ארכיון חודשי: פברואר 2012

האפשר להפסיק את זה ? Can This be Stopped

יישר כוח למי שעיצבה

פעם קראו לזה "אפליה מתקנת", עד שהבינו שהמלה "אפליה" אינה טובה ואין לה תסמיך (הקשר, אסוציאציה) חיובי. החליטו על "העדפה". בהחלט עדיף, אם כי אני מעדיפה חינוך מהיסוד. כשזה התחיל, גם אם חרקו שיניים, היו צריכים לבצע וכך תוקנו כמה תיקונים נכונים, אך ממש לא מספיקים. כמה נשים יש לנו בממשלה? כמה חברות כנסת? כמה נשים חברות בדירקטוריונים? לא התקדמנו הרבה – לא אלה השולטים בנו ולא אנו, המהוות מחצית מהאוכלוסיה. נמשיך לציין את יום האשה בלי שזה יעזור לאיכות חיינו.

In the past it was called "affirmative discrimination" until they realized that the word "discrimination" was not good and had no positive connotation (context, association). They decided on "preference". Definitely better, though I prefer education from the ground up. When it started, even with teeth gritted, they had to do it and so some repairs were made, but really inadequate. How many women do we have in government? How many Knesset Members? How many women are on board of directors? We have not made much progress – neither those who rule over us nor we, who are half of the population. We will continue to mark Women's Day without it helping our quality of life.

כשיש צורך בתיקונים, פירוש הדבר שמשהו מקולקל. אכן, משהו מאוד יסודי מקולקל בחברה שלנו – הן העולמית באופן כללי והן הישראלית. למי גיליתי פה את אמריקה? ישנם קלקולים רבים כל כך, שקצרה היריעה מלמנות את כולם, לכן אתמקד באחד. הפעם. בעתיד ודאי אכתוב על עוד.

When repairs are needed, it means something is broken. Indeed, something very fundamental is ruined in our society – both global in general and Israeli as wrong. Whom did I discover America here? Who needs to wake up and smell the coffee? There are so many flaws that the short sheet can't fill them all, so I'll focus on one. This time. In the future I will probably write about more.

אין לי מושג אם יש על זה תעוד, אך לי לא ידוע (ואשמח אם תארנה את עיני) מתי התחילה הזנות הראשונה ומי התחיל אותה. אני משערת שהגבר הוא זה שגרר את האשה ואנס אותה כי הוא היה החזק ולא היא זו שהביאתהו לדבר עברה בכך שעשתה לו עיניים כדי לקבל ממנו דבר-מה. האם זה חשוב? אולי חשוב יותר למצוא את הסיבה שזה בכלל קיים עד עצם היום הזה?

I have no idea if there is documentary about it, but I don't know (and I would love if you'd enlighten) when the first prostitution started and who started it. I suppose a man was the one who dragged and raped a woman because he was the strong one and not the one, and it wasn't she who brought him to offend her by making eyes at him to get something from him. Is it important? Perhaps it is more important to find the reason why it exists to this day?

ישנן מדינות ובעיקר חוגים דתיים, הנלחמות בזנות, אך מי באמת מצליחה? אולי נכון יותר לשאול: 'מי באמת רוצה להצליח?' ישנן מדינות בהן הזנות חוקית, בהן מתיחסים אליה כאל עוד מקצוע. אני תוהה עד כמה זה יכול להיות 'עוד מקצוע', כשמדובר במכירת גופך לזרים.

There are countries, especially religious circles, that fight prostitution, but who really succeeds? Perhaps it is more appropriate to ask: 'Who really wants to succeed?' There are countries where prostitution is legal, were it is treated as another profession. I wonder how it can be 'another profession' when it comes to selling your body to strangers.

חוץ מאשר בשוודיה, אין עוד מדינה בה מתיחסים אל אלה הצורכים זנות כאל פושעים, אלא רודפים את העוסקות בזה. למה? משום שזה הכי קל? משום שהן נשים? כשאין ביקוש – אין הצע. אבל לא רק זה, כי כשאין לה ברירה – מה יכולה אשה לעשות אם לא למכור את גופה לכל מאן דבעי?

