זזות – חוות Moving – Experiencing

היום היה זה מאותם הימים שממש אין חשק להוציא את קצה האף החוצה. יום של גשם רצוף כמעט לכל אורכו.

Today it was one of those days when there was not any desire to get the tip of your nose outside the house. A day of continuous rain almost all along.

לולא התקשרה מישהי לבקש ממני לצלם אותה לרגל ארוע שהיה לה – לא הייתי יוצאת לשום מקום, הייתי נשארת ספונה מול המחשב ועובדת על האתר החדש שאני מקימה לכבוד תערוכת אישה מוזה. התערוכה הוארכה לפי בקשת הקהל ומסתיימת ב-4 באפריל (ביום חמישי הקרוב). החלטתי להנציח את התערוכה באינטרנט, אחרת מה נשאר לנו חוץ מהזכרונות שבדמיוננו? אני מעדיפה משהו מוחשי שאפשר לחזור ולעיין בו.

If someone had not asked me to photograph her for an event she had – I would not go anywhere, I would stay roofed in front of the computer and work on the new site I'm building for the Woman Muse exhibition. The exhibition was extended at the audience's request and ends on April 4 (this Thursday). I decided to perpetuate the exhibition on the Internet, otherwise what remains for us except of the memories in our imagination? I prefer something tangible that can be revisited and revised.

לולא הייתי יוצאת, לא הייתי נתקלת במישהי שמעדה בשלולית המים הענקית שנקוותה בגלל הגשם העז ומצילה אותה מהתרסקות על המדרכה הקשה והקרה. יכול להיות שמישהי אחרת היתה נקלעת לאותו המקום ולאותו המצב ואז המועדת היתה ניצולה על ידה, הרי אי אפשר לדעת. הכל יכול לקרות. אבל אני שמחה ומרוצה שהייתי במקום ויכולתי לעצור את הנפילה שלה.

If I had not gone out, I would not have bumped into someone who had stumbled across the huge puddle of water that had been formed by the heavy rain and saved her from crashing on the hard, cold pavement. It might be that somebody else would be in the same place and situation, and then the woman who stumbled would be rescued by her, you never know. Anything could happen. But I am happy and pleased that I was there and I was able to stop her fall.

Suzi Quatro & Chris Norman – Stumblin' In

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=iGaF4tKUl0o&w=560&h=315%5D

במשפט אחד:

תזוזה משנה אנרגיה וחוויות חדשות נחוות.

In one sentence:

Movement changes energy and new experiences are experienced.

אהבה היא הכל Love is Everything

נסרין קדרי ומירי מסיקה – חייאתי

 Nasreen Qadri & Miri Mesika – Chayati

היה לה קול מדהים בטלפון, סקסי ומעניין. אותי היא סיקרנה, אז ויתרתי על שיחה מוקדמת בסקייפ כדי לבחון אותה ויזואלית. טעות!

She had an amazing voice on the phone, sexy and interesting. She intrigued me, so I gave up an early chat on Skype to check her visually. Mistake!

בפגישתנו בבית הקפה היא נראתה בסדר גמור וגם הקול שלה לא היה שונה הרבה מבטלפון. ציפיתי לערב מעניין ואפילו מהנה. הכרות חדשה לא תמיד צריכה להיות אסון…

At our meeting in the café she looked fine and her voice was not too different from the phone. I expected an interesting and even enjoyable evening. A new acquaintance does not always have to be a disaster…

היא מביטה הישר אל תוך עיני, לוגמת בשתיקה את הקפה, מקנחת לאט את פיה במפית ואומרת בקול שקט: "בלי אהבה… מממ… בלי אהבה לא נראה לי ששוה לחיות."

אני די המומה. איך לקבל את הדברים הללו שהשמיעה? היא נשמעה אינטליגנטית עד עכשו. "מה זאת אומרת?" אני מנסה להבין את הראש שלה. "אהבה זה מה שמכוון אותך בחיים? אין דברים אחרים להנות מהם, רק אהבה?"

She looks straight into my eyes, sipping her coffee in silence, slowly wiping her mouth with a napkin and says quietly: "Without love… mmm… I don't think it's worth living without love."

