ארכיון תג: the princess

הגלים היו קרים   The Waves Were Cold

אני ואמת המים Me and the aqueduct

אני ואמת המים   Me and the aqueduct

השבת היתה חמימה ונעימה. התחזית אמרה שלא ירד גשם. אכן, לא ירד.

The Shabbat was warm and pleasant. The forecast did not expect rain. Indeed, it did not rain.

נסענו לִנְמל קיסריה להנות מזיוה של השבת ולסעוד את לבנו בנחת. הגלים ליחכו את החוף באיטיות, הרוח היתה חרישית מאוד, לא מורגשת כמעט. בתוך המסעדה המשקיפה על הנמל פעל המיזוג כדי לחמם. התישבנו ליד חלון גדול, נהנות ממראה הים. ים תמיד משרה בי נעימות, גם כשזה סוער. היום זה היה מתון למדי.

We went to the port of Caesarea to enjoy the Shabbat and dine out comfortably. The waves slowly washed down the shore, the wind was very quiet, almost unnoticeable. Inside the restaurant overlooking the harbour, the air conditioning worked to warm. We sat down by a large window, enjoying the sea view. A sea always induces a nice atmosphere in me, even when it's stormy. Today it was quite mild.

אמת המים בקיסריה   Caesarea Aqueduct

אמת המים בקיסריה   Caesarea Aqueduct

אני אוהבת לבלות על חוף הים, לא ממש להכנס למים, אלא לעתים נדירות ובודאי לא בחורף. גם אם גלי הים מלטפים ברכות, הם קרים מאוד. זו אינה חויה שאני אוהבת לחוות. יחד עם זאת, להביט בהם קרבים ונסוגים, עושה הרגשה נעימה בלב, אפילו חמימה. לוא היה זה תלוי בי, הייתי מסתפקת בלשבת בתוך המסעדה, להנות מהארוחה הטעימה ולהביט בגלים בלי להתקרב אליהם.

I love spending time at the beach, not really getting into the water, only rarely, and certainly not in the winter. Even if the sea waves stroke gently, they are very cold. This is not an experience I like to have. At the same time, looking at them getting close and then retreating, makes a pleasant feeling in my heart, even a warm one. If it was up to me, I'd settle for sitting inside the restaurant enjoying the delicious meal and watching the waves without approaching them.

נמל קיסריה, מבט מהמסעדה Caesaria port, view from the restaurant

נמל קיסריה, מבט מהמסעדה   Caesaria port, view from the restaurant

הנסיכה, כהרגלה, הופיעה משום מקום וישר הסתערה עלי. "מה את עושה פה?" העמידה פני תמימה. כאילו לא ידעה שביאטריס ואני נוהגות לבלות מדי פעם זו עם זו כשיוצא לנו להפגש. הנחנתי שזו דרכה לפתוח בשיחה. לא יכולתי שלא לתהות למה 'מה נשמע?' רגיל לא עובד אצלה.

"מה את רוצה?" אני שואלת אותה בתוך ראשי. אין שום סיבה שאדבר איתה בקול רם, היא יודעת לקרוא מחשבות. אני משתדלת לשמור על ארשת פנים רגילה כדי שביאטריס לא תבחין שאני מאותגרת בשיחה עם מישהי בתוך הראש שלי, שאין לי דרך לגרש אותה ואני תלויה בגחמותיה.

"זוכרת את מאיר?" מזכירה לי הנסיכה מישהו/י מהעבר. אני מהנהנת לה בתוך ראשי בלי לעשות את התנועה הזו כלפי חוץ. בכל זאת, מסעדה מלאה אנשים, ביאטריס מולי. אין לי כוונה להסגיר את סודותי. פעם, ניסיתי להסביר לביאטריס את ענין הנסיכה, אך המבט שנתנה בי הבהיר לי שעדיף שאשמור את זה לעצמי. "מאיר עכשו הוא מאירה", מחייכת הנסיכה. "היא עברה את השלב האחרון של התהליך שלה ועכשו היא אישה."

The princess, as usual, appeared out of nowhere and stormed on me right away. "what are you doing here?" She pretended to be innocent. As if she didn't know that Béatrice and I like to spend time with each other when we get to meet. I assumed that it was her way to start a conversation. I couldn't help but wonder why a normal 'what's up?' doesn't work for her.

"What do you want?" I ask her inside my head. There's no reason for me to talk to her out loud, she knows how to read people's thoughts. I try to maintain a normal expression so that Béatrice wouldn't notice that I am challenged having a conversation with someone in my head, that I have no way to expel her and I depend on her whims.

"Remember Meir?" The Princess reminds me of someone from the past. I nod at her in my head without doing this outward movement. Still, a restaurant full of people, Béatrice across the table facing me. I have no intention of revealing my secrets. Once, I tried to explain to Béatrice the princess issue, but the look she gave me made it clear that I had better keep this to myself. "Meir is now Meira," the princess smiles. "She went through the last phase of her process and now she's a woman."