Except in Sweden, there is no other country in which those who consume prostitution are treated as criminals. Most countries are persecuting those who occupy in it. Why? Because it's the easiest? Because they are women? When there is no demand – there's no offer. But not only that, because when she has no choice – what can a woman do if she does not sell her body to anyone?

שוב אני מגיעה לדבר היסודי שביסודיים – החינוך. אם אין מחנכים לשוויון, איך זה יכול להתבטא במציאות? כשעדיין – ולא רק במגזרים מסוימים – תכליתה של נערה היא להיות לעזר, להתחתן וללדת ולא להיות אישיות בפני עצמה והגדרתה היא לפי בעלה, ללא אפשרות להגשים את עצמה – איך יהיה שוויון? ואם אין שוויון – איך יהיה לה חדר משלה? איך יהיה לה בכלל דבר-מה משלה? הרי היא ביסודה רכוש של הגבר.

Again, I come to the basic element of all – education. If educators are not educating for equality, how can this be expressed in reality? When it is still – and not just in some sectors – a girl's purpose is to be a help, to marry and give birth and not to be a personality in her own right, and her definition is according to her husband, without the possibility of fulfilling herself – how will equality be? And if there is no equality – how will she have a room of her own? How will she have anything of her own at all? After all, she is basically the man's property.

מתווכחים איתי על "זכותה של אשה על גופה" להחליט אם היא רוצה למוכרו. המושג הזה נכון אם היא נכנסת חס וחלילה להריון לא רצוי. אז בהחלט צריך שיהיה לה החופש להחליט מה היא רוצה לעשות עם זה. לאף אשה אין רצון לעסוק בזנות. שום אשה אינה מחליטה למכור את גופה, אלא נאלצת לעשות כן בצוק העתים. אף אשה אינה שואפת להיות מטבע עובר לסוחר, סחורה שכל דכפין בזוי רשאי למשמש בה כרצונו תמורת אתנן. אף אשה אינה מעונינת לעמוד בקור ובגשם בלי בגדים כדי להקל על יצרו של חרמן נִקְלֶה מצוי. לולא סוממה, לולא נאנסה לכך, לולא נצרכה לפרנס – היא לא היתה בוחרת לעשות זאת. גם לא להיות "נערת טלפון" עם "תנאים משופרים". עדיין, זה לשכב עם זר כי אין לך דרך אחרת להתפרנס. למה אין לך דרך אחרת להתפרנס? משום שחוסמים בפנייך דרכים אחרות.

People argue with me about a "woman's right to her body" to decide if she wants to sell it. This concept is true if she gets pregnant with unwanted pregnancy G-d forbid. Then she definitely should have the freedom to decide what she wants to do with it. No woman has a desire to engage in prostitution. No woman decides to sell her body, but is forced to do so in times of need. No woman aspires to be a currency for the merchant, a commodity that any contemptible person may use at will for prostitute's fee. No woman wants to stand in the cold and the rain without clothes just to relieve an erection of any horny ill-fated. Had she not been drugged, had she not been raped, hadn't she need to make a living – she would not have chosen to do so. Neither being a "phone girl" with "improved conditions". Still, it is to sleep with a stranger because you have no other way to make a living. Why don't you have another way to make a living? Because other ways are blocked to you.

לא מספיק להעניש בחומרה את הבְּהֵמִים הנוהים לצרוך זנות. צריך להעניש בחומרה גם את הסרסורים. אני בספק אם זה יקרה, משום שתעשיית המין היא חלק מהכלכלה, גם אם השחורה. לוא היו רוצים, הענין הזה היה נסגר מזמן. מה כל כך קשה לסגור את המקומות הללו? נראה איך מס הכנסה ושאר הרשויות מוותרות על ההכנסות מ"מכוני הליווי, הבריאות, העיסוי והחשפנות" למיניהם. ולא נגעתי עדיין בסחר בנשים.

It is not enough to severely punish the beasts who consume prostitution. The pimps must also be severely punished. I doubt that will happen, because the sex industry is part of the economy, even if it is black. If there was a will, this matter would have been closed long ago. How is so difficult to close these places? Let's see how the Income Tax Bureau and other authorities waive the proceeds from the various "escort, health, massage and striptease" institutes. And I haven't touched women's trafficking yet.

