Monthly Archives: פברואר 2015

יציאת צרפת

Exodus from France

האינסטינקט הראשון היה לארוז את עצמם ולנוס על נפשם. אינסטינקט השרדות של יהודים בגולה. אצלנו, הישראלים החיים במדינתנו (גם אם המשוסעת ועם אויבינו מסביבנו), האינסטינקט הראשון כתגובה לאיום הוא להתגייס ולהשיב מלחמה השערה. זה ההבדל בין מי שחש אזרח בכל רמ"ח אבריו ושס"ע גידיו לבין מי שאמנם חושב שהוא אזרח, אך מאוים תמיד. גם אנחנו הרי מאוימים בידי אויבינו ימח שמם וזכרם, אך אנו חיים במדינה שבאמת שלנו, היהודים הישראלים, ולא בנכר.

Their first instinct was to pack themselves and flee for their lives. An instinct of survival of diaspora Jews. Us, the Israelis who live in our country (even if it's torn and with our enemies surrounding us), our first instinct as a respond to a threat, is to recruit and fight back. That is the difference between people who feel entirely as citizens and between those who perhaps think they are citizens, but are always threatened. We, Israeli Jews, also are threatened by our enemies (may they rotten in hell), but we live in our real country, not in the diaspora.

Dar Williams – February

Lyrics

ביאטריס, החיה מזה מספר חודשים בישראל ומנהלת את הקריירה שלה מרחוק, די התלבטה אם להמשיך ולגור פה, בעיקר לטובת הזוגיות שלנו, או לקפוץ מארץ לארץ ולרחף בקופסת פח בשמיים כל שני וחמישי או ליתר דיוק – כל ראשון וששי. ואני… גם לי לא קל להטלטל ממקומי. יש א/נשים אחוזי תזזית, שישיבה במקום אחד לא רק שמקצרת את חייהן, אלא מוציאה אותן מדעתן. אני מסתפקת במה שטוב לי וזה – לשבת מול המחשב, לכתוב, לעבוד קשה בחוות שלי ולהנות מחיי.

Béatrice, who lives for a few months now in Israel and manages her career from remoteness, had quite a indecision if to continue living here, mainly in favour of our relations, or jumping from country to country and float inside a tin box in the sky every Sunday and Friday. And me… it's not easy for me to be tossed from my place. There are frantic people who can't sit in one place; not only it shorten their life, it also drives them crazy. I am satisfied with what is good for me – sitting in front of the computer, writing, working hard on my farms and enjoy my life.

Je suis moi-même

Je suis moi-même

 

איך אורזין חיים שלמים? מה לוקחין? מה משאירין מאחור? מה מוכרין? והמצב לוחץ. אין הרבה זמן לחשוב, לארגן, לקבץ, לשחרר. בעיקר להרפות. ישנם דברים רבים שאי אפשר לקחת, להעביר למקום החדש, כמו הבית, המקום בו חיית את מירב חייך. הקירות, התקרות, הרצפות, הרהיטים, הכלים… כל מה שהיה בית בשבילך… שום דבר לא יכול להוות תחליף למה שאהבת, גם אם עכשו את במקום אחר, לכאורה בטוח יותר, גם אם זה ארמון. כרגע, זה בגדר מקלט, עדיין לא בית. אולי עם הזמן…

How does one pack a whole life? What does one take? What should one leave behind? What to sell? The pressure is very intense. There's not much time to think, to organize, assemble, to release. Mainly to let go. There are many things you can't take, transfer to the new place, like home, where you lived most of your life. The walls, the ceilings, the floors, the furniture, belongings… Everything that meant home for you… Nothing can be substitute to what you loved, even if now you are in another place, theoretically safer, even if it’s a palace. At the moment it's a kind of shelter, not a home yet. Perhaps in due time.

רצון לעוף

Desire to Fly

יש לפעמים רצון לעוף

יש לפעמים רצון לעוף

לפעמים יש רצון לעוף מכאן, לעוף, לעוף ולא לחזור עד שייטב. ביאטריס חושבת שלעוף זה טוב. אני, שראשי מסתחרר רק מלחשוב על להכנס לקופסת פח ולהטלטל בתוכה ללא יכולת שליטה על גורלי, מעדיפה קרקע מוצקה תחת רגלי. למרות זאת, אני שוקלת לעוף ולא רק אל מחוזות הדמיון.

Sometimes there's this desire to fly away from here, to fly, fly and stay away until it gets better. Béatrice thinks that flying is good. Me, who's head gets dizzy and starts spinning just from thinking of getting into a tin box and shake in it without being able to control my destiny, prefer a solid ground under my feet. Even though, I am considering to fly away and not only to imaginary destinations.

שלישית קצה השדה – יש לפעמים רצון לעוף

The Edge of the Field Trio – Sometimes there is a desire to fly

הכל מדברים על המצב שהוא כזה רע ולא תקין. הטרדות מיניות מצד מפקדים בכירים במשטרה, זה רק קצה הקרחון. משום שנהיה פופולרי לרדת על כל מיני מגזרים, היום זו המשטרה. שלשום היו אלה עובדי הרכבת, עובדי חברת החשמל, מועסקי נמל אשדוד ועוד. מי ישורנו מחר? במקום לפתור את שורש הבעיה, שזה החינוך הקלוקל והמצ'ואיסטי, נטפלים לסקטורים שלמים, אף שרוב חבריהם טרם פשעו.

Everybody is talking about the current situation, that is so bed and not in order. Sexual harassment by senior police officers is only the tip of the iceberg. Since it's popular to pick onto various sectors, currently it's the police. Before, it was the train workers, the Electric Corporation workers, the Ashdod port employees etc. Who knows who's next? Instead of solving the problem, which is the bad and macho education, they pick onto whole sectors, even if most of their members didn't do any harm yet.

Carrickfergus – Tommy Fleming

בנוסף, הבחירות בפתח עם הטמטום של העומד בראש ממשלתנו להתעקש על האדרת שמו. מה לא יעשה הלה להזיק לעם, העיקר שהוא ירגיש חשוב. תמהתני הכיצד אין איש בקרבתו לגלות לו את האמת, שהוא ממש לא חשוב וגם הוא ילך בסופו של דבר לעולמו כמו כל בן תמותה אחר. מי האמיץ שיחליט ליטול קורה מבין עיניו ולהסביר לו שהוא ממש לא רם ולא נישא מעל החיים, גם אם יש לו את הפריבילגיה לרופאים פרטיים על חשבוננו ואינו נצרך לחדרי מיון כמו העם. עד כמה יכול הוא להיות מנותק מהעם הנמק בשל הרפואה הציבורית הקורסת?

In addition, the elections are soon to come with the stupidity of our prime minister who insists on glorifying his name. What won't this idiot do in order to harm the nation, as long as he feels important. I can but wander how there's no one near him to reveal the true, that he's not so important as he thinks, and he also will pass away in the end like any other mortal. Who is the brave that will decide to bring this arrogant person that he's not at all important and not above the living and/or life, even if he has the privilege of private doctors on our expanse and doesn't need to attend to emergency rooms like the common people. How much can he be disconnected from the people rotting due to the collapsing public healthcare?

Aerosmith – Fly Away From Here

אכן, יש רצון עז לעוף מכאן ולא להביט לאחור עד שייטב.

Indeed, there's a strong urge to fly away from here and not look back until it gets better.