היום הזה התחיל לי בצורה די מדכאת בגלל החדשות הלא ממש נעימות שלא עושות יותר מדי חשק לחיות, והסתיים לי עם חיוך על הפנים וכיף בלב. הרינו חיות בתקופה לא פשוטה: מצד אחד מודרניזם וקידמה ומצד שני – דאעש הזורעים שממה בכל אשר יפנו. מצד אחד בני ובנות חוה הרוצות לחיות בשקט ובשלוה ומצד שני – אנשי אופל.
אני אוהבת מוזיקה. אוהבת מלים משמעותיות. כשאלו מתחברות – אין מאושרת ממני. בן נרדי יצא במופע מקסים, בו הוא משתף את הוריו ואת חברו ללהקת "הדברים הפשוטים" – הגיטריסט איתן דרמון. במשך שעה ורבע (קצרות מדי, לטעמי) שר בן את שיריו ומנהל דיאלוג מעניין עם הוריו, ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי, על מקורות השראתו לכתיבת שיריו הנפלאים.
המופע מבוסס על ספר השירים בשם "הבזקים של תפיסה מדויקת" שהוציא בן נרדי ב-2014 בהוצאת הדים. מהצצה ראשונה בספר, אני סמוכה ובטוחה שזה נמנה על אותן יצירות מופלאות שמלוות אותי במהלך חיי לאורך השנים, כאלה שאני חוזרת ומעיינת בהן שוב ושוב ונהנית מאוד.
בתמצית:
איזה כיף שיש עדיין בעולם אנשים טובים, יוצרים, המעניקים לנו ממיטבם ועושים לנו טוב על הלב.
את יכולה לתכנן כאוות נפשך, אך החיים הם שקובעים לך בסופו של דבר. רבות מדובר על החופש לבחור, לעשות ולבצע, אך המציאות היא שכמה שלא תתכנני, תשתדלי ותנסי להגשים, לא הכל נתון בידייך. או שמא כן? הקשקוש הניו-אייג'י אומר שהכל נתון בידינו, שאנחנו רק צריכות להתחבר ליקום ולשפע האינסופי שבו והחיים יהיו טובים אלינו. אשרי המאמינה.
יש דבר כזה שנקרא פרנסה, שבלעדיו חיינו אינם חיים. את יכולה לאהוב עם כל הלב, אך אינך יכולה לחיות רק מאהבה. אינני מגלה לכן דבר חדש, נכון?
You can plan as much as you like, but in the end, live decide for you. A lot of talking is going on about the freedom to choose, to do and implement, but the reality is no matter how much you plan, attempt and try to make things happen, not everything is in your hands. Or perhaps it is? The new-age rattle-babble says that everything is in our hands, that we just need to connect to the universe and to the infinite abundance in it, and then life will be good to us. It may be right, but I have my doubts.
There is this thing called livelihood, which without it we can't live. You can love with all your heart, but it's not possible to live only on love. I think it's not new to you, is it?
עולה חדשה, אוהבת את ארץ אבותיה עד עמקי נשמתה, אך כשהיא צריכה לבחור בין להשאר בארץ האוכלת יושביה, להתבטל ולכלות את חסכונות חייה ולאחר מכן לחיות על חשבון זוגתה, לבין להענות להצעת עבודה מכבדת והוגנת בנכר, לא פשוט לעשות את הצעד הנראה כמתבקש. יש צורך באומץ רב. גם בשברון לב גדול.
A new immigrant, who loves deeply her ancient-new country, but when she has to choose whether to stay in this land that devours its inhabitants, without work while wasting her life savings and after that live on the expanse of her spouse, or taking a honest fair position in the diaspora, it's not easy to take the obvious step. It takes a lot of courage. Also causes a big heartbreak.
Mark Eliyahu Ensemble – "Coming Back"
יש לי ילדים אהובים פה ונכדים מתוקים ואינני יכולה לעזבם. לה אין כלום פה מלבדי. כל משפחתה עזבה לנכר לאחר שהות קצרה. ישנם אנשים שתופשים מהר ומבינים שאי אפשר לחיות פה, ודאי לא תחת ממשלת העיוועים הנוכחית. אנשים נבונים אינם הולכים ראש בקיר.
My children live here and I can't leave them, let alone my sweet grandchildren. She has nobody but me. Her whole family left after a short time here. There are sharp people with a rapid comprehension that understand it is impossible to live here, certainly not under the stupid current government, where its ministers are looking after themselves instead of the people. Smart people don't bang their heads against the wall.
במשפט אחד:
את בונה את חייך לפי טעמך והבנתך, מפנה מקום לנפש אהובה ואז…
In one sentence:
You build your life according your taste and your understanding, making room for a beloved soul and then…
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.