אם הצעת החוק לאסור בפועל רוכשי זנות תעבור בכנסת, יהיה זה צעד קטן מאוד. לא נראה לי שזה ישנה משהו. אין לנו את כוח האדם המשטרתי לעסוק בזה, הרי המשטרה גם ככה על הקצה מבחינת המשימות. מה, יעמידו שוטרים בפתחי כל המכונים למיניהם? ישלחו שוטרים למקומות בהן עומדות הזונות כדי לאסור את הלקוחות? אולי יקימו גוף מיוחד לשמירת המוסר של המחצית הנשלטת בידי יצרה? כרגיל, אין פותרים את הבעיה ועוקרים אותה מן השורש, אלא מתעסקים באקמול.

If the bill to really arrest prostitution purchasers will pass in the Knesset, that would be a very small step. I don't think it will change anything. We do not have the police personnel to deal with this, the police are already on the edge in terms of tasks. What, will cops be put in front of these kinds of institutes? Will cops be sent to places where the prostitutes stand to arrest customers? Maybe they will set up a special authority to uphold the morality of the half who is controlled by its erections? As usual, the problem is not solved and rooted out, but is treated with Acamol (Paracetamol).

הגרסא המתומצת:

חינוך. לימוד. רכישת מקצוע. העדפה מתקנת גורפת.

The condensed version:

Education. Learning. Profession acquisition. Comprehensive affirmative action.

קישורים:

  1. לקראת החוק נגד שימוש בנשים: מאסר בפועל לרוכש שרותי זנות צבי זרחיה [אתר דה מרקר]
  2. זנות זו לא בחירה יעל שנער [אתר דה מרקר]
  3. למה אנו, הנשים? שרון הר פז, הוזה מלים ומתכתבת עם עצמי
  4. והדרת בימיך שרון הר פז, הוזה מלים ומתכתבת עם עצמי
  5. טלי רוזין מה זה בכלל פמיניזם
  6. רחל שגיא, קידום מעמד האשה, מה זה בכלל פמיניזם (מאמר)
  7. יום האשה הבינלאומי (ויקיפדיה)
  8. זנות ויקיפדיה
  9. גם חשפנות שייכת לתעשיית המין [אתר מר"צ]

Come on and Touch me, Babe

To My Aussie Valentine

אמנם אינני גויה, אך מה לעשות ודברים מגיעים גם אלי. כשזה טוב ונעים ובעיקר כשמדובר באהבה – אני מאמצת בשמחה ובששון. באוסטרליה זה כבר התחיל (נו, שוין, הם תמיד מקדימים אותנו…).
הנה כמה משירי האהבה שאני הכי-הכי אוהבת. אתן מוזמנות להוסיף משלכן 🙂
המלים, המנגינה – מממממממממ…

Indeed, I'm not a goya (a female non-Jew), but can't help it when things come into my life. When it's good and nice and especially when it concerns love – I embrace them very happily. In Australia it has begun already (nu, shoin, they always are ahead of us…).

Here are some of the love songs I love the most. You are welcome to add yours 🙂

The words, the tunes – mmmmmmmmmm

The Doors Touch me
I'm gonna love ya
Till the heaven starts to rain
I'm gonna love ya
Till the stars fall from the sky for you and I

Matt Cardle sings First Time Ever I Saw Your Face on the X Factor

Roberta Flack First Time Ever I saw Your Face

Style Council You're the Best Thing

K.D. Lang Barefoot
I'd walk through the snow barefoot
If you'd open up your door

Cliff Richard In a matter of moments
Oh bird of paradise, you opened up your wings
You showed me all the things that I wanted to see

Neil Sedaka Laughter in the rain

Dusty Springfield The look of love
Dusty Springfield The look of love
Diana Krall The look of love

Bon Jovi Bed of Roses

Shania Twain You're Still the One
You're still the one I run to
The one that I belong to
You still the one I want for life

dEUS Nothing Really Ends

K.D. Lang Constant craving
Always someone marching in
And beneath my skin
Constant craving has always been

Rod Stewart Have I told you lately
Do Have I told you Lately
Olivia Ong Have I told you lately
Have I told you lately that I love you?
Have I told there's no one else above you?