I'm quite shocked. How to accept what she just said? She sounded intelligent until now. "What do you mean?" I try to understand her mind. "Love is what guides you in life? Are there no other things to enjoy, just love?"

"אהבה היא הכל!" היא מדגישה בנחרצות.

"Love is everything!" She emphasizes determinedly.

 

שרית חדד – אינתה עומרי

Sarit Hadad – Inta Omri

במשפט אחד:

אנשים מדקלמים כל מיני אמירות שלא תמיד יש קשר ביניהם לבין המציאות.

In one sentence:

People recite all kinds of sayings that not always have any connection between them and reality.

שעות של חסד Times of Grace

Cheryle Jackson – Grit and Grace

בשעות של חסד, יש הרגשה כל כך טובה, שאת פשוט סופגת אותן אל תוכך ומודה ליקום על קיומן.

In times of grace, there is such a good feeling that you simply absorb them into you and thank the universe for their existence.

הסוף בלתי נמנע The End is Inevitable

הדלתות – הסוף

The Doors – The End

 

לכל מקום אליו הלכה, נלוה אליה צל שחור, אפל. היא הותירה אחריה שובל של צדק.

Everywhere she went, a black, dark shadow escorted her. She left behind her a trail of justice.

Morgan Eisenstot – Flexible Identity: What's Wrong with Social Justice?

לתפוס את החלום Catching the Dream

אירוסמית' – המשיכי לחלום

Aerosmith – Dream On

מזמן לא היו לי חלומות עליה. לא שכחתי אותה, אך החלומות עליה לא באו לי. עד ליל אמש.

I had not had dreams about her for a long time. I did not forget her, but dreams about her did not come to me. Until last night.

"אז מה", היא פונה אלי, "אינך מוצאת מישהי נורמלית?"

אני מנידה ראשי לשלילה. "איני מוצאת", אני מודה. "מי שמוצאת חן בעיני – מה שנדיר מאוד – איני מוצאת חן בעיניה. איני יכולה להכריח אף אחת להתאהב בי, נכון?"

"So," she says to me, "can't you find somebody normal?"

I shake my head. "I don't find," I admit. "Whoever I like – which is very rare – doesn't like me. I can't make anyone fall in love with me, do I?"

היא מנידה בראשה בחזרה. "מה יהיה איתך? את לא רוצה להשאר לבד, נכון?"

אני מביטה ישר בעיניה. הן נראות לי נוזליות, כאילו עוד מעט היא תתחיל לבכות. אני יודעת שהיא דואגת לי, אבל אין צורך בבכי, אני מסתדרת מצוין בלי זוגיות.

"אולי כדאי שתתפשרי ולא תחפשי מגרעות בכל אחת שאת פוגשת?" היא מציעה.

אני מניחה שאין צורך שאדבר, משום שהיא מן הסתם יכולה לקרוא את מחשבותי. מה אני יכולה לומר לה? היא הרי מכירה אותי היטב – שאיני יכולה לעשות שקר בנפשי ולבזבז את זמני על מי שאין לבי נוהה אחריה. היא ודאי יודעת עד כמה אני עדיין אוהבת אותה ושאף אחת לא תשוה לה. "אני אוהבת אותך", אני לוחשת לה ברכות, מניחה למלים לרחף בחלל. "אותך אני רוצה!"

She shakes her head back. "What will happen with you? You don't want to be alone, do you?"

I look straight into her eyes. They look fluid to me, as if she'll soon start crying. I know she cares for me, but there's no need in crying, I get along fine without having a relationship.

"Maybe you should try and compromise, stop looking for faults in those you meet?" she suggests.

I guess I don't need to talk, because she can probably read my mind. What can I say to her? She knows me very well – that I can't lie to myself and waste my time on someone whom my heart doesn't want. She must know how much I still love her and that no one compares to her. "I love you," I whisper softly to her, letting the words float in space. "I want you!"

במשפט אחד:

איך אני תופסת את החלום הזה?

In one sentence:

How do I catch that dream?