"היא אינה יכולה להיות אישה", אני עונה לה. "היא טראנס, לא אישה!" אני קובעת בפסקנות, עדיין מנסה לשמור על ארשת פנים סבירה כדי לא להסגיר את שמתרחש אצלי בראש.

"איך את יכולה לומר דבר כזה?" מתפלאת הנסיכה. "היא אישה לכל דבר עכשו, אחרי שעברה את הניתוח האחרון."

"כל המחלקה להסתדר בשלשות!" אני פוקדת על הנסיכה. "אני קוראת אותך לסדר! מאיפה הבאת את ענין היותה אישה? היא לא אישה, היא התחילה בתור גבר! היא לעולם אינה יכולה להיות אישה כמוני או כמו ביאטריס פה, שעדיף שאתחיל להתיחס אליה ולהקשיב למה שהיא אומרת במקום לשמוע את השטויות שלך. יאלה, עופי מפה!" מאירה היא חברה מאוד קרובה לנסיכה וקיויתי שלא פגעתי בזכרה בדברים שאמרתי. לא התכוונתי לפגוע, אלא להסביר לנסיכה שדעתי היא שאנחנו, בנות ובני האנוש, מגוונים ואיננו עשויים מקשה אחת.

"She can't be a woman," I reply. "She's a trance, not a woman!" I state conclusively, still trying to maintain a reasonable countenance so as not to reveal what's going on in my head.

"How can you say such a thing?" The Princess is astonished. "She is a woman in all senses now, having undergone the last surgery."

"The whole platoon get set in groups of three!" I command the princess. "I call you to order! Where did you get the thing of her being a woman from? She's not a woman, she started as a man! She can never be a woman like me or Béatrice here, which is better if I start to pay attention to her and listen to what she says instead of hearing your nonsense. Yalla, get out of here!" Meira is a very close friend of the princess and I didn't intend to insult her memory with the things I said. I did not mean to offend, but to explain to the princess that I think we, human and wuman beings, are diverse and not made of one piece.

היא, כמובן, אינה נוהגת להשמע לפקודותי. אין לי מושג איך היא נוהגת עם אחרות, אבל היא מתעלמת מכל מה שאני מבקשת ממנה או מורה לה לעשות. רציתי שתלך ולא תפריע לנו, אבל איתה זה כמו לדבר אל הקיר. יש לה רצון ודרך משלה ולי אין כל שליטה עליה. לא נותר לי אלא לחכות עד שימאס לה והיא תעזוב. לפי איך שהיא קיפלה את רגליה בישיבה מזרחית, מרחפת באמצע השולחן ומסתירה לי את ביאטריס, הבנתי שזה לא יהיה במהרה. ריכזתי את כל כח הריכוז שלי בביאטריס, למרות שהנסיכה חסמה לי אותה והתעלמתי לגמרי מן הנסיכה. זה עזר. כמו פקק שמשתחרר מבקבוק, היא שחררה אותי בפתאומיות ונעלמה. הוקל לי.

She, of course, does not obey my orders. I have no idea how she conducts with others, but she ignores everything I ask of her or instruct her to do. I wanted her to go and not disturb us, but with her it's like talking to the wall. She has her own will and way, and I have no control over her. I couldn't do anything but wait until she gets tired and leaves. By the way she folded her feet in a cross-legged sitting, hovering in the middle of the table and hiding Béatrice, I realized it wouldn't be soon. I focussed all my concentration power on Béatrice, even though the princess blocked it and completely ignored the princess. It helped. Like a cork pulled out from a bottle, she suddenly released me and disappeared. I was relieved.

הארוחה היתה טעימה מאוד The meal was very tasty

הארוחה היתה טעימה מאוד   The meal was very tasty

*******

כשעתיים לאחר מכן, הציעה ביאטריס שנטייל קצת על החול הרך כדי להתענג על קרני השמש. תמיד טוב לספוג ויטמין די טבעי, בעיקר בחורף. ירדנו אל שפת המים, מתהלכות בנחת, נזהרות לבל יגיעו הגלים אל רגלינו. אני הייתי עם נעלי ההליכה החדשות שלי, כך שלא היתה סכנה למים לחדור מבעדן ולהרטיב לי את הגרביים, אך ביאטריס נעלה נעליים פחות קשוחות והעדיפה לצעוד בצד הרחוק מהגלים.

About two hours later, Béatrice suggested that we take a little stroll on the soft sand to savour the sun's rays. It's always good to absorb a natural vitamin D, especially in winter. We went down to the water's edge, strolling leisurely, being careful not to let the waves reach our feet. I was with my new hiking boots, so there was no danger of the water getting through them and wetting my socks, but Béatrice wore less tough shoes and preferred to walk on the far side of the waves.

לא יכולתי להבחין בנסיכה, אלא רק כשהיה מאוחר מדי וכך לא יכולתי להגן על עצמי. היא הגיעה אלי כרוח סערה ודחפה אותי אל המים, מפילה אותי אל תוכם. הגלים היו קרים. קרים מאוד.