And more…

Lionel Richie and Kenny Rogers Lady

John Lennon Woman

Stevie Wander I just called to say I love you

Elton John Your song

K. D. Lang The Air that I Breath

Gipsy Kings Un Amor

The Doors Don't You Love Her Medley

זכורנה לדבר ולשיר אהבה לאהובה שלכן כל השנה.
יום אהבה שמח לכולנו!

Remember to speak and sing love to your loved one all the time.

Happy Valentine's Day to us all!

וויטני Whitney

האהבה הכי גדולה

The Greatest Love of All

צילום׃ Getty images

פתיח חיובי: אין. כשאחד הקולות הכי-הכי הולכת לעולמה ככה סתם – אין אפשרות להביע דבר חיובי.

A positive introduction: none. When one of the greatest voices of all leaves the world for no reason – there's no possibility of expressing something positive.

פתיח שלילי: אף אחת מהתוכניות ברדיו הישראלי להן האזנתי הבוקר לא טרחה לעדכן. אני עדיין מצפה שיפתחו תוכנית עם אזכור מותה ועם שיר שלה, כמובן. רצוי שזה יהיה I will always love you, שמבחינתי הוא הלהיט האולטימטיבי שלה.

A negative introduction: none of the programmes in the Israeli radio I had listened this morning had bothered to update. I'm still waiting for them to start a programme with mentioning the diva's death and with one of her hits, of course. Desirable I will always love you, that as far as I'm concerned it's her ultimate hit.

Saving All My Love For You

אני חשה ברת מזל לחוות מוזיקה באמצעות קולות נפלאים. אחד החלומות שלי, שמן הסתם לא יתממש בגלגול הזה (יש תקוה בגלגול הבא), הוא להיות מסוגלת לעלות לגבהים ולהצליח לנפץ כמה קריסטלים. בפעם האחרונה שניסיתי, עמדו כוסות היין הדקיקות על רגלן האחת, מסתירות בידן את פיהן המפהק לרווחה (אני מניחה שלא רצו להעליב את בעלת הבית שלהן), אך יכולתי לראות איך הוד זכוכיותן מגחכות מכל הלב. שיבושם להן.

I feel lucky to experience music via wonderful voices. One of my dreams, that probably won't come true in this transformation (there's always hope it would happen on the next), is to be able to climb up and succeed to smash some crystals. The last time I tried, the thin glasses of wine stood on their single stems, hiding behind their hands a wide yawning mouth (I assume they were polite to not offend their owner), but I could see how These Majesties were giggling with all their heart. OK, let them enjoy it!

1988. המוכרת בחנות התקליטים, שכבר הכירה את טעמי, מציגה בפני את הקסטה (אז טרם קראנו לזה קלטת) החדשה שהגיע אליה. אני מתרשמת מהקול היחודי, אך השירים לא ממש נכנסים לי ללב. יש לי מנהג, להאזין עד הסוף לפני שאני שופטת, כך שלפני שאני דוחה את הקסטה מעל פני, אני מגיעה לשיר מספר 4. אני נסחפת מהצליל הראשון של השיר הזה.

1988. The seller in the record shop, who already knew my taste, presents me the new audio cassette she received. I'm impressed by this unique voice. But the songs don't really capture my heart. I have a custom to listen until the end before I judge, so before I reject the audio cassette, I reach song number 4. I'm swept away immediately by the first note of this song.

Whitney Houston – Saving all my love for you

לא מעטים הם האלבומים שאני רוכשת בזכות שיר אחד מדהים. הפעם יש לי מזל והוא מכיל שיר מדהים נוסף, מספר 9. המשפט ששבה את לבי בשיר הזה: I decided long ago never to walk in any one's Shadow, היוה נר לרגלי עד עצם היום הזה.

אני מניחה שזה ענין של טעם ואחרות היו ודאי בוחרות שירים אחרים שלה, אך לי – העוצמה השירית הזו, היכולת לעלות ולעלות ולעלות עוד ועוד ולהעלות את השומעות – זה מה שעושה לי את הכיף בחיים.

