שריפת חזיות Burning Bras

תדמיתה הרווחת של הפמיניסטית המצויה, שהיא לוחמת נחושה, המתחילה כל בוקר בשריפת חזייתה, אחרת השמש אינה עולה עליה ועל העולם. אז קודם כל, כפולניה טיפוסית-חסכנית, קשה לי נורא לחשוב על הבזבוז – הן של החזיות והן של הגפרורים או הגז של המצית. שנית, אולי כדאי שנדע מהיכן נובע המיתוס הזה של הפמיניסטיות כשורפות חזיות?

The widespread common feminist's image, is of a determined warrior who begins every morning with burning her bra, otherwise the sun does not rise upon her and the world. So, first of all, as a typical-frugal Pole woman, it's hard for me to think about the waste – both of the bras and the matches or the gas of the lighter. Second, perhaps we should know where this feminist myth of burning bras comes from?

בנובמבר 1968 נערכה באטלנטיק סיטי שבניו ג'רזי ארה"ב, תחרות היופי "מיס אמריקה". מחוץ לאולם, התאספו מאתיים מפגינות בארגונן של חברות הקבוצה הניו יורקית שנודעה בשם "הנשים הרדיקליות של ניו יורק." הן הביאו איתן כבשה (אני מזל טלה, אגב… אולי זו אחת מסבתותי?), קישטו אותה כמלכת יופי, כולל הסרט והכתר והעניקו לה את התואר הנכסף "מיס אמריקה."

In November 1968, in Atlantic City, New Jersey, USA, the Miss America beauty pageant was held. Outside the hall, two hundred protesters gathered at the organization of the New York group members known as the "New York Radical Women". They brought a sheep with them (I'm an Aries, by the way… maybe it was one of my grandmothers?), adorned her as a beauty queen, including the band and the crown, and awarded her the coveted title of "Miss America."

שיאו של הטקס האלטרנטיבי הזה היה הצבתו של פח אשפה שכונה "פח האשפה של החרות" ולתוכו השליכו הנשים את כל החפצים שסימלו בעיניהן את הדיכוי הנשי: ריסים מלאכותיים, נעלי עקב, גליונות של פלייבוי שנחשב לפּורנוגרפי, מטליות כלים, רולים לשיער, מחוכים וחזיות.

The peak of this alternative ceremony was the placing of a garbage can that was named "The Trash Can of Freedom". The women threw into it all the objects that symbolized oppression of women in their eyes: artificial eyelashes, heels, issues of Playboy which was considered pornographic, dish cloths, hair rollers, corsets and bras.

הפגנת הנשים כנגד תחרות "מיס אמריקה" זכתה לתשומת לב תקשורתית עצומה ולמחרת קבע אחד העיתונים בכותרתו ש"הנשים המשוחררות שרפו חזיות". כך נולד המיתוס שמלוה את הפמיניסטיות עד עצם היום הזה. העובדות הממשיות – שהחזיות נזרקו לפח האשפה יחד עם עוד פריטים כאקט סימבולי – לא היו ממש חשובות.

The women's rally against the Miss America pageant received tremendous media attention and the following day one newspaper stated in its headline that "The Liberated Women Burned Bras". This is how the myth, that to this day accompanies feminists, was born. The actual facts – that the bras were thrown in the trash bin along with more items as a symbolic act – didn't really matter.

שום דבר לא השתנה עד עצם היום הזה: גם אז חיפשו כותרות צעקניות ושטחיות במקום להעמיק ולדון באמת, בהתעלמות מכוונת מהעובדות.

Nothing has changed to this day: even then, they were looking for screaming and superficial headlines instead of deepening and having a real discussing, deliberately ignoring the facts.

 

הגרסא המקוצרת:
סתם ככה, שנדע את תולדותינו, ההסטוריה שלנו (היא-סטוריה), מה שקוראין באנגלית: HERSTORY.

 

The short version:

Just like that, so we will know our history, our HERSTORY.