ג'פרסון איירפליין – מישהו לאהוב

Jefferson Airplane – Somebody to Love

 

הסכם השלום בין ישראל למצרים Egypt–Israel Peace Treaty

Egypt & Israel: A Lasting Peace?

בטרם הספקנו לעכל, הנה חלפו להן 40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים.

Before we could digest, 40 years have passed since the peace agreement between Israel and Egypt.

 

Oh Sheep!

 

 

בלתי יאמן Unbelievable

בלתי יאמן, אך זה קורה אצלנו: מדינה מודרנית תחת טרור יומיומי והעולם בסדר עם זה.

Unbelievable, but it happens here: a modern state under daily terror and the world is okay with it.

היא אורזת. אני מביטה בה בשתיקה. "הייתי נשארת", היא מתנצלת, "אבל זה למעלה מכוחותי. איני יכולה להתמודד עם דבר כזה."

מה אני יכולה לומר לה? היא אמנם יהודיה, אך אינה תושבת. היא אינה חייבת להשאר פה.

She's packing. I look at her in silence. "I would have stayed," she apologizes, "but it's beyond my strength. I can't cope with that. "

What can I tell her? She is Jewish, but is not a resident. She does not have to stay here.

אנחנו רגילות לטילים הללו, לטרור היומיומי על הגבול עם עזה, לטרור הדקירות. יש בנו את החוסן הנפשי להמשיך את חיינו למרות כל אלה, אבל זה לא מה שאנו רוצות. אנחנו רוצות לחיות בשלום. אנחנו רוצות ששכנינו יחיו בטוב ובשלום. איך עושות את זה?

We are used to these missiles, to the daily terror on the border with Gaza, to the terror of stabbings. We have the mental strength to continue with our lives despite all of these, but this is not what we want. We want to live in peace. We want our neighbours to live well and in peace. How can this be done?

במשפט אחד:

כולנו תקוה ששוב אין מלחמה לפתחנו.

In one sentence:

We all hope there is no war again on our doorstep.

יובל דיין – לאסוף [מלים]

Yuval Dayan – Gather

שירי לי Sing to Me

Amie Rankin – Sing to Me

אני אוהבת מוזיקה. מאוד-מאוד. מוזיקה עושה טוב על הלב.

I love music. Very-very much. Music makes us feel good.

קולות תמיד עשו לי את זה, קולות ערבים, נעימים. אם זה בשירה או בקריאה. תמיד אהבתי לשמוע מישהי הקוראת באוזני או שרה לי. את שני הדברים הללו חויתי במשורה, לצערי.

Voices always did it for me; nice, pleasant voices. Whether it was poetry or in reading. I always liked to hear somebody reading aloud or singing to me. Unfortunately, I experienced these two things sparingly.

היתה לה גיטרה עליה היא הפליאה לנגן. היה לה קול מדהים שהדהד הישר אל תוך לבי בכל פעם שהיתה מופיעה לפנינו. לא יכולתי שלא להתאהב בה. בתום ההופעה, ניגשתי אליה ורציתי לקשור איתה שיחה בתקוה שאין לה חברה ואולי גם אני אמצא חן בעיניה. היתה לה חברה.

She had a guitar on which she played wonderfully. She had an amazing voice echoing directly into my heart every time she appeared before us. I could not help falling in love with her. At the end of the performance, I went over to her and wanted to talk with her hoping that she did not have a girlfriend and maybe she would like me too. She had a girlfriend.

Amie Rankin – Will You Remember Me

כי את אוהבת אותי Because You Love Me

Kaz Hawkins – Because You Love Me [lyrics]

אהבה היא דבר מדהים! בכל פעם שאני נתקלת בה – אם אישית או אצל אחרות – זה נפלא!

Love is an amazing thing! Every time it occurs – whether to me in person or to others – it's wonderful!

היא ישבה בצד ושירבטה משהו על פיסת נייר. זה נראה כאילו בהסח הדעת, אך ידעתי שלמעשה היא שקועה בזה עמוק ואינה ממש איתנו. אני כבר רגילה אליה ואל מה שכמה מאיתנו מכנות אצלה "מוזרות", אך מבחינתי אין בה שום דבר מוזר. אולי זה יוצא דופן – אך בהחלט לא מוזר מצדי. אני חושבת שאני רואה אותה כפי שהיא.