There are many albums I purchased due to one amazing song. This time I'm lucky and it includes another wonderful song, number 9. I assume it's a matter of taste, and other people would chose different songs, but for me – this powerful capability to sing like that, to go up and up and up more and more, and to bring the listeners to such light – that what brings joy into my life.

I Will Always Love You

משום-מה, רשום לי בזכרון כי הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הנפלא הזה היה בביצועה של אודרי לאנדרס באחד הפרקים של דאלאס. זוכרות אותה שם בתור שרלילטו של ג'יי אר? אינני בטוחה שזה מה שהיא שרה, אבל זה מה שיש לי בזכרון; והוא, כידוע, מתעתע בנו. לא מצאתי את הביצוע שלה ביוטיוב. אולי תוכלו אתן?

For some reason, it is written in my memory that the first time I heard that wonderful song was with the performance of Audrey Landers on one of Dallas episodes. Do you remember her as one of J. R.'s mistresses? I'm not sure she sang this song, but my memory is stuck with the thought she did. You know how a memory can be deceiving. I couldn't find her performance on YouTube, perhaps you could?

אף שזה היה להיט ענק של דולי פרטון, אינני זוכרת ששידרו אותו יותר מדי ברדיו ומה שלא שידרו – לא ממש המריא אצלנו, כי הרי אז לא היה אינטרנט בו אפשר לנסות למצוא כמעט כל דבר. למי ששכחה או שלא ידעה את יוספה, פעם גלי צה"ל היתה תחנה שהשמיעה מוזיקה איכותית, לא פלייליסט שטחי כמו היום.

Although it was a huge hit of Dolly Parton, I can't remember it was broadcasted too much on the radio, and songs that weren't on the radio could not take off. We didn't have the internet then, where one can find almost everything. To those of you that already forgot, in those days we the radio was very good and played good music, but limited genre. Anyway, it was certainly a million times better than the drek superficial muzak on the playlist we are forced to listen to these days.

ואז הגיע הסרט המצוין "שומר הראש" לארצנו. אני חושבת שראיתי אותו לפחות 7 פעמים בקולנוע ואח"כ גם בוידאו יותר משאני יכולה לספור. כמה שדולי פרטון עשתה את השיר הזה מקסים ונהדר, באה וויטני יוסטון ועם הקול הנפלא שלה הפכה את זה למשהו שמיימי. אי אפשר שלא לחוש צמרמורות בכל פעם מחדש, גם אם שומעים שוב ושוב ושוב ועוד שוב אחד לדרך.

Then, the excellent movie "The body guard" came to Israel. I think that I watched it at least 7 times in the cinema, and later on video too, more than I can count. As much as Dolly Parton did this song so beautifully and wonderfully, Whitney Houston appeared and with her amazing voice turned it to something heavenly. One can't avoid of getting these goose bumps each time anew, even if one hears it again and again and again and another again for the road.

אפילוג עצוב

במהלך השנים יצא לי להקשיב לאלבומיה של וויטני, אך פרט לשלושת השירים שהזכרתי, לא הצלחתי להתחבר לאחרים. אני צריכה שהמוזיקה תיגע בי – אם אלה בלדות קורעות מיתרי קול ולב או רוק כאסח שמתזז את הגוף והנשמה. סתם שירים לא עושים לי את זה, גם אם אלה מושרים בקול אדיר.

מאז I Will Always Love You, לא הגיע אל אוזני שיר ממנה שירגש וייגע. בראיון עם אופרה ווינפרי, סיפרה הדיוה בגילוי לב על שנות הסמים. עוד מקרה של נישואים לאפס שכל מה שהוא יכול לעשות זה להחריב. מזכיר לכן את איימי וויינהאוס? כמה חבל על הבזבוז.

לנו, לא/נשים הפשוטים, קשה לדמיין איך זה להיות הקול של הדור ולהתדרדר ככה. אנו חושבות שלדיוה יש אחריות מסוימת בשל המתנה בה התברכה. אך מה לעשות, החיים מובילים אחרת והמציאות טופחת על הפנים. גם יהלום, אם אין שומרים עליו, מתעמעם.

