רק מספר ומה שחשוב זה הבריאות שלך (טפו-טפו-טפו + מלא חמסות!!!); ההרגשה שלך, שזה דבר סוביקטיבי; ואיך את נראית, שזה כבר אוביקטיבי.

Indeed, I am a grandma, but I definitely feel young. By all means, sixty is the new forty. Age is just a number, and what's important is your health (touch wood); how you feel, which is subjective; and how you look, which is objective.

אני בסופרמרקט, עומדת ליד ארגז העגבניות ובוררת לי בנחת את המתאימות לי. אני אוהבת אותן באמצע, לא גדולות מדי וגם לא קטנות מדי. למדתי, שעגבניה בגודל ממוצע, כמו גם מלפפון בגודל ממוצא, יחד עם בצל ירוק, דופן של פלפל, דופן של גמבה, ארבע כפות חומוס גרגרים וכנ"ל אפונה ירוקה, מתאימים לי לכמות הסלט שאני צריכה לארוחת הבוקר היומיומית שלי.

I'm in the supermarket, standing by the tomato crate, and selecting leisurely those that are most suitable for me. I like them average, not too big and also not too small. I've learned that a tomato with an average size, like also a cucumber with an average size, together with scallion, a quarter of a pepper, a quarter of a red sweet pepper, four spoons of chickpeas, and the same amount of green peas, all fit to the amount of salad I need for my daily breakfast.

תוך שאני שקועה במלאכת הבחירה, אני שומעת ברקע קול לועג של ילד: "הנה סבתא זקנה." אמנם אני סבתא, אך לא נראה לי שהמלה 'זקנה' נדבקת אלי, ולכן אני מעבדת את הרעש הזה ככזה שאינו מופנה כלפי. לוקחת את השקית עם העגבניות שבחרתי, מניחה אותה בתוך העגלה וממשיכה לכיוון המלפפונים. אני חולפת על פני עגלת סופר עם שני ילדים עומדים בתוכה. הקטן יותר מצביע עלי וצועק שוב בקול רם ולועג: "הנה סבתא זקנה", וצוחק צחוק גדול.

While being immersed in my task of choosing the right tomatoes, I hear in the background a mocking child's voice: "Here is an old grandma." Indeed, I am a grandma, but I don't see how the word 'old' can be attached to me; therefore, I process that noise as such that wasn't addressed to me. I take the plastic bag with the tomatoes I selected, put it in the cart and move to the cucumbers' direction. I pass by a supermarket cart with two kids standing in it. The smaller one points his little finger at me and again shouts in a mocking loud voice: "Here is an old grandma", and laughs a big laugh.

מצוה ביום A Mitzvah per Day

Ed SheeranSupermarket Flowers

בתור לקופאית בסופרמרקט, אני תמיד מביטה בעומדים אחרי לבדוק אם יש להם פחות מצרכים ממני כדי לתת להם את תורי. ככה זה כשיש לך זמן ואין לך לאן למהר. החיים יפים.

At the queue to the checkout person in the supermarket, I always watch the people standing behind me to check if they have fewer groceries than me in order to give them my place. That's how it goes when one has time and there's nowhere to hurry too. Life is beautiful.

Mickey Mouse Mother and Child go to Shopping

 

היא הצטרפה אל התור שלי, בידה שקית ניילון עם מספר קטן של מצרכים בתוכה. אני בוחנת את הכבודה ונראה לי שמגיע לה לעבור לפני. "פאז'אלסטה", אני מאירה לה פנים ומחוה לה בידי.

היא מביטה בי במבט חודר (הן תמיד מביטות בי ככה…) ומחליטה לחייך אלי. "זה בסדר", היא עונה לי במבטא צרפתי ממיס (ואני חשבתי שהיא רוסיה…), "יש לי זמן."

"אוקיי", אני אומרת בנימוס.

"גם לך אין הרבה", היא מוסיפה.

She joined at my queue, a plastic bag with a few groceries in her hand. I examine her luggage and it seems that she deserves to go before me. "Pazalsta" (пожалуйста), I am being nice and gesture with my hand.

She stares at me with a deep gaze (they always gaze at me that way…) and decides to smile at me. "It's OK", she answers with a melting French accent (and I thought she was Russian…), "I have time."

"OK", I say politely.

"You don't have many groceries yourself", she adds.

Kids Shopping – Supermarket

 

"אני מקפידה לעשות לפחות מצוה אחת ביום", אני מסבירה לה את פשר נדיבותי.

"זה בסדר", היא שונה, "העיקר הכוונה. היתה לך כוונה טובה, אבל אני לא ממהרת, כך שזה נחשב לך כאילו עשית את המצוה."

כאילו זה לא כמו שעושים, אני רוצה להגיד לה, אבל למה לי להתווכח עם אשה שנראית נחמדה כל כך? אני מנידה בראשי להסכמה שקטה.

"I try to do at least one Mitzvah per day", I explain to her the meaning of my generosity.

"It's OK", she repeats, "the intention matters. You had a good intention, but I am in no rush, therefore it is considered as if you did the Mitzvah."

As if isn't like when it's actually done, I want to say to her, but why should I argue with such a nice lady? I nod with my head in a silent approval.

Baby Panda's Supermarket