ארכיון תג: tranquillity

אחרי הכל After All

לנה דל ריי – משחקי וידאו

Lana Del ReyVideo Games [lyrics]

אחרי הכל, יש את השלוה הזו שמלוה אותך לאורך כל היום, את הכיף, את טעם החיים. אחרי הכל.

After all, there is this tranquillity that accompanies you throughout the day, the fun, the taste of life. after all.

Lana Del Rey – Ride [lyrics]

שבת של טילים Saturday of Missiles

היום החמישי לצוק האיתן

The fifth day for Operation Protective Edge

דדל ישראל כצוק איתן

דדל ישראל כצוק איתן   Israeli flag as a protective edge

כבר מיום חמישי אפשר היה לראות את הנהירה לקציר. הכביש המתפתל מצומת ברטעה למעלה אלינו לא היה עמוס כל כך מעולם. פגוש אחר פגוש, פקק אחד גדול, נהרו הדרומיים אל קרוביהם פה, החל מהדרומיים הצפוניים ביותר – הלא אלה תושבי חדרה – ועד הדרומיים באמת, תושבי שדרות. בלי משים הפכנו להר של שלוה מחוץ להמולת הטילים ברחבי הארץ.

As of Thursday, the upsurge to Katzir could be seen. The winding road from Barta'a Junction up to us has never been so busy. Bumper by bumper, one big traffic jam, the southerners flocked to their relatives here, starting from the northernmost southerners – meaning the residents of Hadera – to the really southerners, the residents of Sderot. Unknowingly, we became a mountain of tranquillity outside the hustle and bustle of missiles across the country.

הבית מלא מבקרים, כך גם בבתי השכנים. נחמדה ההתכנסות הזו, חבל שהנסיבות אינן משמחות. יחד עם זאת, עושים על האש, צחוקים, משגיחים על הטף המתרוצץ בחופשיות בלי הצורך להאלץ להמלט למקלט. טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה, אלינו אין הרי טעם לירות מהטעם הפשוט שהם עלולים לפגוע באחיהם. לא שזה יעצור את המטורפים, אבל תקוה יש.

The house is full of visitors, as are the neighbours' homes. This gathering is nice, a pity the circumstances are not happy. At the same time, people barbecuing, laughing, watching over the children running freely without having to resort to refuge. Tfu-tfu-tfu, hamsa-hamsa-hamsa, there's no point for them in shooting at us from the simple reason that they might target their brothers. Not that it will stop the madmen, but there is hope.

הבית הזה יודע אורחים, אך מעולם לא במספר כה גדול בבת אחת. קיבלנו את שבת בשירה רמה ובתפילה זכה לשלום במהרה בימינו, אמן. היתה הרגשה של בית כנסת. אני אוהבת את הבית שלנו, אך מעולם לא חשתי עד כה את הקדושה שהוא מקרין. כולם אמרו שהאוירה היתה מדהימה.

This house knows guests, but never in such a large number at once. We received Shabbat with loud singing and deep prayer to gain peace in our days, Amen. There was an atmosphere of a synagogue. I love our home, but I have never felt the sacredness it radiates. Everyone said the atmosphere was amazing.

שבעה חדרים בבית, שבע משפחות הזמנו. לילדים שמח, כמו מסיבת פיג'מות גדולה. הם אינם קולטים כל כך את האוירה ושמחים להתרוצץ בין המבוגרים במשחק התופסת. מזכיר לי את הביקורים המשפחתיים בשנות הששים, עת היינו פורשים בלילות מזרנים על הרצפה ללינה המשותפת.

Seven rooms in the house, seven families we invited. The kids were happy, like a big pyjamas party. They don't get so much the atmosphere and are happy to run among the adults in the chasey. Reminds me of family visits in the 1960s, when we would spread mattress on the floor at night for shared accommodation.

בעיקר עושים על האש, רק שהמנגל מוגבל לבשר ולירקות החרוכים ואת השאר יש לבשל על הגז. המטבח מאויש כל הזמן. כל משפחה בתורה מבשלת את המאכלים שלה עם המצרכים שהביאה עימה. אין דרך אחרת, משום שקיבולת הסירים שלנו סטנדרטית, לא בכמות קיבוצית. שלא כמו בשנות ילדותי, בהן המטבח היה נחלת הנשים בלבד, אפשר היום לראות את ניצני השוויון מלבלבים: גברים מבשלים ונשים משגיחות על הצאצאים; חלוקת תפקידים הוגנת.

Mostly barbecuing, only that the grill is limited to scorched vegetables and meat, and the rest should be cooked on the gas oven. The kitchen is constantly manned. Each family in its turn cooks its food with the ingredients they brought with them. There is no other way, because our pot capacity is standard, not in collective quantity. Unlike in my childhood, when the kitchen was only the women's estate, you can see the buds of equality blooming today: men cooking and women watching the offspring; fair division of roles.

ביאטריס מביטה בהשתאות על השבט הישראלי המצוי ואני משערת שהיא רושמת לעצמה התרשמויות. אולי יצא מזה מחקר אי-פעם, מהצד הפמיניסטי, כמובן.

Béatrice watches in amazement the ordinary Israeli tribe and I guess she is impressed. Maybe research will come out of it at some point, from the feminist side, of course.

חלק מהאורחים יצא מחר דרומה, לעבודתו, אלה שחשים שהם באמת נחוצים במקומותיהם. השאר, ישארו לנשום אויר צח ולאסוף כוחות לקראת הבאות. נקוה לטוב ולשקט.

Some of the guests will leave for work tomorrow, those who feel they are really needed in their places. The rest, will stay to breath fresh air and gather strength for the next to come. Let's hope for good and quiet days.