Sad Epilogue

Since "I will always love you", I haven't heard from her any exciting song that touches. In an interview with Oprah Winfrey, the diva Whitney talked openly about her years under the drugs. Another case of marrying a zero, that all he can do is just destroying. Doesn't it remind you of Amy Winehouse? Such a waste.

We, the ordinary people, find it hard to imagine how it is to be the voice of a generation and then to going downhill. We think that a diva has a certain responsibility due to the gift she was blessed with. Life lead in a different path and reality strikes us on our face. Even a diamond, if one doesn’t keep an eye on it, stops shining.

קישורים:

  1. וויטני יוסטון הלכה לעולמה בגיל 48 – אתר מאקו
  2. עלייתה ונפילתה וואלה תרבות (כולל שעתיים מהופעתה המדהימה בדרום אפריקה)
  3. ויטני יוסטון מתה בגיל 48 וואלה תרבות
  4. הדיוה שהלכה לאיבוד עכבר העיר
  5. Greatest Love Of All – וויטני יוסטון בביצוע שונה
  6. דולי פרטון בביצוע המקורי והמקסים של I will always love you
הופעתה המדהימה של וויטני יוסטון בדרום אפריקה 1994
Whitney Houston's amazing performance in South Africa 1994

ג'ניפר האדסון במחוה מדמיעה לדיוה זז"ל (זכר זמרת לברכה)

Jennifer Hudson's touching tribute to the diva

טוּ-טִישְׁבָּט הגיע חג לאילנות Tu Bishvat

זכרון ילדוּת

"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ" (ויקרא, י"ט 23)

טור פספוסות וּפספוסים משתרך אחר הגננת בקולות מתרוננים. במאסף, העוזרת שלה. בִּימִיננו את חפירה קטן ובשמאלנו דלי עם שתיל בתוכו. צועדות/ים ברחובות גבעתיים לעבר גבעת קוזלובסקי, בימי טרום מצפה הכוכבים. נחילי ילדודס מגנים נוספים נאספים מכל עבר.

הגננת: "ילדים! כולנו נחפור עכשו גומה! מי יכול להגיד לי בשביל מה?"

גאון של אמא מַתִיק את אצבעו מפיו: "אני-אני!"

הגננת: "כן, דוד!"

הזאטוט מצפצף בעוז: "בשביל לנטוע עץ!"

העוזרת שלה: "יופי, חומד!"

Childhood memory

"For you shall come to the land and plant every tree" (Leviticus 19:39)

A line of infants trudges behind the kindergarten teacher in rejoice voices. In the rear, her assistant. In our right hand we have a small shovel and in our left – a bucket with a seedling inside it. Marching in the streets of Giv'atayim toward Kozlowski Hill, in the days preceding the observatory. The swarms of children from other kindergartens gather from all sides.

The kindergarten teacher: "Children, we'll all dig a hole now! who can tell me what for?"

Mother's genius takes his finger out of his mouth: "Me-me!"

The kindergarten teacher: "Yes, David!"

The toddler beeps loudly: "To plant a tree!"

Her assistant: "Brilliant, dear!"

 

זכרון אמהוּת

"עת לטעת, ועת לעקור נטוע" אמר קהלת (ג' 2)

עוזי קצר על הכתף, תיק עזרה ראשונה על הגב, מלוָה את הגנון לנטיעות. אחמד כבר הכין את המהמורות.

הגננת: "ילדים! כולם להסתדר יפה. כל ילד יתפוס מקום מול גומה."

מרפקים זזים, ידיים דוחפות, רגליים קטנות טופפות לכל עבר, כובעי טמבל מושלכים ארצה.

הגננת: "לא יפה לדחוף! יש מקום לכולם! די, אמרתי!!!"

שורת הטפליא נרגעת. כובעי הטמבל מתבדרים ברוח הקלה.

הגננת: "מי יכול להגיד לי מה אנחנו הולכים לעשות עכשו?"

גאונית של הוריה מרימה אצבע: "לטעת את השתילים!"