I couldn't notice the princess until it was too late and I couldn't protect myself. She came to me like a storm, quickly and strongly, and pushed me into the water, causing me to fall into them. The waves were cold. Very cold.

קיסריה, חוף הים Caesarea, the seaside

קיסריה, חוף הים   Caesarea, the seaside

במשפט אחד:

לא נעים ליפול אל הים עם גליו הקרים ביום חורפי, גם אם שמשי.

In one sentence:

It's uncomfortable to fall into the sea with its cold waves on a wintry day, even if it's a sunny one.

היא לא אהבה את החלומות שלי   She Didn't Like My Dreams

פליטווד מק – חלומות

Fleetwood MacDreams

הנסיכה חשבה שזה מצחיק. אני לא.

The princess thought it was funny. I didn't.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חולמת והרבה. אני אוהבת לחלום. לא רק חלומות בלילה, בשינה, אלא חלומות בהקיץ, כאלה שאני רוצה שיתגשמו לי. הנסיכה לא אהבה את החלומות שלי. "מאיפה את ממציאה את כל הדברים הללו?" נהגה לשאול בתדהמה, לפעמים אפילו בבוז מסוים. הנסיכה לא ידעה לחלום. היא לא חשבה שחלומות נועדו להתגשם. בעיה שלה, לא שלי. אני המשכתי לחלום.

Since I can remember myself, I have been dreaming a lot. I love to dream. Not just dreams at night, during sleep, but daydreams, ones I want to be fulfilled. The princess did not like my dreams. "Where do you invent all these things from?" She used to ask in astonishment, sometimes even with some disdain. The princess could not dream. She didn't think that dreams were meant to come true. It's her problem, not mine. I kept dreaming.

במשפט אחד:

חלומות הם חלק מהחיים, אם בשינה ואם בהקיץ.

 

In one sentence:

Dreams are a part of life, whether in sleep or daydream.

 

מונולוג Monologue

Karol Ward – Finding Your Inner Voice

ישנם ימים כאלה, בהם אני מעדיפה להיות לבד, בלי בלבולי מוח של אחרים. איזה מזל יש לי שאני יכולה להרשות את זה לעצמי.

There are such days, when I prefer to be by myself, without the others bothering me. How lucky I am to be able to afford it.

אני על המרפסת, מסדרת את ארון הצעצועים של הנכדים. ביאטריס בחדר העבודה, בקצה השני של הדירה, מתרכזת בעריכת ההרצאה הקרובה שהיא אמורה לתת.

"מה קורה איתך?" הנסיכה צצה בזמן שממש, אבל ממש אין לי חשק להוציא מלה מהפה. איני עונה וממשיכה להתרכז במה שעסקתי בטרם החליטה להראות את עצמה. "את שותקת?" היא נוגעת לי בכתף כדי להסב את תשומת לבי אליה. היא יכולה לנסות כמה שתרצה, לי אין חשק להתרועע, גם לא איתה. אני ממשיכה לשתוק.

I'm on the porch, arranging my grandchildren's toy closet. Béatrice in the study, at the other end of the apartment, concentrating on editing the upcoming lecture she is scheduled to give.

"What's up with you?" The princess popped up in the time that I really didn't want to get a word out of my mouth. I don't answer and continue to concentrate on what I did before she decided to show herself. "Are you silent?" She touches my shoulder to draw my attention to her. She can try as much as she wants, I have no desire to socialize, not even with her. I keep silent.

ביאטריס צצה גם היא. איך הן מגיעות דוקא כשלא בא לי לדבר אל אף אחד? "עם מי את מדברת?" היא שואלת אותי, למרות שלא הוצאתי הגה מפי. אני מחוה לכיוונה של הנסיכה. שתיקה. ביאטריס לא אומרת כלום. אני מרימה את ראשי, הנסיכה איננה. אני שומטת את ידי ומניחה לענין. אין לי כוח להסביר. "אה, את מדברת אל עצמך", קובעת ביאטריס. "זה טוב. לפחות את מנהלת חד-שיח עם אשה חכמה." היא מחייכת אלי, נושקת לי על הלחי וחוזרת לענייניה.

Béatrice also popped up. How come they come when I don't want to talk to anyone? "Who are you talking to?" She asks me, although I didn't utter any sound from my mouth. I gesture in the direction of the princess. Silence. Béatrice says nothing. I raise my head, the princess is gone. I drop my hand and let it go. I have no power to explain. "Ah, you're talking to yourself," Béatrice states. "That's good. At least you're conducting a monologue with a smart woman." She smiles at me, kisses me on the cheek and returns to her business.

עדי ארד – הכניסיני תחת כנפך

Adi Arad – Take me Under Your Wing

 

במשפט אחד:

לא תמיד יש לי חשק לדבר.

 

In one sentence:

I don't always feel like talking.