ארכיון תג: trust

אמון Trust

הדלתותאנשים הם מוזרים

The DoorsPeople are Strange

מתי את נותנת אמון במי שפגשת זה עתה? כמה זמן זה צריך לקחת עד שנותנות אמון זו בזו?

When do you trust who you just met? How long should it take until you trust each other?

ישנן החושבות שאם הן מספרות לי מיד בהתחלה את סודותיהן, זה אומר שגם אני צריכה לעשות כן. אני טוענת ש לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ (קהלת ג' 1) וכל דבר מגיע בעתו, כשזה בשל דיו. אין מה למהר. אם מאן דהיא נותנת בי אמון, אין זה אומר שגם עלי לעשות כן. לי יש את הקצב שלי ורצוי לכבד זאת.

There are those who think that if they tell me their secrets right away, it means I should too. I argue that There is a time for everything, and a season for every activity (Ecclesiastes 3:1) and everything comes at a time when it is ripe enough. No need to hurry. If somebody trusts me, that doesn't mean I have to do so too. I have my pace and it should be respected.

Onora O'Neill – What we don't understand about trust

איני מספרת מיד את הכל על עצמי. אני מאפשרת לזמן לחלוף כדי להתקלף. ישנם דברים שאיני רוצה לספר לכל העולם, אלא רק למי שאני יכולה לבטוח בה. לוקח זמן עד שאני יודעת שמאן דהיא ראויה לאמוני. איני משקרת אם אני נשאלת עד דברים מסוימים שאיני רוצה לגלותם עדיין, אני פשוט אומרת שכרגע אין זה הזמן המתאים וכשזה יגיע – אספר לה גם את מה שהיא רוצה לדעת.

I don't immediately tell everything about myself. I allow time to pass in order to be peeled off. There are things I don't want to tell the whole world about, but only those I can trust. It takes a while before I know that somebody deserves my trust. I don't lie if I'm asked certain things I don't want to disclose yet, I just say that right now is not the right time and when it comes – I'll tell her what she wants to know too.

Anne Böckler-Raettig – The Psychology of Trust

"עכשו יש לך נשק נגדי", אמרה לי מישהי שפגשתי הערב.

הרמתי גבותי. "איזה נשק יש לי נגדך?" תהיתי.

"עכשו את יודעת עלי דברים אינטימיים שסיפרתי לך", היא מסבירה. "אפילו לאחותי לא סיפרתי אותם."

"נו, אז? את גם לא סיפרת לאחותך שאת לסבית", אני מקשה שוב.

היא מביטה בי במבט תמה, כאילו גילתה זה עתה שאני מאותגרת וקשת הבנה. היא שותקת. אני מרימה את ידי השמאלית ומסובבת אותה שמאלה וימינה כשראשי עושה את אותה התנועה, גבותי מורמות שוב. היא ממשיכה להתבונן בעיני ולשתוק. אני מוותרת על התהיה ומתרכזת בצלחת שלפני. יש בה דברים טעימים.

"Now you have weapons against me," someone I met this evening said.

I raised my eyebrows. "What weapon do I have against you?" I wondered.

"Now you know intimate things about me that I told you," she explains. "I didn't even tell my sister."

"So? You didn't tell your sister that you are a lesbian either," I'm making it hard on her again.

She looks at me with wonder, as if she has just discovered that I am challenged and slow-witted. She is silent. I raise my left hand and turn it left and right with my head doing the same movement, my eyebrows are up again. She continues to gaze into my eyes and remain silent. I give up wondering and concentrate on the plate in front of me. It has delicious things on it.

Melissa Febos – Telling Your Secrets Can Set You Free

במשפט אחד:

אני צריכה זמן כדי לתת אמון באנשים.

In one sentence:

I need time to trust people.