העוזרת של הגננת: "יופי, נחמה!"

Memory of motherhood

"Time to plant, and time to uproot planted" said Ecclesiastes (3:2)

A Short Uzi on my shoulder, a first aid kit on my back, I'm accompanying the kindergarten to the planting ceremony. Ahmed had already prepared the potholes.

The kindergarten teacher: "Children, everyone please line up nicely. Each child will find a place in front of a hole."

Elbows moving, hands pushing, little feet gliding in all directions, tembel hats thrown to the ground.

The kindergarten teacher: "It's not nice to push, there's room for everyone! Enough I said!"

The line of toddlers calms down. The tembel hats flutter in the breeze.

The kindergarten teacher: "Who can tell me what we are going to do now?"

The genius of her parents raises a finger: "Plant the seedlings!"

The teacher's assistant: "Brilliant, Nechama!"

זכרון סבתאוּת

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (דברים ח' 8)

"כי האדם עץ השׂדה" (דברים, כ' 19)

תיק מלא כל טוב על זרועי בשביל הנכדים לסעודה שאחרֵי, מטפחת מהודקת היטב לראשי כדי לכסות על אוזני כנגד הרוח העזה, שרה'לה ואני צועדות עם הטף למלא מצוות נטיעות. צריך שוב למלא את היער אחרי השריפות של הישמעאלים.

הגנן (זה גן מודרני): "ילדים! כולם לשיר איתי!" קולו מסתלסל: "כך הולכים הנוטעים!"

אני, משתחלת במהירות עת אוסף הלה אויר לזמר את השורה הבאה וּמַקדימתהוּ: "ועכשו הבנות: כך גם הולכות הנוטעות! רון בלב ואת ביד!"

הגנן: "אכן, סבתא!"

משוש חייה של סבתא מצייץ בגאוה: "סבתא שלי פמיניסטית וגם לסבית!"

אני בודקת כדי לודא ששום שן לא נשרה שלא בעתה. מלים לא קלות להגייה לבן חמש וחצי.

הגנן מלטף את השיער הבהיר: "יופי, נרקיסי! בוא, זוכר את ברכת הנטיעות שלמדנו? רוצה לומר אותה?"

שרה'לה מעבירה יד מלטפת על לחיי: "!Well done" היא אומרת לי בסיפוק, קורצת.

 

Memory of Grand Motherhood

"A land of wheat and barley, vine and fig and pomegranate; a land of olive oil and honey" (Deuteronomy 8:8)

"For man is a tree of the field" (Deuteronomy 20:19)

A bag full of good things on my arm for my grandchildren to feast afterwards, a kerchief tightly clasped to my head to cover my ears against the fierce wind, Sarah'le and I marching with the children to fulfil the Mitzvah of planting. The forest must be filled again after the fires of the Ishmaelites.

The kindergarten male teacher (this is a modern kindergarten): "Kids! Everyone sing with me!" His voice trills: "That's how the planters go!"

I quickly roll in while he gathers up air to sing the next line, and precedes him: "And now the girls: so walk the girls planters, joy in the heart and a shovel in the hand!"

The kindergarten male teacher: "Indeed, Grandma!"

Grandma's pride and joy chirps proudly: "My grandmother is a feminist and a lesbian!"

I check to make sure that no tooth has lost ill-timed. Not easy words to be pronounced by a five and a half.

The kindergarten male teacher caresses his fair hair: "Excellent, Narcissi, come, remember the planting blessing we learned? Would you like to say it?"

Sara'le runs a caressing hand on my cheek: "Well done!" She says to me with satisfaction, winking.

 

קישורים:

  1. ט"ו בשבט ויקיפדיה
  2. מנהגי ט"ו בשבט אתר הידברות
  3. ט"ו בשבט ביהדות הרפורמית
  4. גבעתיים 1958
  5. מות גבעתיים – 5 תחנות

Links:

  1. Tu BiShvat Wikipedia
  2. ABCs of Tu B’Shvat aish site
  3. Tu Bishvat Customs and Rituals Reform Judaism Site
  4. Givatayim 1958 YouTube
  5. The death of Giv'atayim YouTube