She sat in the corner and scrawled something on a piece of paper. It seemed as if unthinkingly, but I knew that in fact she was deep in it and was not really with us. I'm already used to her and to what some of us call "her weirdness", but as far as I'm concerned there's nothing weird about her. Perhaps this is unusual – but certainly not strange on my part. I think that I see her as she is.

באנו יחד למסיבה והכוונה היתה לרקוד ולבלות. זה אכן קרה בהתחלה והיה לנו כיף להשתולל על רחבת הריקודים – הסלון רחב הידיים של המארחת. אני לא שותה (וגם לא נוהגת אם זה לא חרום), אבל יודעת לשמוח בלי אמצעים ממריצים כלשהם. היא, לעומת זאת, שותה ועוד איך, יותר מגמל שלא ראה נוה מדבר לפחות שנה.

We came to the party together and the intention was to dance and enjoy ourselves. It did happen at first and we had fun to racket on the dance floor – the hostess's spacious living room. I don't drink (and I don't drive either unless it's an emergency), but I know how to rejoice and without any stimulants. She, on the other hand, drinks and drinks, more than a camel that has not seen an oasis for at least a year.

יהודית רביץ – רחבת הריקודים

Yehudit Ravitz – Dancefloor

"הי", אני מתקרבת אל שולחנה ומושיטה אליה את ידי. "בוא לרקוד איתי!"

היא מרימה את מבטה המצועף, הרחוק כל כך ממני, שותקת. אני יכולה לראות את גלגלי מוחה פועלים שם, בתוך מוחה, גם אם זה אינו שקוף. אני מכירה את המבט הזה. אני אוספת אל זרועותי את פחיות הבירה הריקות ומפנה את השולחן גם מעוד כמה בקבוקים שהיא הותירה ריקים מן האלכוהול שהיה בהם. לא ספרתי, אך היו שם יותר מעשרה.

"Hey," I approach to her desk and reach out to her. "Come dance with me!"

She raises her veiled gaze, so far from me, silent. I can see the wheels of her mind working there, inside her brain, even if it is not transparent. I know that look. I gather the empty beer cans into my arms and clear the table from several more bottles that she left empty of the alcohol that was in them. I didn't count, but there were more than ten.

בדרכנו חזרה הביתה, היא שרה לי בקולה הערב כמה מהשירים שאני רקדתי לצליליהן עם חברות. נראה, שלמרות שהיתה שקועה בתוך עצמה, חדרה אליה המוזיקה. היא היתה שיכורה, מה-זה שיכורה! אבל למרות ענני השיכר, היא ידעה לדקלם בקול יציב את שכתבה בזמן שאני ביליתי בנעימים.

On our way home, she sang me in her lovely voice some of the songs I danced to with friends. It seemed that, though she was absorbed in herself, the music had penetrated her. She was drunk, sooooo drunk! But despite the liquor clouds, she could recite in a steady voice what she had written while I was having a good time.

שיר לאהובתי

אני אוהבת אותך,

אני אוהבת אותך,

אוהבת אותך!

אני מי שאני,

את מי שאת,

לולא היית מי שאת,

אולי לא הייתי מי שאני.

אני זו אני,

כי את אוהבת אותי!

A song for my love

I love you,

I love you,

Love you!

I am who I am,

you are who you are,

If you were not who you are,

Maybe I would not be who I am.

I am me,

Because you love me!

במשפט אחד:

הידיים שלי היו על ההגה והעיניים שלי היו על הכביש, כך שלא הייתי צריכה להביע דעה על מה שנכתב בדעה לא הכי צלולה.

In one sentence:

My hands were on the steering wheel and my eyes were on the road, so I did not have to express any opinion about what was written in a not-most-clear mind.

Kaz Hawkins – Surviving [lyrics]

פורים ה'תשע"ט Purim 5779

אני ליצנית   I'm a clown

הבטיחו עדלאידע גדולה וחגיגית ואכן קיימו. היה כיף!

They promised a great and festive Adloyada and indeed they kept their promise. It was fun!