Monthly Archives: אוגוסט 2014

עם קשה עורף

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא (שמות ל"ב 9)

מה בפסוק הזה לא הבינו החארות? מה חשבו חסרי הבינה, שיצליחו לנצח אותנו? מישהו צריך להסביר להם שזו הארץ היחידה שיש לנו ושום דבר לא יעזור להם נגדנו. אנחנו נשאר פה על אף ולמרות כל איומיהם נגדנו.

Sia – Breathe Me (Live At SxSW)

שבת. לא נעים להקשיב לרדיו כשכל דקה מתערב החמאס בשידור. לא נעים לשמוע שיר מקסים של סיה בתכניתו של אבי אתגר כשברקע אזעקות. הרסו את השיר, אך לא את רוחנו. בסופו של דבר נכניע אותם ונשחרר אותנו מֵעוּלם. גם את חלק העם הפלשתיני שאינו רוצה בהם, אך חסר אונים מלהתנגד להם. ראיתם את "הגיבורים החמאסניקים" מנהלים משפטים הוגנים? סתם יצאו ותפסו את חסרי המזל שאתרע מזלם להקרות בדרכם של הרוצחים.

פטריוטיות מתחילה בינקות

פטריוטיות מתחילה בינקות

זוכרות את מה שלמדתן על מסעי הצלב? היה דבר כזה, כשראשי הדת הנוצרית החליטו להשליטה בכוח על כל העולם. עכשו יש את הדת הנתעבת האחרת שמנסה לעשות את אותו הדבר בדרכים מתקדמות יותר. גם על זה נתגבר. בסופו של דבר, ננצח. האור ינצח את החושך. אני אופטימית.

American Journalist James Foley Beheaded Video Gets Leaked

המראות שוברים את הלב

דדל ישראל כצוק איתן

דדל ישראל כצוק איתן

אזעקה בכיסופים.

זיקים, כרמיה, אזעקה.

אזעקה ביד מרדכי ונתיב העשרה.

אזור התעשיה אשקלון אזעקה.

אזעקה באשקלון.

אזעקה באשדוד.

אזעקה בגוש דן.

אזעקה בחדרה.

בקציר שָׁקֵט.

ובעזה, מדלגים התושבים בזהירות בין ההריסות למצוא שרידים. המראות שוברים את הלב, בעיקר את זה היהודי הרחום, כי אצלם ישנם יותר מדי קיצונים שלא אכפת להם מכלום מלבד זריעת הרס ומוות.

ויש גם תקוה, כי גם ביניהם ישנם בני אדם, עד כמה שזה מפליא את הקיצונים אצלנו.

"המלחמה מגדירה מחדש את החיים, היא מפענחת מחדש את קיומך, אולי המלחמה תגרום לך לעשות חשבון מחדש עם הזמן והתאריך. האם אתה האדם האנושי והתרבותי שאתה מתיימר להיות? או שאתה אדם אחר לגמרי ממה שדמיינת כל הזמן? האם אתה שייך לשנת 2014? או שאתה טעות של מכונת זמן מסרט גרוע? משימתך העיקרית היא למצוא כוס מים ראויים לשתיה, למצוא קצת אור כדי ללכת לשירותים, למצוא בית שהוא לא ביתך, רחוק מהמוות, עם מעט כבוד-עצמי וגאווה מול המארחים שלך, למצוא זמן לבכות את החיים שלך שבורחים לך מבין הידיים בין מלחמה למלחמה. חדלת מלהיות משורר, אפילו לא בן אדם בזמן שאתה מעביר את ילדיך מבית לבית כמו חתול מבוהל, קולות האימה, צרחות התינוקות ורסיסי הטילים רודפים אותך. אלה הרסיסים המכוערים שמילאו את הרחובות, אתה תשתגע מזה שהאוסף שלהן היא הזהות החדשה של ילדיך. אתה לא בשר ודם כשאתה רואה את שאריות שכניך מפוזרות ברחוב כמו שלטי פרסום, ואתה ממשיך ללכת ואומר: אלה החיים. אתה לא בשר ודם כשאתה רואה את מונה ההרוגים קופץ ממאה לאלף כמו בתחנת דלק. אתה לא אתה, המלחמה הגדירה אותך מחדש. אתה בסך הכל אבק המתפזר ברוח מהפגזים. חף מפשע שהרעב, הציידים והטבע האכזר רודפים אחריו, פרימיטיבי בלי נייר או תמונות או אינפורמציה או עתיד. אתה אבוד במלחמה, אל תטרח בלעייף את נשמתך בכתיבה, או אפילו בהתבוננות ביפה כי אף אחד לא יבין את השטויות האלה. אז מה המשמעות בלגלות שהמלחמה מגדירה מחדש את משמעות החיים".

(זה לא פוסט פוליטי, סתם פוסט אנושי).

Nasser Rabah

בקציר שָׁקֵט. הלואי כך גם על שאר חלקי המדינה.